אם הייתם יכולים להגיד משהו למשתמש פה (בלי להזכיר שמות של משתמשים) מה הייתם רוצים להגיד?

שיפרוש

אני מתגעגעת אלייך, אוהבת אותך ושונאת אותך בו זמנית. חבל לי שזה נגמר ככה.
אני לא מפסיקה לחשוב עלייך, וזה הזוי כי אני לא אהבתי אותך בצורה הזאת פעם
כל לילה אני יושבת לקרוא את השיחות שלנו, צוחקת לעצמי ומחייכת.

שיפסיק להגיע לשאלות החמות

"די לכתוב דברים כאלה!!!!"
(לא אגיד איזה דברים אבל יש כמה שהייתי רוצה להגיד להם את זה)

אל תצא מהקבוצה בשבילי.

לא הבנתיי אנונימית, היית רוצה להגיד את זה למשתמש *מכאן*??

שזה ממש לא לעניין מה שעשית...את פוגעת חופשי כשלא עשיתי לך כלום ואין לך טיפה רגישות למצב של בן אדם..את בעצמך במצב לא משהו ואת יורדת על אחרים..בגללך אני במצב גרוע..כי שלחת לי מישהו ש"יעזור" לי ואת והוא עשיתים ממני צחוק... ונהרסו לי החיים...

תפסיק לעשות צחוק ממשתמשים- מבטיח להם שאתה המציל והמושיע ואתה "פסיכולוג" ואתה לא עוזר רק הורס להם את החיים. ויותר מזה, אתה מבטיח דברים מחוץ לאתר ואחרי שאתה הורס את החיים שלהם אתה נעלם..

למה את מפילה עליי את הבעיות שלך, אני ניסיתי לעזור לך מכל הלב ואני לא גרמתי לך לבעיה שלך, אז למה את פורקת עליי את התיסכולים שלך ומקללת אותי וחושבת שהחיים שלי מושלמים יותר, כשהחיים שלי אסון... אני מכל הלב ניסיתי לעזור ואפילו התייעצתי עם מומחים...אני לא צריכה שיפרקו עליי ויאחלו לי רע.. נפגעתי...

שתפסיק לכתוב שיכנסו לקבוצת הווצאפ של מה שמו ומה שמה

תפסיקי להיות יפה כולם יודעים זאת את גברת מליון עוקבים

אמא מה שכתבו אמא אני פיפיי

אל תפרוש מהאתר שנמשיך לדבר

תפסיק להיות בשאלות החמות!!! ימעצבן!
(חצי אתר עכשיו יודע מיזה)

אני אוהב אותך יותר ואת יודעת שזה נכון :^)

מה הולך יא גבר

די לנסות להגיע כל הזמן לשאלות החמות עם שאלות סקרים אידיוטיות!!
אתה הורס לשאלות חשובות באמת שצריכות מענה

אני אוהבת אותך ושונאת אותך בו זמנית ונמאס לי כבר מהכל אבל אני אוהבת אותך

אמן תחנקי

וואי אמא איזה מעצבן אתה
גם אם אתה טרול
יש טרולים שזה מצחיק ויש טרולים שזה כזה נמאס ויאללה דיי תתקפל
תפסיק עם החרא שלך ותאהב פיתות כבר ינודניק

אוקיי תקשיב.
להיות הומופוב ושוביניסט (בדגש על הומופוב) פשוט לא יעזור לך בחיים.
תנסה לקבל דעות של אחרים במקום להיות מקובע על דעות שכולם אומרים לך שהן נוראיות.

אני אוהבת אותך

שאני מעריכה אותו על כל מה שהוא עושה בשבילי

כמה אהבה יש פה באתר.. איזה יופי.

