מה אתם חושבים על מה שכתבתי? בבקשה תקדישו לזה דקה זה ממש חשוב

כל רגע שעובר הוא לא נגמר, הוא ארוך בלעדייך
למרות שכולם כבר וויתרו ממזמן, למרות שכולם אומרים לי להתכונן ללב שעומד להתפוצץ ורגש מתפרק.
דוגרי? אני לא יודעת מה יבוא, אולי תגיד לי זה נגמר, שזה כבר לא עובד ותשאיר אותי שם עם לב שבור, רגשות לא שלמים, וחצי בן אדם.
ויש בי עדיין את הצד הזה, שאומר לי אל תעזבי עדיין, הוא כמעט שלך.
אני מנסה להאמין, חושבת על כל הסיבות שיסתדרו לי טוב בראש, שאני אשן בראש שקט,
אבל כל לילה מחדש, אני חושבת רק עלייך, זוכר שאמרת לי: "את חושבת יותר מידי" אני מסכימה איתך אבל אתה בכלל לא חושב.
למה לי זה כל כך מזיז המצב ואתה מחליט שהכל ילך בקצב איטי, בקצב שלך.
כבר המון זמן של משחקים, כעס,תשוקה, חשק, הייתי אפילו אומרת, אהבה.
הגיע הזמן שנשים את האגו בצד, את כל השטויות ונדבר עלינו, על כל הרגשות.
גם אם האמת כואבת, אני רוצה לשמוע את זה ממך, את הכל, תן לי רק סימן, תן לי מילה אחת, שתסביר לי את הכל.
כי אני תקועה כאן בזמן שיכול להיות שמבחינתך זה נגמר.
שכחתי לספר לך, יותר נכון לא תכננתי, היה איזה יום אפילו כמה , שכמעט באתי לשחרר אותך, את הכאב. אבל ברגע שאני מרגישה חזקה מספיק בשביל לשחרר אתה מגיע, ואתה אומר לי שאתה כאן, בשבילי, שאתה לא עוזב.
ושוב הרגשות גוברים על המחשבות,
ואני? אני יושבת פה, ומחכה , האמת? אני לא יודעת למה, להודעה, לשיחה, לך
אני אוהבת אותך, ובחיים לא הרגשתי ככה.