16 תשובות
לא אפשרי כל כך. הלב מרגיש מה שהוא מרגיש.
מה שכן אתה יכול לעשות, זה להתעלם, להתמקד בתכונות הרעות שלה, להתרחק ממנה ולנסות פחות לפגוש אותה, ולדעתי הכי אפקטיבי זה למצוא אהבה אחרת, תחפש מישהי אחרת שאתה מחבב ולאט תשכח מהקודמת.
זה קשה, אבל אפשרי, מתישהו שוכחים. או שבמקום לנסות להפסיק לאהוב אותה, תנסה לנצל את זה ולחזק את הקשר ביניכם? גם אפשרות.
מה שלא תעשה, מתישהו זה יעבור, אתה יכול להתעלם, לתת לזה להשתלט עליך או לקדם את זה ולדבר איתה (אם יש אפשרות כזו). בסופו של דבר, גם אם זה בעוד שנה או שנתיים זה יגמר. כי אתה תפגוש אנשים שונים, תחווה חוויות שונות ותתרחק ממנה. עד אז, הרגש תמיד ישאר שם, השאלה היא לא איך להעלים את הרגש, אלא מה אני עושה איתו?
אדם שולט על המעשים שלו, לא על הרגשות שלו.
אם אתה רוצה לדבר איתי בפרטי אשמח מאוד מאוד לעזור ולדבר ;)
מה שכן אתה יכול לעשות, זה להתעלם, להתמקד בתכונות הרעות שלה, להתרחק ממנה ולנסות פחות לפגוש אותה, ולדעתי הכי אפקטיבי זה למצוא אהבה אחרת, תחפש מישהי אחרת שאתה מחבב ולאט תשכח מהקודמת.
זה קשה, אבל אפשרי, מתישהו שוכחים. או שבמקום לנסות להפסיק לאהוב אותה, תנסה לנצל את זה ולחזק את הקשר ביניכם? גם אפשרות.
מה שלא תעשה, מתישהו זה יעבור, אתה יכול להתעלם, לתת לזה להשתלט עליך או לקדם את זה ולדבר איתה (אם יש אפשרות כזו). בסופו של דבר, גם אם זה בעוד שנה או שנתיים זה יגמר. כי אתה תפגוש אנשים שונים, תחווה חוויות שונות ותתרחק ממנה. עד אז, הרגש תמיד ישאר שם, השאלה היא לא איך להעלים את הרגש, אלא מה אני עושה איתו?
אדם שולט על המעשים שלו, לא על הרגשות שלו.
אם אתה רוצה לדבר איתי בפרטי אשמח מאוד מאוד לעזור ולדבר ;)
בהמשך לתשובה הראשונה, לא מדוייק, ש ''לא אפשרי'' נכון שהלב ''מרגיש'' אבל המוח מחליט! לא הלב.
על פי הסדר הזה: העיניים רואות, המוח מעבד, הלב חומד, ושאר האיברים ניגשים ל'ביצוע'
החיים קצרים מידי מכדי להעביר אותם באבלות וחוסר מעש. הכל מתחיל מהמוח אחר כך הלב.. לפי הסדר מל'ך-מוח לב כבד.
אם תחשוב שהיא לא נעלמת מהכדור ועדיין תתראו ואולי תישארו ידידים טובים ובקשר, תלוי בשניכם, זה יכניס אותך לפרופורציות.
גם הבאה בתור לא תהיה הסוף לחיי הרווקים מן הסתם, ככה זה בחיים נקשרים וממשיכים הלאה, אם זה לא מתאים. תהיה מעשי לא חולם בהקיץ.
אם אתם לא יחד, יש כנראה סיבה טובה, גם אם היא לא טובה, עובדה זה מנצח, כל מי שמנסה לכופף את המציאות בכוח, מתפכח אחר כך בכאב, כשכבר מאוחר מידי...
ולא משנה מה הסיבות, זכור, בטירונות קשה אחר כך קל בקרב, בחיים האמיתיים תהיה חסין יותר ופחות פגיע ונפגע.
לא חבל על הימים והשעות שעברו בעצב (ומשכו אוטומטית עוד עצב?) האם הרהורים עצובים ונוגים שיפרו את המצב? האם אתה מאושר? לא, אז מה התכלית?
כשאדם עצוב הוא מושך עוד עצב רוחנית ופיזית, מחליש את מערכת החיסון.
