אם אומרים לכם שאתם צבועים שאתם חוגגים את יום העצמאות אחרי יום הזיכרון מה הייתם חושבים אל אותו בן אדם ומה הייתם מרגישים?

לא הייתי מתייחסת לזה.

הוא לא יודע להפריד בין דברים, לא הייתי מרגישה כלום.

שואל השאלה:
ונניח שכן איך היית מתייחסת

אני לא מרגיש עצוב ביום הזיכרון
ואני לא מרגיש שמח ביום העצמות

אני פשוט מעריך את החללים שנפלו ומעריך שזכינו למדינה...
אבל זה לא שעכשיו אני משנה צבעים מצאת יום הזיכרון לפתיחת יום העצמות

והייתי מתעלם לשאלתך

זה לא עניין של צביעות אני מסכים אבל שזה מעבר חד בין 'אבל' לשמחה.

מה הצביעות פה?
זו לא צביעות
צביעות זה להסתכל לבנאדם בעיניים ולחייך אליו ולאחר מכן לרכל עליו מאחורי הגב

שואל השאלה:
יעני שהצביעו זה שאתה עצוב כמה שעות לפני ואז שמח

זה לא צביעות. יש מלא סיבות שבגללן יום הזיכרון הוא לפני יום העצמאות ואחת מאלה היא כדי שלא נשכח בתוך השמחה את האנשים שנלחמו ומסרו את הנפש שלהם כדי שתיהיה לנו מדינה.

לשמוח שיש לנו מדינה זו צביעות?

זה לא צביעות זה יותר כמו מעבר יחסית מוזר כזה של אבל ואז פתאום הכנה לשמחה
יש חלקים שמצליחים לזרום עם השינוי יש כאלה (בעיקר אבלים -משפחות שכולות) שמתקשים