אתה עלוב, אתה כל כך עלוב. בחיים לא חשבתי שמישהו מהאתר הזה ישפיע עליי ככה, מתחרטת שבכלל הכרתי אותך. ותכלס? הייתי אומרת לך את זה בפנים בלי בעיה, אבל ברגע שאני רואה אותך כל מה שבא לי זה לנשק אותך, סעמק

יכול להיות שאת קוראת את זה עכשיו ויכול להיות שלא.
רציתי שתדעי שלמרות כל הפעמים שפגעת בי אני עדיין אוהב אותך.
יש לי מן פאק כזה שלא משנה מה תעשי, אסלח לך על זה.
הרבה אומרים לי להתגבר עלייך אבל זה קשה... יותר מידי קשה.
למה?
מפני שאת זה אני רק כנקבה.
מפני שאת גרמת לחרדה החברתית שלי להעלם.
מפני שאת היית הסיבה שלי לקום כל בוקר.
מפני שכל חיוך שלך גורם לי לשמוח יותר ויותר.
זוכרת שבזכותי הפסקת להיפגש עם הפסיכולוגית בגלל שגרמתי לך להרגיש יותר טוב?
חה... זה דיי מוזר.
אנחנו רק בני 14 וכבר המצב הנפשי שלנו לא היה הכי טוב. אך, מתי שנהיינו זוג הפכנו להיות ילדים עם שמחה.
את גם זוכרת שבשיעורים כשהיית יושבת לידי, הייתי פשוט מוחץ לך את הלחיים מרוב שאת חמודה.
הייתי עושה לך קיצי באמצע שיעור ומנשק לך את היד מידי פעם, ובכל פעם שיש עבודה חופשית אז אם הייתי קרוב ללחי שלך אז הייתי מביא לך נשיקה בלחי.
את גם זוכרת את זה שמתי שחגגנו חודש אז אמרתי לך שכנראה מתישהו נעשה הפסקה? אז את אמרת לי "אין כזה באמת דבר שנקרא הפסקה. להגיד הפסקה זה להיפרד"
דיי מצחיק כשאני כותב את זה עם דמעות בעיניים כרגע.
הגיע ה13 במאי - עשרה ימים לפני חצי שנה, היום שבו נשארתי ער עד 3 לפנות בוקר כדי לעזור לך כי היית מדוכאת, ובנוסף... היום שבו נפרדת ממני.
אז כן, לקחת אותי למקום שלנו.
למקום ששמה בעצם החלטנו שזאת לא תהיה זוגיות של ילדים קטנים, אלא רומנטית.
לקחת אותי לשם, ואמרת שזהו, את רוצה לקחת הפסקה.
ברגע ששמעתי את זה פשוט התחלתי לבכות ואמרתי לך "מה?! אז את פשוט זורקת את כל מה שעברנו לנו לפח?!"
אני לא זוכר מה ענית לי.
אך, מה שאני כן זוכר, זה שאמרת שאת לא רוצה לפתח תלות באהבה שלנו ושזה גם בגלל הדיכאון שגילו אצלך.
דיברנו על זה והסכמתי.
החלטתי לתת לך את הזמן שלך.
ואת נתת לי נשיקת פרידה
רציתי שהנשיקה הזאת תמשך ולא תפסיק.
שאת תתחרטי ותגידי לי שאת רוצה להמשיך להיות איתי בזוגיות.
רק חבל, שכל "הסיבות" לפרידה היו שקר אחד גדול.
כשבוע אחרי, את אומרת לי שאת כבר לא נמשכת אליי ולאחר כמה ימים את אמרת לי פנים מול פנים שאת אוהבת את החבר הכי טוב שלי.
כמובן שהייתי נסער, לקחתי את הסרגל שלי, הלכתי לשירותים וחתכתי את עצמי.
מה שעשיתי היה דפוק ואני מתחרט שעשיתי את זה.
בכל מקרה, לאחר 8 ימים, הוא שולח לי הודעה ושואל אותי אם אני רוצה לדבר איתו.
עניתי בחיוב.
דיברנו ואז הוא אמר... "נפגשנו אתמול ו.... התנשקנו"
כמובן שזרמתי איתו ולא הראתי שום עצב וכעס באותו הרגע.
ב2 בלילה, כתבתי לך שלעולם לא אהיה כמוך.
התחלנו לריב, אבל איכשהו לא משנה אם אנחנו רבים או לא.
בסופו של דבר, אנחנו מדברים במציאות.
אז הגיע השיעור השני בפיזיקה.