אז קום נער את האבק ולך לההוציא אנרגיות חויוביות. תבואנה עוד אחריה מה יהיה? לא ייתכן להגיב ככה על פרידות.
על פי הסדר הזה: העיניים רואות, המוח מעבד, הלב חומד, ושאר האיברים ניגשים ל'ביצוע'
החיים קצרים מידי מכדי להעביר אותם באבלות וחוסר מעש. הכל מתחיל מהמוח אחר כך הלב.. לפי הסדר מל'ך-מוח לב כבד.
אם תחשוב שהיא לא נעלמת מהכדור ועדיין תתראו ואולי תישארו ידידים טובים ובקשר, תלוי בשניכם, זה יכניס אותך לפרופורציות.
גם הבאה בתור לא תהיה הסוף לחיי הרווקים מן הסתם, ככה זה בחיים נקשרים וממשיכים הלאה, אם זה לא מתאים. תהיה מעשי לא חולם בהקיץ.
אם אתם לא יחד, יש כנראה סיבה טובה, גם אם היא לא טובה, עובדה זה מנצח, כל מי שמנסה לכופף את המציאות בכוח, מתפכח אחר כך בכאב, כשכבר מאוחר מידי...
ולא משנה מה הסיבות, זכור, בטירונות קשה אחר כך קל בקרב, בחיים האמיתיים תהיה חסין יותר ופחות פגיע ונפגע.
לא חבל על הימים והשעות שעברו בעצב (ומשכו אוטומטית עוד עצב?) האם הרהורים עצובים ונוגים שיפרו את המצב? האם אתה מאושר? לא, אז מה התכלית?
כשאדם עצוב הוא מושך עוד עצב רוחנית ופיזית, מחליש את מערכת החיסון.
אז קום נער את האבק ולך לההוציא אנרגיות חויוביות. תבואנה עוד אחריה מה יהיה? לא ייתכן להגיב ככה על פרידות.
כנראה שלא הייתי מדוייק במה שאמרתי, התכוונתי שלא אפשרי להעלים רגשות, אפשר להחליף אותן באחרות על ידי המעשים שלנו (ולחידוד, המוח מחליט! על ה*מעשים* שלנו, לא על הרגשות, הוא כן גורם לנו להרגיש אותן, על ידי הלב, אבל אי אפשר להחליט על הרגשות - הדוגמא הכי בולטת זה קנאה, אני בטוח שכמעט כולנו לפעמים מרגישים קנאה. כשאנשים מנסים להתעלם מזה, זה לא כל כך עובד, כי המוח והלב מרגישים את זה. מה שכן אנחנו יכולים לעשות עם המוח שלנו, זה לשלוט על ההתנהגות שלנו, ולא לתת לרגש להשתלט על ההתנהגות שלנו. במקום לתת לקנאה להשתלט על המעשים שלנו, ולקלל, או לפגוע באחר, אנחנו יכולים להיות טיפה "צבועים" אבל לטובה, ולפרגן. ככה במקום להחליף את הקנאה בכעס, מחליפים אותה ברגש חיובי אחר).
כשאדם עצוב, כועס או אוהב, לא באמת אפשר לשלוט על זה, זה תגובה פיזית של הגוף. מה שכן אפשר לעשות, זה להרגיש את הכעס, אבל לפעול למרות הכעס, ולנצל אותו למטרות אחרות. (כשאני כועס, אני מנצל את האנרגיה הזאת לעשות ספורט - הכעס שם, לאט לאט הוא יתחלף למשהו אחר). אותו דבר לגבי אהבה, במקום להפוך אותה לתסכול, אפשר לנצל אותה, ולפעול כדי להכיר את אותה אישה, או פשוט לחשוב על דברים אחרים.
כשאדם עצוב, כועס או אוהב, לא באמת אפשר לשלוט על זה, זה תגובה פיזית של הגוף. מה שכן אפשר לעשות, זה להרגיש את הכעס, אבל לפעול למרות הכעס, ולנצל אותו למטרות אחרות. (כשאני כועס, אני מנצל את האנרגיה הזאת לעשות ספורט - הכעס שם, לאט לאט הוא יתחלף למשהו אחר). אותו דבר לגבי אהבה, במקום להפוך אותה לתסכול, אפשר לנצל אותה, ולפעול כדי להכיר את אותה אישה, או פשוט לחשוב על דברים אחרים.
תתפלא firefistace עונה יקר, אם המוח לא היה אומר לך:
''לך על זה, יש לך סיכוי, זה יכול להצליח'' לא היית מעז לערב את הלב!
