12 תשובות
זה מולד.
מה שנצבר בלימודים וכו זה ידע, לא iq.
מה שנצבר בלימודים וכו זה ידע, לא iq.
איי קיו הוא מנת משכל - הפוטנציאל של האדם ללמוד דברים חדשים.
אי אפשר להגדיל איי קיו ע"י לימודים :)
אי אפשר להגדיל איי קיו ע"י לימודים :)
יש על זה דיונים וויכוחים רבים. כנראה שמושפע משילוב אבל הרוב מוחלט בלידה. כלומר גנטי
יש השפעה של הסביבה השפעה גדולה יחסית אבל הרוב זה גנטי אם תשים לב אתה תראה שלמבוגרים מצליחים וחכמים יש רוב הפעמים ילדים יותר חכמים מהמומצע
לכל מי שהגיב מקודם. הדרך לבחון iq היא מבחני איי קיו היום (לצערנו אין מדד יותר טוב). ראו שאנשים שלמדו כמה שנים ולקחו את המבחן שוב הדגימו תוצאות יותר טובות. לא הכל גנטי אבל הרוב
לא זה מסביבה שגר בה וחינוך וכו
אף אחד לא נולד רע או חכם בחיים האלה
לתת תשובות כמו שזה" גנטי" זה מטומטם תאמת..
אף אחד לא נולד רע או חכם בחיים האלה
לתת תשובות כמו שזה" גנטי" זה מטומטם תאמת..
יש 3 דברים עיקריים שמשפיעים:
1. המדינה שבא אתה חי, זאת אומרת החינוך, רמת הפיתוח בא, ורמת ההשכלה והידע שהמדינה נותנת.
2. מולד. זאת אומרת האינטלגנציה הכללית של משפחתך
3. למידה של כלים שאנחנו רוכשים בחיים וכישורים כלליים שאנחנו נולדים איתם, אפשר גם לצבור כאלה אבל זה ישפיע בהרבה פחות
1. המדינה שבא אתה חי, זאת אומרת החינוך, רמת הפיתוח בא, ורמת ההשכלה והידע שהמדינה נותנת.
2. מולד. זאת אומרת האינטלגנציה הכללית של משפחתך
3. למידה של כלים שאנחנו רוכשים בחיים וכישורים כלליים שאנחנו נולדים איתם, אפשר גם לצבור כאלה אבל זה ישפיע בהרבה פחות
כל הקשר בין גנטיקה לאינטליגנציה זה שטויות לפי דעתי. אם 2 בני אדם ילוודו באותו מין, אותו רחוב, במשפחות שההורים עובדים בעבודות זהות, מלמדים את ילדיהם באותה שיטה, ויחנכו אותם לאותם ערכים. נראה ילדים די שווים ברמת אינטילגניה. יש הבדלים בין אינטיליגנציה כי אנחנו עברנו דברים סוגים בחיים, חונכנו שונה וכו'. מי שמאמין בכך שגנטיקה משפיעה משמעותית על האינטילגנציה של אדם. יכול להגיד שאדם שנולד ככה טוב מאדם שנולד ככה?. לא. כי זה גזעני, שפל ולא נכון.
מה שקובע לנו את האינטילגנציה זה הסביבה שלנו. אם נהיה בסביבת אנשים אינטיליגנטים וחכמים. אנחנו נהיה חכמים יותר. ואם אתם לא מסכימים איתי. אז פשוט תסתכלו על הרוב בסביבה. מי שיגדל בשכונות שיש בהם אנשים לא טובים יתקשה להיות טוב.
מה שקובע לנו את האינטילגנציה זה הסביבה שלנו. אם נהיה בסביבת אנשים אינטיליגנטים וחכמים. אנחנו נהיה חכמים יותר. ואם אתם לא מסכימים איתי. אז פשוט תסתכלו על הרוב בסביבה. מי שיגדל בשכונות שיש בהם אנשים לא טובים יתקשה להיות טוב.
