7 תשובות
אנחנו לא נגיד לך איך לחתוך
או איך להתאבד

ומה שיגיד
אני מאחל לו גיהנום
עלק מתאבדת
אל תעשי את זה ^.^
~זיון מוח~
אל תעשי את זה -_-
אנונימית
לפחות זה לא בגלל אייפון d:
תגידי לי את שומעת את עצמך?! את רוצה לפגוע בגוף שלך כדי לעזור לעצמך?..
מה הפואנטה?.. את רוצה לעזור לעצמך? כן או לא? כי זאת לא הדרך. זה אפילו לא הכיוון.
תקשיבי למישהי שחתכה בעבר. זה ממש ממש לא הדבר הנכון לעשות.
נכון, זה מרגיע, אבל רק לפרק זמן מסוים, זה לא באמת נכון. זה לא באמת עוזר. זה פסיכולוגי. את מעבירה את הכאב הנפשי בכאב פיזי וכשזה עובר את חושבת שהכאב הנפשי גם עובר. אבל הוא לא. הוא לא!
גם להתאבד זה לא פיתרון.
יש לי 2 עצות בשבילך -
1. לעשות רשימה של כל הדברים הטובים שיש לך בחיים, כל מה שאת חיה בשבילו ואוהבת בשבילו, כל מי שאת יודעת שייפגע אם תפגעי בעצמך בדרך כלשהי. את תופתעי לגלות כמה דברים טובים יש לך בחיים.
2. לדבר. פשוט לדבר על זה. מרגישה שקשה לך? דברי על זה. אין לך חברה טובה שאת יכולה לדבר איתה על זה? אני פה. סטיפס פה. באמת שיש כל כך הרבה אנשים שמעוניינים לעזור כאן ויכולים, למה להרוס ולפגוע בעצמך?
את מוזמנת אליי לצאט, אני מבטיחה שאני יעשה כל מה שאני יכולה בשביל לעזור לך!
תפסיקי עם ה"אני מתאבדת" ו"איך חותכים". די להיות ככה. פשוט די. מה שזה לא יהיה, בנים, בנות, משפחה, לימודים, דימוי עצמי, חברות, חברים, חיים, ביטחון עצמי, בריונות או וואטאבר - שום דבר מזה לא שווה כדי שתפגעי בעצמך. זה כולה תקופה, תקופה של התבגרות שעוברת.
אפשר לחשוב שמגיל 12 עד 18, 6 שנים, את מתבגרת ומלאת הורמונים ומצבי רוח, וזה מה שגורם לך לאבד את הרצון לחיות? כולה 6 שנים, ונגיד שתחיי עד גיל 70? מה זה 6 שנים מתוך 70 שנה לחיות? אחרי גיל ההתבגרות הזה, אחרי הבית ספר והצבא, את ברשות עצמך. כל ה"חברים" וכל המשפחה עוזבים אותך, או שאת תעזבי אותם, ואת נפטרת מהכאב הזה. אז מה פתאום להתאבד ולחתוך רק בגלל פאקינג 6 שנים? שמתוכם בטח תרגישי רע רק 3 שנים. כי אני לא מאמינה שילדה בת 12 ישר תתחיל לחשוב על התאבדות ובאמת לשקול את זה. אז בסדר?! מבינה מה אני אומרת?!
אז עכשיו את לא בתולה סורי -___-