תרגיעו אותי אני יותר מידי עצבנית אוף

אז אני ואחותי באותה הכיתה.
יושבות אחת ליד השנייה.
תמיד עושות עבודות ביחד.
ואני מתחרפנת.
24/7 זה לא צחוק, ועד כמה שאני אוהבת אותה אי אפשר ככה.

ועכשיו יש עבודה באזרחות, והיא הגיעה למסקנה שהיא לא יודעת לעבוד. בהתחלה חילקנו חצי-חצי, עשיתי את הכל חוץ משאלה של 20 נקודות שהסתבכתי. היא הסתבכה עם הכל. אז החלפתי איתה תמורת 2 שאלות אחרות (הכי קשות שהיו לה) וסיימתי את החלק שלי.
אז היא לא הצליחה את השאר, אז אמרתי לה שתכתוב תשובה לא מפורטת ואני אשכתב אותה.
היום צריך להגיש, ובגללה נשארתי בבית איתה כדי לעבוד. לה נשארה רק שאלה אחת ולי נשאר לערוך לה את כל התשובות, וכיוון שנשארנו נתנו לי לדאוג לכלים ולשאוב את כל הבית ולה לדאוג לכביסה ולנקות אבק.
היא לא עשתה כמעט כלום בשאלה, אני סיימתי שוב את החלק שלי ועכשיו אני צריכה לעשות את השאלה הזאת כדי שהגיש את זה כבר.
ונמאס לי.
גם בעבודה באנגלית זה היה ככה, והעבודה במדעים היא אמרה שהיא תכתוב ואני אצטרך רק לעבוד על הניסוח, וסמכתי עליה, ואז גיליתי שקיבלנו 66.
נמאס! נמאס מזה!
כל עבודה של מינימום 2 אני נתקעת רק איתה.
והעבודה באנגלית היתה לארבעה ואני צריכה לעשות רק איתה בזוג כי אני חדשה בהקבצה ולא ממש הצלחתי להשתלב, והיא פשוט לא הצליחה למצוא לנו עוד מישהו.
והעבודה באזרחות היא היתה לזוג/שלישייה, ושוב אני איתה.
אני לא יכולה לעבוד על זה, אני עצבנית מידי.
אמא אמרה שהיא תעניש אותה על זה אבל אני פשוט לא יכולה להתרכז.
גם לא מרשים לי להתלונן למורים ולבקש הארכה כי מגיע לי בגללה, היא מהאנשים האלו שאו שהם מקבלים ציונים חינם על חשבונך, או שהם לא מקבלים ציונים.
ונמאס לי מזה. כבר שבועיים שאני ישנה בשעות מאוחרות, נרדמת בשיעורים, יושבת על היום על מחשב להקליד וזה בגללה. אני עצבנית, אני עייפה ונמאס לי.
ועכשיו יש עוד עבודה במדעים לחופש ואם לא אמצא מישהו שלישי אני נדפקת שוב.
אני תמיד צריכה לסחוב אותה איתי על הגב, לגרור אותה אחרי.
אם לא אני אין לי מושג מה היא היתה עושה כרגע.
אבל היא החליטה שהיא לא יודעת לכתוב ולא יודעת להבין שאלות וטקסטים, ואני נדפקת.
אז כרגע אני צריכה להציל את עצמי אבל אני פשוט לא יכולה להתרכז מעצבים.
וזאת עוד השאלה שהכי לא סבלתי מבין על השאלות, השאלה שהתחננתי שהיא תיקח כי היא חרפנה אותי.

עזרה? בבקשה?