היה שיעור חופשי אז דיברנו על זה שהם הפכו לזוג
את אמרת לי שאתם לא ואני אמרתי שכן.
זה הגיע למצב שכל הכתה שמעה אותנו והיו מופתעים מהפרידה שלנו.
ואז שמענו מאחורינו ילדה שקראה לך "זונה".
יצאת מהכתה ויצאתי אחרייך.
חיפשתי אותך בבית ספר לאחר ששמתי את הספרים בלוקר - והנה מצאתי.
רציתי לדבר איתך ואמרת לי שאת לא רוצה לתת רושם כזה לילדים.
כמובן, שאמרתי לך שאת צריכה להתעלם מזה.
שאם יקרה משהו אז אני אטפל בזה.
החלטת שלא ורצית שאשאיר אותך לבד.
לא רציתי להשאיר אותך לבד אז הלכת כמה מטרים ממני ודיברת איתו ועם אמא שלך.
לאחר שהסתיימה ההפסקה ועבר כמעט חצי שיעור מהשיעור האחרון, הגעת אליי ואמרתי לך שאני רוצה לעזור לך ולא הסכמת לזה.
הלכת לכתה ולקחת את התיק שלך והלכת הביתה.
לא נכנסתי לכתה אחרייך כדי שלא יחשבו כל מיני דברים.
אז כשהיה צלצול לקחתי את התיק והלכתי גם הביתה.
לאחר כמה ימים, אני מקבל ממך הודעה שאמרת שאת לא היית צריכה לעשות את זה לבד ושכן היית צריכה את העזרה שלי.
כמובן שהייתי שמח.
ואז... לאחר עוד כמה ימים, הגיע ריב שכמעט פוצץ את הידידות בנינו.
ובסוף הריב, לא ענית לי כמה דקות ואז כתבת "אני מצטערת".
את לא אחת שתרשום את זה ככה משום מקום.
אז החלטתי להתקשר אלייך.
לא ענית לי מספר פעמים ואז כתבתי לך הודעה בוואטסאפ וענית.
ומה אני שמעתי? את הבחורה שאני הכי אוהב בעולם - בוכה. [השעה הייתה: 2 לפנות בוקר]
אמרתי לך ללכת לשטוף פנים ואמרת שאת לא רוצה.
אז הצעתי לך ללכת לישון ולבסוף - עשית את זה.
והנה, מגיע היום האחרון ללימודים
ואת כעסת עליי כי אמרתי שאין לי חברים וזה באמת נכון.
וכל זה קרה בזמן טקס סוף שנה....
ההודעה האחרונה שאני זוכר שכתבת
"אני מצטערת, אבל אין לי כוח להמשיך את הריב הזה"
והייתי שנייה מלבכות באולם מול כולם אבל זה לא קרה.
והנה הגיע החופש וכמה ימים אחרי תחילת החופש היה עוד ריב שבריב הזה אמרת שאת היית מאוהבת בו בזמן הזוגיות שלנו ושהזוגיות שלנו הייתה אמורה להסתיים מוקדם יותר.
זה היה, הדבר הכי פוגע ששמעתי.
לאחר ריב של כמה זמן החלטנו להפסיק.
והנה הגיע הריב של שבוע שעבר שבו רשמץ שאת לא תומכת בתוכן הדיכאוני שאני מעלה.
ובכן, אין לי חברים, אין לי עם מי לדבר, כל פעם כשאני מספר לך משהו את מטיפה לי מוסר אז מה אני אעשה.
העיקר את אמרת לי שאני חשוב לך..
לפתאום אחרי כמעט שבוע היא מחליטה שהיא רוצה לדעת מה קורה איתי.
פתאום - אכפת לה.
אז נהיה עוד ריב שבו זה היה סביב זה שהיא לא בטוחה בדברים שהיא עושה ואז היא מתחרטת.
.
.
את השבר שעשית בלב שלי החזרתי עם המון כנות. למה הכוונה?
שאני כבר לא מפחד להיות כנה כי אין לי מה להפסיד.
אז פיצי שלי,
את האדם הכי יקר לי בעולם ואני הכי אוהב אותך.
אני אוהב אותך יותר משאני אוהב את עצמי.
ומצטער להודיע לך,
אבל... כנראה שאני זה שאוהב יותר...

וואו... כל כך מצטערת בשבילך...
היא באמת לא שווה את זה

^זאוס, כן
ותודה אנונימי <3