למה יש פה אנשים שמרשים לעצמם לצחוק על ההמנון/סמל/דגל המדינה?!

מי צוחק על זה?

שואל השאלה:
אם את מגדירה את עצמך בתור מעריצה של חצרוני אז את כבר בחשד לשונאת ישראל..
יותר מיזה, אני ושאר החיילים שאיתי הם אלו שיושבים בשטחים ושומרים על הת*ת שלך ושלו.
ואם אני אומרת לך שאני נכנסת לאינסטגרם ואני מזדעדעת לראות חבורה של ילדים (יהודים וישראלים) משתינים על הדגל ביום העצמאות, אז הם עושים מהדגל בדיחה.
אם אני רואה איזה איד*וט שקונה דגם של מנורת בית המקדש ושולח לי את זה בתור כלי השוואה לתצלום ד*ק פיק אז הוא עושה מהסמל בדיחה.
ואם אני רואה פה הסטיפס אנשים שכותבים "כתבתי שיר חדש" ושמים את השיר של התקווה ועוד בוחרים לקחת "בצחוק" את הקרדיט על המילים והלחן, ועוד מגיבים לו!! "ואוו, זה עוד יהפוך להמנון החדש" זה לצחוק על התקווה.
אז אל תגידו לי שלא צוחקים על הדגל כי צוחקים, וזה דוחה.

^ילדים משתינים על הדגל זה לא ראיתי.. אבל אם זה קרה ברור שזה דוחה ולא מכבד אבל בקושי קורה.

ותביני צחוק אם מישהו כותב "זה יהפוך להמנון החדש" זה לא אומר שהוא לא מכבד או צוחק על התקווה . קצת לקחת בפרופורציה (כנל על אמיר חצרוני לא באמת מעריצים אותו הכל בצחוק)

שואל השאלה:
queen me
בואי חמודה, את בת 15, אני גדולה ממך בשליש מהחיים שלך.
בואי אני אסביר לך למה זה לא מכבד..
התקווה זה לא סתם שיר, כל מילה שם מתארת את המהות של מדינת ישראל.
וכשמישהו משתמש במילים האלה לבדיחה זה כבר לא מצחיק, אגב לצחוק על ההמנון זה כמו לצחוק על השואה..
והינה אני אכין אותך לבגרות בי"א התקווה במקור הוא שיר ששרו ילדים קטנים יתומים בגטו בשואה בכל בוקר אם אני לא טועה בפולנית.. השיר הזה במקור נכתב עם 11 בתים (לא סגורה על זה) תרגמו את השיר והחליפו חלק מהמילים כדי שהשיר יהיה עדכני למציאות שבה היהודים כבר חיים בארץ ישראל ולא שיר לגעגועים למולדת..
אז אם נגיד היו מביאים בדיחה על השואה זה לא היה מצחיק ולא מכבד, נכון?!
אז התקווה מזכירה לי גם את המיליון וחצי ילדים שנספו בבורות הירי, משאיות המוות, תאי הגזים, המשרפות..
אז אני מציעה לך לעבור ביד ושם לפני הצו ראשון שלך, ולסוע לירושלים לכותל ורק להסתכל עליו ולהתפלא מהקיר הזה.. ולעבור בהר הרצל לעבור בין הקברים של החיילים, ובעיקר לספוג טיפה את ארץ ישראל מהמקומות הכי כואבים שלה, רק אחרי שתראי את כל אלה תוכלי להחליט מה את רוצה לעשות בצבא.
ואני מאמינה שהראייה שלך תשתנה, כי על המדינה שלנו לא צוחקים.
ואחרי שרואים כמה כאב לה וכמה היא דיממה, אי אפשר שלא להלחם אליה..
כי אני אחרי שעשיתי את הטיול הזה הסכמתי לדמם בשמה, לכאוב בשמה, למות בשמה ולאהוב אותה..

זה שאת גדולה ממני ב3 שנים לא אומר שאת לא מגזימה פה בעניין הספציפי הזה...
ותאמיני לי אני מכבדת ויודעת טוב מאוד למה צריך לכבד את לא תלמדי אותי על השואה ועל מה שעברו שם. אני מחוברת לזה כנראה קצת יותר ממך, סבא שלי ניצול שואה לידיעתך אבל זה כבר משהו אחר.

בסך הכל אמרתי שלקחת שיר ולהגיד בצחוק "זה צריך להיות ההמנון" זה לא כזה נורא ואין בזה שום דבר שצוחק על התקווה.

שואל השאלה:
גם לי משני הצדדים שלי יש סבתות ניצולות שואה..
ואני בת 20.
ואני מצטערת אם משהו ממה שכתבתי לך נשמע כמו זילזול או ניסיון לחנך אותך.. והדבר היחידי שאמרתי הוא שאני לא מוצאת שום סיבה שלצחוק על התקווה יהיה מוצדק..
אבל אני מאמינה שאני צודקת כשאני אומרת שזה זלזול בהמנון.. ולמילים האלה עם הלחן הזה מגיע כבוד ראוי.
ואם כבר צחוק אז לפחות משהו שלא יוריד מהערך של המילים של התקווה..

בכל זאת ממליצה לך בחום לבקר במקומות האלה זה מרגש, ומעצים.. במיוחד ביד ושם התפרקתי שם כמו תינוקת
והר הרצל שעשה לי צמרמורות בכל הגוף
והכותל גרם לי להבין שמרוב מלחמות שהיו בו אין שם אלוהים.. ועדיף להאמין בו רק דרך הרוח בלי שום גשר חומרי..
בקיצור ממליצה בחום לך ולכל מי שבערך בגילך

וואו ממש מדהים אותי מה שכתבת
בחיים לא צחקתי על שום דבר אבל זה נותן דרך אחרת להסתכל עליהם

לא יכולה לקראו הכל
אבל אף אחד לא צוחק על הדגל

מסכים איתך מאוד. שמרי על עצמך

ומאיפה הבנת שלא הייתי במקומות האלה? לא נראה לי שיש מישהו שלא היה בכותל..