מה הדבר הכי מוזר שקרה לכם בחיים?

מישהו על אופנוע עצר לידי ושאל "מה קורה שולה?"

קרו מלא
אבל כרגע: ערסים עשו עלי קדיש בים בשלוש בלילה.

שאלו אם השם שלי זה שם גניח פה!

מישהו יום אחד נכנס למעלית שהייתי בה, הדליק נר חנוכה, דחף בתוך האף והתחיל לעשות קולות של ברווז *_*
מסתבר שהוא באמת ברח מבית משוגעים

מישהו זר בא אלי נישק אותי והלך

לא סיפרתי את זה לאף אחד עד היום כי פחדתי שייצחקו עלי ולא יאמינו לי אז סטיפס, אני סומכת עליכם.
ולא, זה לא היה חלום. אני לא סכיזופרנית. אני יודעת להבדיל בין המציאות לדמיון.
כשהייתי בכיתה א נהגתי לישון תמיד עם הבובות שלי והבובה האהובה שלי הייתה ברווז שהגיע כמעט לחצי מהגובה שלי.
אז היה לילה אחד עם רעמים וברקים ומרוב הפחד הלכתי לישון בחדר של אחותי הגדולה שאז הייתה בכיתה ה. הייתה לה מיטה זוגית ואני נשכבתי בצד שליד הקיר. הנחתי את בובת הברווז ביני לבין אחותי, כיסיתי אותה בשמיכה והלכתי לישון.
אני פתאום מתעוררת בול בשעה 3 בלילה (לא היה שעון אבל הרגשתי שזה היה 3, אני לא יודעת איך להסביר את זה) ובודקת מה שלום הברווז שלי כי אני אוהבת אותו רצח 3>> ומרימה את השמיכה. בגלל שהיה ממש חשוך ראיתי קמצוץ של צבע צהוב שהיה הראש של הברווז, ואז מצמצתי והצהוב נהפך לשחור. חשבתי שזה היה בגלל שחשוך מתחת לשמיכה, אז הרמתי אותה אפילו יותר שייכנס קצת אור (מהירח כי זה האור היחיד שנכנס לחדר בלילה, דא) ואני לא רואה את הברווז. אני מניחה את היד שלי על החלק הזה של השמיכה ו... אני מרגישה משטח חלק. כלומר את המזרן של המיטה. אני ממששת אותו אפילו יותר והברווז. לא. שם. אני מכניסה את היד פנימה- הברווז פשוט נעלם למול עיניי!
נכנסתי לפאניקה של החיים שלי והתחלתי לקרוא לאחותי בשם כדי להעיר אותה. "ויאולטה, ויאולטה, ויאולטהה" והיא לא מגיבה. אני מחליטה להתחיל לנער את החיים שלה החוצה כדי שהיא תתעורר והילדה פשוט לא מתעוררת, ואני בשוק של החיים שלי בגלל הברווז ועכשיו גם בגלל שאחותי ישנה כמו דוב כשבדרך כלל דבר קטן מעיר אותה, זאת ממש לא הייתה אחותי. והתחלתי פשוט להסתכל בכל החדר כשהסתובבתי סוף סוף עם הראש לצד שמאל ואני שמה לב למשהו מתחת לשמיכה. צבע בהיר ממש חלש. אני מרימה אותה ונחשו מה? הברווז שם, ביני לבין הקיר.
הייתי כולי כזה.."וואטאפק? מה קרה עכשיו?" ואז פתאום נרגעתי בצורה פתאומית ונרדמתי ישר. זה היה מוזר רצח. כי אחרי שהתעוררתי בשלוש לא הרגשתי אפילו טיפה של עייפות, ופתאום אני מחליטה להתעלם ממה שקרה ולהתמוטט חזרה לשינה? אני יודעת שזאת לא אני כי הייתי מנסה להמשיך להעיר את אחותי. בבוקר שאחרי קמתי ולא הבנתי למה לא הערתי את אחותי לעזאזל אלא חזרתי ישר לישון. כאילו לא הכרתי את עצמי בכלל באותו לילה ב3.
זה היה הרגע הכי מטריד ומוזר בחיים שלי.

זה מתמשך כזה אבל לי ולידיד שלי יש מינימום שלוש פעמים ביום שאנחנו אומרים אותו הדבר באותו טן עם אותה תנועה. זה כאילו אנחנו טלפטים, קרה לנו מלא שאנחנו כזה יושבים ופתאום שמים לב שאנחנו באותה תנוחה ואז אומרים משהו וזה אותו דבר. או שפשוט אנחנו מדברים ואז אומרים אותו משפט או אותה מילה באותו קצב ורציני זה מוזר.

אני ואותו ידיד גם נראים ממש אותו דבר והכרנו בכיתה ז' (כרגע אנחנו בח') ומלא שאלו אותנו אם אנחנו אחים וחברים שלנו אמרו לנו שאיזה חצי שנה שנה הם בכלל חשבו שאנחנו אחים. פעם אחת עשינו בסנפצ'ט לצחוקים כזה את הפילטר שמחליף פנים, לקח לנו שתי דקות להבין שהוא עשה את הפעולה. פשוט לא היו הבדלים בכלל בין הפנים עם הפילטר ובלי, מאז אנחנו לא נגענו בזה יותר.