גם קנאה רק בצורה הפוכה:
'' זה שלך, תתנגד, לקחו לך, זה על חשבונך, אין צדק בעולם'' וכו''.. לא היית מכניס ללב ולא היתה הרגשת כאב וקנאה (בלב)
''לך על זה, יש לך סיכוי, זה יכול להצליח'' לא היית מעז לערב את הלב!
גם קנאה רק בצורה הפוכה:
'' זה שלך, תתנגד, לקחו לך, זה על חשבונך, אין צדק בעולם'' וכו''.. לא היית מכניס ללב ולא היתה הרגשת כאב וקנאה (בלב)
עובדה שהמוח שלי אומר לי "עזוב כבר, אין לך סיכוי, אולי יש אבל גם ככה לא תעשה איתו כלום..." ועדיין הלב מעורב שם. הרגש הזה לא עובר...
נו, מה התועלת? אחרי שכבר הכנסת את כל כולך לעניין, ברור שקשה לעזוב (לאנשים מסויימים)
החוכמה היא להדוף בזמן, בפעם הראשונה!
לא להסחף, להיות מעשי ולשקול, אם אתה אכן רוצה את זה, אם היא בשבילך בכלל, אם יש לך זמן עכשיו בין מטלות ומבחנים וכו'.. אם הזוגיות האחרונה לפניה הטיבה עימך.. וזה יש לך מספיק זמן לעשות.
הרי אתה לא מתאהב כל 5 דקות בכל מה שנחות עיניך עליו. יש שיחה מקדימה, חילופי דברים, אינטראקציה ראשונית כלשהיא. זה הזמן להפעיל שיקול דעת ולא להיסחף, אחרת עלולים להכנס למצבו של השואל.
החוכמה היא להדוף בזמן, בפעם הראשונה!
לא להסחף, להיות מעשי ולשקול, אם אתה אכן רוצה את זה, אם היא בשבילך בכלל, אם יש לך זמן עכשיו בין מטלות ומבחנים וכו'.. אם הזוגיות האחרונה לפניה הטיבה עימך.. וזה יש לך מספיק זמן לעשות.
הרי אתה לא מתאהב כל 5 דקות בכל מה שנחות עיניך עליו. יש שיחה מקדימה, חילופי דברים, אינטראקציה ראשונית כלשהיא. זה הזמן להפעיל שיקול דעת ולא להיסחף, אחרת עלולים להכנס למצבו של השואל.
דיברתי מהניסיון שלי בתשובות הקודמות (כנראה שאצל כל אדם זה שונה..)
מה התועלת? אין לי מושג... אולי הסיכוי הקטן
מה התועלת? אין לי מושג... אולי הסיכוי הקטן
שואל השאלה:
את צודקת שמלכתחילה צריך להפעיל שיקול דעת, אבל מה זה עוזר לי עכשיו? להבא אני אפעיל, אבל זה לא רלוונטי אליי כל כך.
את צודקת שמלכתחילה צריך להפעיל שיקול דעת, אבל מה זה עוזר לי עכשיו? להבא אני אפעיל, אבל זה לא רלוונטי אליי כל כך.
אנונימי
לא נכון, קשה כן! איך לא רלוונטי? רלוונטי מתמיד!
בוא נגיד ככה... האם אתה מדמיין את עצמך כרגע תקוע עם ההרגשה הזו עוד 6 שנים מהיום? בהנחה שתשובתך 'לא' (מקווה) השאלה הנשאלת היא-למה לא לקצר הליכים כבר עכשיו? למה לחכות 6 שנים או 5 או 3 או חודש?
התקווה שיהיה בסדר זה מה שלא נותן לך שחרור, מה שאתה צריך זה גיוס כל כוחות המחשבה ואופס, שכחתי את הדבר הראשון... כאילו המפתח לשער הראשי-רצון!
אני רואה אותך עוד תקופת מה, כועס על הזמן שבזבזת!
בוא נגיד ככה... האם אתה מדמיין את עצמך כרגע תקוע עם ההרגשה הזו עוד 6 שנים מהיום? בהנחה שתשובתך 'לא' (מקווה) השאלה הנשאלת היא-למה לא לקצר הליכים כבר עכשיו? למה לחכות 6 שנים או 5 או 3 או חודש?
התקווה שיהיה בסדר זה מה שלא נותן לך שחרור, מה שאתה צריך זה גיוס כל כוחות המחשבה ואופס, שכחתי את הדבר הראשון... כאילו המפתח לשער הראשי-רצון!