זה לא מולד.
מדד של התפתחות אינטלקטואלית; מייצג יכולת אינטלקטואלית יחסית לאוכלוסיה הכללית. בילדים עשויה מנת המשכל לייצג גם את שיעור ההתפתחות (גיל שכלי כאחוז של גיל כרונולוגי). רוב מבחני האינטליגנציה בנויים כך שמנת המשכל הממוצעת באוכלוסיה הכללית היא בסביבות 100, עם סטיית תקן של כ-15.
במבחנים אלה מוצגות שאלות לוגיות, מרחביות, מתמטיות ומילוליות.
מבחני ה-iq הראשונים עבור ילדים פותחו בשנת 1905 על ידי אלפרד בינה ותיאודור סיימון, במטרה לאתר תלמידים חלשים ולסייע להם בשיעורים נוספים. מבחן סטאנפורד-בינה מודד יכולת שכלית לפי גיל הנבחן וגילו המנטלי. בעבר נהוג היה להשתמש בנוסחה הבאה לחישוב מנת המשכל: מחלקים את הגיל המנטלי של הילד בגילו הביולוגי ומכפילים את המנה ב-100, התוצאה הינה מנת המשכל (גיל מנטלי\גיל*100=מנת משכל). לדוגמה, ילד בן 8 עם יכולת מנטלית של ילד בגיל 10, היה מקבל את מנת המשכל 125 לפי נוסחה זו: 10/8*100=125 = 125iq. הנוסחה אינה מתאימה לשימוש במבוגרים, וזו רק אחת הסיבות מדוע היא אינה בשימוש כיום.
מבחני ה-iq המקובלים ביותר פותחו בשנת 1974 על ידי דייוויד וכסלר, ומכונים wisc-iii.
התפלגות מנות המשכל היא התפלגות נורמלית (יוצרת גרף מקורב לפעמון). מנת המשכל הממוצעת בכל קבוצת גיל היא 100, וסטיית התקן היא 15. בחלוקה גסה של התפלגות מנות המשכל: לכ-68 אחוז מהאוכלוסייה מנת משכל של בין 85 ל-115, ולכ-95 אחוז מהאוכלוסייה מנת משכל בטווח ה"נורמלי" - בין 70 ל-130. מנת משכל נמוכה מ-70 מעידה בדרך כלל על פיגור שכלי. אדם שמנת המשכל שלו היא מעל 130 נחשב בדרך כלל ל"עילוי גדול" ומ-145 ל-גאון, אם כי הבחינה בודקת רק את רמת ההבנה והלוגיקה במספרים והנדסת המרחב, ולכן אינה מעידה על כישרון בתחומים אחרים, כגון מוסיקה או ציור.
התפלגות ציוני האינטליגנציה אינה התפלגות פעמון סימטרית. ישנם יותר בני אדם בעלי ציונים נמוכים במיוחד, מתחת למנת משכל 70 (שתי סטיות תקן מתחת לממוצע), מאשר בני אדם בעלי ציונים גבוהים במיוחד, מעל למנת משכל 130 (שתי סטיות תקן מעל לממוצע).
תוצאות המבחן הן יציבות לאורך זמן, וגם לאחר אימון ותרגול, מרבית האנשים אינם משפרים את ציונם ביותר מחצי סטיית תקן.
מבקרי התחום טוענים כי אינטליגנציה רגשית משפיעה על התוצאות. כמו כן קבוצות מיעוטים רבות טוענות כי המבחנים מושפעים מהטיות תרבותיות ולכן הם מקבלים ציונים נמוכים יחסית.
מדד של התפתחות אינטלקטואלית; מייצג יכולת אינטלקטואלית יחסית לאוכלוסיה הכללית. בילדים עשויה מנת המשכל לייצג גם את שיעור ההתפתחות (גיל שכלי כאחוז של גיל כרונולוגי). רוב מבחני האינטליגנציה בנויים כך שמנת המשכל הממוצעת באוכלוסיה הכללית היא בסביבות 100, עם סטיית תקן של כ-15.