זה גם קריפי
הארונית סגורה וקשה לפתוח אותה
פתאום היא נפתחה ווטדאפק?
אתם יודעים כמה ידיים צריך כדי לפתוח אותה? אני דוחפת עם הרגל כדי לפתוח

לאנונימית עם הידיד שדומה לה. יש תופעה כזאת שנקראת mirroring שאם אתה מרגיש מחובר עם מישהו או אוהב אותו-יכול להיות חברים הכי טובים, זוג נשוי או בכללי מישהו שממש מסקרן אותך ואתה סומך עליו או מעריץ או מה שזה לא יהיה יצא שתעשו בדיוק באותו זמן אותן תנועות או תאמרו אותן מילים או תחזרו עם אותם רעיונות. לא אומרת שזה בטוח מה שקורה לכם אבל הייתי מציעה שתקראי על זה קצת זה בכללי נושא מעניין ולשאלה - לא בטוחה מה הכי מוזר שקרה לי, אני יודעת שהיו המוןן מקרים מוזרים אבל רציני שיש לי זיכרון של דג אני לא זוכרת כלום אז לא הייתי יכולה להצביע על מקרה ספציפי.

יצאתי מקרביץ וראיתי שאיזה ילד עמד מאחורי ערמת קופסאות מחוץ לקרביץ ובהה במחשבים שם, היה לו מבט כאילו מישהו חותך לו את היד (פה פתוח לגמרי, עיניים ענקיות ופשוט מבט מזועזע), והוא עמד לכמה רגעים ובהה, ואז דחף בקבוק לתוך הפה

נולדתי

לאדעת אם הכי מוזר אבל דבר מאד מוזר שקרה לי בגיל 11 היה שפעם הלכתי כזה ברחוב ואז בא אליי איזה זקן בריצה וצרח לי "שר האוצר הוא איש רע! רע מאד!" ורץ לעבר הכביש וכמעט נדרס ואז הוא המשיך לרוץ ואני הייתי כזה "וואט דה הל קרה עכשיו"

אע נזכרתי שגם כשהייתי בת 7 הייתי בסופר עם אמא שלי והלכתי לאיבוד כזה (כן כמו שתמיד קורה לי בסופר חח) ואז אני כזה מחפשת אותה ואז אני קולטת איזה איש בן 20 בערך עומד בפינה בחושך ועושה קולות של חזיר עם האף והוא מסתכל ישר עלי
ומה שמלחיץ היה שהעיניים שלו זהרו בחושך וממש נבהלתי
ופשוט ברחתי משם בהיסטריה ואחכ ראיתי שהוא נקרע מצחוק

ראיתי דג עם שתי חרבות שנלחם בסמוראים

שאיזה שני בנות ניסו לצלם אותי סתם ככה באמצע האוטובוס
קריפי.-. ובכלל שגם ילדה בערך בגיל 7 שמה לב שהן ניסו לצלם אותי ואמרה לי את זה גם

עובד בבית מלון ביוון העיר אותי בלילה
(הוא חשב שאני אחותי) כי הם הכירו אז הם נפגשו לדבר בלילה שהוא מכיר אותה והוא העיר אותי
והכי פדיחה זה שצעקתי לא
"נו נו" ושמתי את השמיכה כל הפנים שלי עד שהוא הלך
וחשבתי שזה היה חלום ושסיפרתי את זה לאחותי היא צחקה לי בפרצוף ואחרי כמה שעות היא אמרה שזה היה אמיתי חחח

חיכתי בתחנה ומישהו דתי בן 16 בערך ישב לידי ואמר לי שבנות שמתלבשות לא צנוע זה גועל נפש (התלבשתי לא צנוע) ואחרי זה אמר איך הייתי מת שתהיי חברה שלי אפשר חיבוק או נשיקה?

בלה בלע יצ-פאק אני בוכה xd

האנונימית שכתבה על הדבר הזה "mirroring" את יכולה בבקשה לבוא לפרוי, הוא החבר ההכי טוב שלי אבל באותה תקופה בקושי הכרנו.

נראה לי שעניתי את זה פעם באותה שאלה,

לפני שנה בערך ירדתי מהאוטובוס לבית, אחרי כמה זמן באמצע הלילה אני מקבלת הודעה "סליחה על השעה אבל את גדלת להיות ילדה יפה ואני מאוד רוצה להכיר אותך (סמיילי מובך) כבר חודשיים שאני רוצה לגשת לדבר איתך אבל אני לא מסוגלת, הגיע הזמן לעשות משהו. קוראים לי *** ולכלב שלי קוראים פשוש (סמיילי).

בקיצור, זה היה בשבת ועניתי במוצש, מסתבר שזו איזו מישהו שגדולה ממני ב 5 שנים והיא גרה בעיר שלי. היא ראתה אותי באוטובוס, השיגה את הכתובת שלי, איכשהו גילתה את הפנימיה שהייתי בה, התקשרה למורה שלי בפנימיה כדי להשיג את המספר שלי, הסתכלה עלי יוצאת מהבית והולכת לבית ספר. ואז פגשה אותי ברחוב והתחילה לדבר איתי. זה היה מפחיד ברמות (אם זה לא סטוקריות בהגזמה אז אני לא יודעת מה זה)
בקיצור, זו היתה תקופה שהייתי עם קצוץ בגלל שתרמתי את השיער וכנראה היא חשבה שאני לסבית (?) אבל אני לא. הבהרתי לה את זה בנחמדות -עזבו את הצמרמורת שהייתה לי שגיליתי את כל מה שהיא עשתה- ומאז יש לי חרדות שעוקבים אחריי

החיים

לפני יומיים אני וחברה שלי הלכנו להליכה והיינו מסביב לכיכר ואוטו אחד פשוט עשה 4 פעמים את הכיכר וכל סיבוב כל מי שהיה ברכב עשה שלום וצחק כמו מפגר ובפעם הרביעית פשוט עשיתי להם אצבע שלישית.
זה אכן היה ממש מוזר.

הכרתי חבר נפש לחיים ואנחנו שונים באופן קיצון

נרצחתי פה מצחוק וואי