אני היחידה שלא הייתה מתגייסת אם זה לא היה חובה?

מגיע לי לעשות הרבה יותר מלנקות/ להכין טבלאות. אני באמת מרגישה שכל הזמן הזה לא מנוצל כמו שצריך. גם לא סומכים עליי ואני לא מבינה למה.
אני ממש שונאת סמכויות, ומאמינה שלאף אחד אין זכות לומר לאחרים מה לעשות.
אני לא אוהבת את שיטת האיומים, ההפחדות והעונשים. זה מנוגד למה שאני מאמינה בו.
אני סופרת את הימים שלי לשחרור. קשה לי. קשה לי שהכל מנוגד לדרך שלי. הכל מתנהל בכפייה וזה מפריע לי. ולא, אני לא מפונקת. אני מבינה את החשיבות של הצבא. אבל אני לא בטוחה שזה באמת מה שמתאים לי לעשות. יש לי אופי חוקר, סקרן. אני אוהבת ללמוד, לטייל, לדבר עם אנשים, לקרוא, לשיר, לצחוק, לרחף בדמיון. אני באמת לא מתאימה לעבודה מול מחשב. כל המונטוניות הזו מפריעה לי. זה לא רק בצבא, גם בבית ספר הייתי ככה. אני פשוט לא מסוגלת לקבל מסגרות, לא אוהבת שמגבילים אותי. שלוקחים לי את החופש ומכריחים אותי להתנהג בצורה מסוימת. ואני מאמינה שאדם צריך לעשות מה שמרגיש *לו* כנכון. לא מה שאחרים קובעים בשבילו. אלה החיים שלי ואני רוצה לנצל אותם בצורה הטובה ביותר.

תודה שקראתם את כל זה :)