במבחנים אלה מוצגות שאלות לוגיות, מרחביות, מתמטיות ומילוליות.
מבחני ה-iq הראשונים עבור ילדים פותחו בשנת 1905 על ידי אלפרד בינה ותיאודור סיימון, במטרה לאתר תלמידים חלשים ולסייע להם בשיעורים נוספים. מבחן סטאנפורד-בינה מודד יכולת שכלית לפי גיל הנבחן וגילו המנטלי. בעבר נהוג היה להשתמש בנוסחה הבאה לחישוב מנת המשכל: מחלקים את הגיל המנטלי של הילד בגילו הביולוגי ומכפילים את המנה ב-100, התוצאה הינה מנת המשכל (גיל מנטלי\גיל*100=מנת משכל). לדוגמה, ילד בן 8 עם יכולת מנטלית של ילד בגיל 10, היה מקבל את מנת המשכל 125 לפי נוסחה זו: 10/8*100=125 = 125iq. הנוסחה אינה מתאימה לשימוש במבוגרים, וזו רק אחת הסיבות מדוע היא אינה בשימוש כיום.
מבחני ה-iq המקובלים ביותר פותחו בשנת 1974 על ידי דייוויד וכסלר, ומכונים wisc-iii.
התפלגות מנות המשכל היא התפלגות נורמלית (יוצרת גרף מקורב לפעמון). מנת המשכל הממוצעת בכל קבוצת גיל היא 100, וסטיית התקן היא 15. בחלוקה גסה של התפלגות מנות המשכל: לכ-68 אחוז מהאוכלוסייה מנת משכל של בין 85 ל-115, ולכ-95 אחוז מהאוכלוסייה מנת משכל בטווח ה"נורמלי" - בין 70 ל-130. מנת משכל נמוכה מ-70 מעידה בדרך כלל על פיגור שכלי. אדם שמנת המשכל שלו היא מעל 130 נחשב בדרך כלל ל"עילוי גדול" ומ-145 ל-גאון, אם כי הבחינה בודקת רק את רמת ההבנה והלוגיקה במספרים והנדסת המרחב, ולכן אינה מעידה על כישרון בתחומים אחרים, כגון מוסיקה או ציור.
התפלגות ציוני האינטליגנציה אינה התפלגות פעמון סימטרית. ישנם יותר בני אדם בעלי ציונים נמוכים במיוחד, מתחת למנת משכל 70 (שתי סטיות תקן מתחת לממוצע), מאשר בני אדם בעלי ציונים גבוהים במיוחד, מעל למנת משכל 130 (שתי סטיות תקן מעל לממוצע).
תוצאות המבחן הן יציבות לאורך זמן, וגם לאחר אימון ותרגול, מרבית האנשים אינם משפרים את ציונם ביותר מחצי סטיית תקן.
מבקרי התחום טוענים כי אינטליגנציה רגשית משפיעה על התוצאות. כמו כן קבוצות מיעוטים רבות טוענות כי המבחנים מושפעים מהטיות תרבותיות ולכן הם מקבלים ציונים נמוכים יחסית.
מישהי נחמדה
יש לך מקור?
ואיך אינטליגנציה רגשית נמדדת ומשפיעה על הiq?
יש לך מקור?
ואיך אינטליגנציה רגשית נמדדת ומשפיעה על הiq?
אנונימי
iq זה גנטי.
זה משהו שנולדים איתו. אין קשר בין iq גבוה לידע.
זה משהו שנולדים איתו. אין קשר בין iq גבוה לידע.
מישהוא שטוב במתמטיקה לא בהכרח נחשב ליותר אינטילגנט ממישהוא שמקבל נכשלים במתמטיקה. לפעמים זה מולד ולפעמים זה לא מולד.
אנונימית
באותו הנושא: