אני ילדה ממש ממש רגישה

same.
ואני תמיד בוכה מסרטים. כאילו, אפילו מצויירים.

האמת שאני נראית הכי לא רגישה שיש ואנשים חושבים ש"אין לי רגשות" וכאלה, אבל אני בן אםד מאוד מאוד רגיש.
אמ יש מלא
למשל סרטים עצובים או דברים שקשורים לקראש

אני גם ממש רגישה, ברמה שאני רואה סדרה ובוכה בטירוף ואז מרגישה מטומטמת לגמריי.

שואל השאלה:
סדרות זה לא חכמה
אם אתם תדעו בגלח מה אני בכיתי אתם תיצחקו עלי

שואל השאלה:
אני אכלתי חלב אחרי שלא אכלתי שנה (אלרגיה)
ובכיתי

חחח חלב? ממתי אוכלים חלב?
*שותים.
וזה לא כזה נורא

ואי אני גם אלרגית לחלב! שטעמתי חלב בפעם הראשונה אחריי טיפול ארוך רציתי ל ה ק י א..

שואל השאלה:
התכוונתי עוגה שמכילה חלב

שואל השאלה:
איזה טיפול עשית

גם אני ממש רגישה. ואם במשך שנה לא נגעת בחלב הגיוני שתתרגשי. מותר לך להיות רגישה... גם לבכות זה משחרר

בבית חולים אסף הרופא, נתנו לי כל הזמן מנות קטנות של דברים שיש בהם חלב, בהתחלה בכמויות מזעריות, ואחר כך יותר ויותר.. עד שהגוף שלי התרגל

שואל השאלה:
אהה
לי יש רגישות ללקטוז
לכן אין לזה טיפול
גם אני באסף רופא מידי פעם הולכת לבדיקות אלרגיה
לכן לפני שאני אוכלת חלב אני לוקחת 3 כדורים של לקטאזין
סיוט לבלוע כל פעם שלוש כדורים
אבל זה הברירה היחידה

טיטאניקק

בכיתי פעם אחת כי אח שלי אכל את החטיף האהוב עלי (אל תראו אותי שמנה)

רוצה לשמוע משהו באמת מטומטם?

בכיתי כי היתה סדרה כלשהי בטלויזיה שאי אפשר לראות באינטרנט בעברית, וממש רציתי לראות אותה (אם אתם חייבים לדעת - דני פנטום. אחת מסדרות האנימציה האהובות עלי. רק שמכיוון שהיא ישנה אז הביצוע לא הכי טוב (גם מבחינת האנימציה, וגם קצת מבחינת הביצועים של העלילות, אבל היי! יש להם מרפקים! xd), ואחותי היתה זו שראתה טלויזיה והיא הסכימה להזמין.
ישבתי איתה שעה וחצי לראות טלויזיה, וכשהגיע סוף סוף הזמן של התכנית, היא לא הסכימה שאראה.
עד שיכולתי לראות עבר חצי פרק, והיה מאוחר מידי להקליט ;-;

אז כן, נראה לי שהסיבה שלי קצת יותר מטומטמת משלך xd