יש לי תחושת פיספוס עצומה בחיים - רק בת 15, אבל מגיל קטן הרגשתי שיש לי ייעוד ואני פשוט כל הזמן בדיכאונות עכשיו, כי אני מרגישה שאני מפספסת משהו מאוד חשוב, אני מרגישה שבמקום להמשיך בדרך שלי נהייתי רובוט שממלא אחר הציפיות של האחרים, איך לצאת מהרגשת הפיספוס?

רבי נחמן אומר אם אתה יודע שאפשר לקלקל תדע שגם אפשר לתקן, לעולם אסור להסתכל לאחור תראי מה קרה לאשתו של לוט. אלא תאמרי היה טוב מה שהיה ועכשיו אני ממשיכה להתקדם, הסכלות החיובית עושה נפלאות, בהצלחה

בואי נניח שאת מפספסת משהו
אם את לא יודעת מה את מפספסת אין לך סיבה לדאגה
אני חושב שהמח שלך עובד שעות נוספות על ריק
וזה חבל לי
היתי צמיע לך ללכת לפסיכולוג רק בשביל לגלות
מה את מפספסת ואם לא תלכי אליו לפחות כן תדעי מה פיספסת

חשוב למצוא את הקול הפנימי ואת האני האמיתי כי את מתארת מישהי שויתרה על עצמה לטובת הקולות של החברה וההורים. רובוטים גם יכולים למרוד. גשי לטיפול פסיכולוגי עם מומחה בכדי להתחיל להבין מי את באמת מתחת למסכות ולדברים הנכונים שאת כל כך מומחית לעשות. טיפול בדיכאון יעזור לך לגלות את האני האמיתי שלך

כנראה שההסתכלות שלך על החיים לא נכונה
אשמח לסייע בשיטת cbt ללא תשלום
השאירי לי מענה בפרטי

כל כך מבינה אותך וכל כך מזדהה!
יש לי כל הזמן דיכאונותמזהשהחיים הם לא מה שאתה מדמיין...
תנסי ליצור לעצמך ופנטזיות על עתיד שהיירוצה שיהיה לך, החלומות שלך, מקומות מדהימים שתהיי בהם...
ז הופך את ההווה לנסבל יותר!

שלום לך חביבתי,
נהניתי לקרוא את דבריך. מה פתאום נהניתי? כי בניגוד להרבה הרבה אנשים (צעירים ומבוגרים כאחד), את לפחות מודעת לכך שהחיים הם הרבה יותר ממה שאת מכירה. מה שאת קוראת התנהגות של רובוט, הייתי קורא התנהגות לפי המקובל, לפי מה שאת רואה. העיקר שאינך שבעת רצון ממה שרבים מקבלים כגזרת הגורל, או כ"כאלה החיים".
מאוד מצא חן בעיניי שאת מרגישה שיש לך ייעוד. אני דומה לך. רק שאת עדיין צריכה לגלות את הייעוד הזה. איך לגלות?
שניים מן המשיבים הציעו לך לפנות לטיפול פסיכיאטרי ואחד ציין שזה יעזור לך לגלות את ה-אני שלך. גילוי ה-אני הוא, אכן, המפתח לפתרון הבעיה שלך, אבל, ככל הידוע לי, אין בהכשרה של אנשי הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה דבר המאפשר להם לגלות את ה-אני. לא מעטים מהם הלכו ללמוד מקצוע זה בתקווה לגלות זאת...
מישהו מן המשיבים, נפש טובה, הציע לך איזו שהיא שיטה בעל שם המורכב ממספר אותיות באנגלית. אילו זה היה עובד, כבר מזמן הייתי קורא ושומע על כך. מציע לך לא לבזבז זמן.
ארמוז לך על הכיוון למציאת ה-אני: האישיות והגוף משתנים במהלך שנות החיים, אבל האדם נשאר אותו אדם - נכון? זאת אותה רבקה או אותו יוסי בכל גיל שהוא - רק עם ניסיון חיים שונה, גוף שונה וכו'. אבל יוסי נשאר יוסי. האדם נשאר אדם. ה-אני נשאר אותו אני. מסקנה: האני נמצא מחוץ לתחום הפיזי והנפשי - איננו משתנה בעקבות שינויים גופניים ונפשיים. נכון או לא?
יש אני, בהחלט הוא קיים, אבל את צריכה לגלות אותו מעבר לכל היבט גופני והיבט פסיכולוגי - מעבר לכול. איפה נמצא דבר כזה? צר לי, חביבתי, אבל אינני יכול לכתוב זאת כאן. עליך לגלות זאת בעצמך. האם הדרך לגלות זאת מופיעה באינטרנט? בהחלט.
אז אני חוזר ואומר שאשריך שאינך שבעת רצון, שאת חשה פספוס עצום, ושיש לך ייעוד שאינך מכירה עדיין. הלוואי על רבים מה שיש לך. רק מה - את עדיין בתחילת הדרך.
לפי מה שאני קורא מדי פעם בסטיפס, קטנים הסיכויים שתמצאי פה מענה מתאים. הייתי מציע לך לשאול במקומות שונים משהו כמו: מי מכיר דרך לגלות את האני, את העצמי - משהו שממש עובד ולא כוונות טובות. ב ה צ ל ח ה!
אומון

תנסי למלא את הזמן בדברים שנעימים לך ולהשתתף בפעילויות
שבהן תהיי משמעותית. לי זה עזר, גם אני הרגשתי ככה ואחרי שהצטרפתי
לתנועה הזמן התמלא לי פגשתי חברים חדשים ואני אפילו מתנדבת ומעלה
רעיונות בפרויקט "זזים למען הקהילה" עם הזמן המחשבות הרעות על החמצה
כבר לא באות.

אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך, מגיל קטן הרגשתי שאני רוצה להיות שחקנית ובינתיים אני בבית הספר, תלמידה מחוננת כדי למלא את הציפיות של ההורים שלי. אני חושבת שאת תצאי מהרגשת הפיספוס ברגע שתשיגי את מטרתך כמוני, לכי לכיוון הייעוד שלך ואל תעצרי בדרך בשביל אף אחד. אלו החיים שלך! כרגע נורא חשוב למלא את הציפיות של האחרים אך עוד כמה שנים את תמלאי את הציפיות אך ורק של עצמך.