למה כל כך קשה לי להגיד למישהו סליחה / שהוא צודק / אפילו סתם מחמאה?

האגו בשמיים

בגלל שזה אגו האגו עוצר את זה וצריך ללמד את עצמנו לא לשים את האגו אלא להשאיר אותו בצד ולבקש סליחה או לתת מחמאה או להגיד שאנשים צודקים תמיד צריך לשים את האגו בצד וזה קשה

שואל השאלה:
אני באמת מנסה לעבוד על זה. ואני אומרת מחמאות אבל כאילו תמיד בטון צחוק רציני כזה. נגיד יבינו שזאת מחמאה אבל אני פשוט לא מצליחה לבוא אל מישהו, להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו רציני "אתה יפה" או סתם מחמאה כזאתי.
גם אם אומרים לי מחמאה אני לא מצליחה לענות חזרה. זה כאילו שאני לא יודעת איך להגיב בסיטואציה כזאתי אז אני צוחקת ואומרת תודה

אז יש לי הצעה בשבילך תעמדי מול המראה ותעבדי על זה לומר מחמאות בלי צחוק אלא בישר ולענות בחזרה תגידי לעצמך שאת מהממת ועל ידי כך תגידי תודה אחרי המחמאה על עצמך ולזכור לשים את האגו בצד

שואל השאלה:
במראה אני מצליחה לגמרי. אני הרבה יותר אוהבת את האדם שאני מול המראה מאשר מול אנשים ואני פשוט לא מצליחה להביא את אותו אדם מהמראה לחיים שלי. ואני שונאת את זה

אז תדמייני מול המראה את האדם שעומד מולך בדמיון תדמייני אנשים אחרים לגמרי מול המראה והם יאמרו לך מחמאה ואת צריכה להגיד תודה

שואל השאלה:
אבל את זה אני מצליחה. אבל כשזה קורה באמת אני פשוט משתנה לגמרי ואני שונאת את זה! לא משנה כמה אני משתדלת

אז יש לי הצעה נוספת תעבדי על זה מול ההורים שלך ומול החברים שלך תספרי להם על זה והם יעזרו לך

דוגמא אני אומרת לך שאת מהממת ואז את צריכה להגיד את מילת הקסם את מהממת ועכשיו תורך לומר

כי זה בא ממידת הגאווה
האגו מדבר פה
בעיניים שלו הוא חש שיוצא חלש כביכול אם הוא יגיד סליחה

שואל השאלה:
באמת שזה לא אגו. אני לא יכולה להסביר אבל זה משהו שונה. אני כל כך אוהבת אדם, אוהבת לעזור ובאמת שהאגו שלי לא כל כך גדול זה משהו אחר