אני רואה אותך עוד תקופת מה, כועס על הזמן שבזבזת!
שואל השאלה:
אמת
אמת
אנונימי
היא צודקת, אני בזבזתי (במקרה גם פה דייקת, 6 שנים וזה ממשיך עד היום) ואני די מתחרט על זה היום... אני עדיין מרגיש אבל נכנסתי עמוק מידי.
אם יש לך את הכוח להפסיק את זה, ואת היכולת לנטרל את זה, תעשה את זה. לא משנה איך. אני לא הצלחתי, אבל אני מאמין שזה אפשרי (בין אם זה לשלוט על המעשים או ישירות על הרגשות, לא משנה איך)
תנסה כמה שיותר מוקדם לקחת את זה למקום טוב...
אם יש לך את הכוח להפסיק את זה, ואת היכולת לנטרל את זה, תעשה את זה. לא משנה איך. אני לא הצלחתי, אבל אני מאמין שזה אפשרי (בין אם זה לשלוט על המעשים או ישירות על הרגשות, לא משנה איך)
תנסה כמה שיותר מוקדם לקחת את זה למקום טוב...
ואגלה לך עוד ''סוד'' לסיום?
אנחנו כל כך אוהבים להיות עצובים, כל כך אוהבים לרחם על עצמנו למה?
זה נותן לנו צידוקים רבים לכלהפשלות, הכשלונות, הדחיות..
לא נלך לעבודה, לסידורים, לאירועים, נעשה פשלות עם הסביבה, נראה רק את עצמנו ואת סבלנו... נעשה דברים לא אחראיים ולא צודקים נזלול בצורה מזיקה ובהקצנה,, נפגע במי שאוהבים, בקיצור נתנהג כמו ילד מפונק ותובעני דורסני ואנוכי! כל זה ''סלחנו'' לעצמנו מראש, למה כי עכשיו ''רע לנו'' לכן איננו ממהרים כל כך לצאת מהמקום הנוח הזה.
אנחנו כל כך אוהבים להיות עצובים, כל כך אוהבים לרחם על עצמנו למה?
זה נותן לנו צידוקים רבים לכלהפשלות, הכשלונות, הדחיות..
לא נלך לעבודה, לסידורים, לאירועים, נעשה פשלות עם הסביבה, נראה רק את עצמנו ואת סבלנו... נעשה דברים לא אחראיים ולא צודקים נזלול בצורה מזיקה ובהקצנה,, נפגע במי שאוהבים, בקיצור נתנהג כמו ילד מפונק ותובעני דורסני ואנוכי! כל זה ''סלחנו'' לעצמנו מראש, למה כי עכשיו ''רע לנו'' לכן איננו ממהרים כל כך לצאת מהמקום הנוח הזה.
firefistace איך נגמלים מללכת למקום אסור-מפעילים ראש ורגליים
איך נגמלים מקללות-ראש, ושולטים על הפה
איך נפטרים מאהבה שנאה מועקה וכיוב'? מחשבה אחרת! חיובית שונה מאולצת! כן! כל עוד אינך מעסיק את ראשך מחשבתך ועיניינך במשהו אחר, לא תשתחרר
הרחב את מעגל עיסוקיך חבריך תחביבך מצא מורה פרטי לגיטרה ולך על זה.
איך נגמלים מקללות-ראש, ושולטים על הפה
איך נפטרים מאהבה שנאה מועקה וכיוב'? מחשבה אחרת! חיובית שונה מאולצת! כן! כל עוד אינך מעסיק את ראשך מחשבתך ועיניינך במשהו אחר, לא תשתחרר
הרחב את מעגל עיסוקיך חבריך תחביבך מצא מורה פרטי לגיטרה ולך על זה.
שואל השאלה:
fire.. בדיוק כמוך
fire.. בדיוק כמוך
אנונימי
זמן...
מניסיון שלי, כשכבר אין לך קשר עם האדם, אתה לא רואה אותו, לאט לאט זה מתאדה, אתה שוכח ממנו. אתה נזכר בזה, בכלל צוחק.
היה מישהו בשירות, עשה לי את המוות. עכשיו סוף סוף הרגש נרגע, אני נזכרת בזה כמו בבדיחה טובה
היה מישהו בשירות, עשה לי את המוות. עכשיו סוף סוף הרגש נרגע, אני נזכרת בזה כמו בבדיחה טובה