האם להישאר בבית? - אמא שלי קרה. ממש היא לא יודעת לאהוב והיא לעולם לא תשתנה. אני מנסה לשנות אותה כבר שלוש שנים, אני לא יכולה לחיות אתה ככה, אבל זאת עדיין אמא שלי אין לי מושג מה נכון לעשות בבקשה תעזרו לי. האם לעזוב את הבית או לא? אני לא יודעת מה נכון לעשות.

מצד אחד, כן, זה לא כיף לחיות עם מישהו קר, שלא מפגין אהבה חזרה במיוחד אם זו אמא שלך.
אבל מחירי הדירות יתייקרו אז אולי כדאי פשוט לסבול קצת.. ( - הרבה- )

דבר ראשון- תפרידי את עצמך מאמא שלך. מה הכוונה?
קשה לנו מאד עם פגמים של אנשים אחרים למה?
כי אנחנו מזהים את ה'פגמים' האלה בעצמנו.
תנסי לראות איפה את רואה את ה'פגמים' של אמא שלך בעצמך.
דבר שני- אל תנסי לשנות אותה. אנחנו כל הזמן חיים במקום שרוצה לשנות את ההורים שלנו, ואנחנו שוכחים- שהם אלה שמעלינו ולא ההפך. אנחנו רוצים לשנות משהו? קודם כל נשנה את עצמנו.
אבל את אמא ואבא? חייבים ללמוד לקבל.
את יודעת למה הדבר הכי חשוב בעולם זה לקבל את אמא ואבאה שלך איך שהם?
כי אם אותם את לא מקבלת בפנים, אז גם את עצמך באמת באמת לעולם לא תקבלי.
הם אלה שהביאו אותך הנה, ואם את לא מכירה בהם ולא מקבלת אותם- זה יוצר יתמות נפשית, כלומר ההורים שלך בחיים, אבל בנפש הם מבחינתך מתים. מה הכוונה מתים? הכוונה שאת אינך מכירה בהם.
אז קודם כל תקבלי את עצמך. עם החסרונות שלך.
וזה מה שיקל עליך גם לקבל את אמא כי זאיזשהו מקום את רואה את עצמך בה וזה מה שבאמת באמת מציק לך
..
גם אם תעברי מהבית- אמא זה משהו נפשי. אמא אי אפשר לעקור מהלב לעולם, כמה שנתכחש לזה. אז זו הזדמנות מבורכת להתחיל לעבוד על הקשר הפנימי שלך עם אמא.
קודם כל לקבל אותה. אח"כ לנסות לראות איך להתמודד עם מי ועם מה שהיא.
לקבל אותה ולקבל את עצמך.
עם הזבל של עצמך.
לא אמרתי לא לשנות אותו, אמרתי לקבל. רק אח"כ אפשר לנסות ולהתחיל באמת לשנות. אך מתוך קבלה פנימית ולא מתוך מלחמה של עצמך בעצמך..
בהצלחה רבה! אשמח לעזור בהמשך אם תרצי כי זרקתי לך כאן תיאוריות וצריך לפרט אותם לפרטים ולמשימות קטנות וזה עבודה ותהליך. בהצלחה יקרה!

וזה שאמא שלך קרה ולא יודעת לאהוב- זו הזדמנות אדירה לבנות בעצמך כח של אהבה עצמית וחמימות פנימית בלי תלות באחרים.
וזה שוב חוזר לזכך שאת צריכה לקבל את עצמך קודם!
מכירה אנשים שגדלו בסביבה קרה ושנאו אותם ופגעו בהם אך הם דוקא נתנו והעניקו וגדלו להיות אנשים טובים שמעניקים וממלאים את העולם באור?
בטוח שמעת על כאלה אנשים.
מה גרם להם להיות ככה? הרי כולם היו כ"כ רעים וקרים אליהם?
הבחירה שלהם. הקבלה שלהם את עצמם וההחלטה לתת.
ברור לי שאת תצמחי מהדבר הזה. ושוב, מוזמנת להתכתב בפרטי. בהצלחה!

אני עדיין לא יכולה להסכיר דירה אני בת 15 ויש לי כמה שנים איתה אבל אני דרך בית המשפט אני בפנימייה ואני יכולה לבקש משפחה שתארך אותי אבל זה לא פשוט בגלל הגיל שלי ושיש לי כבר חיים וכל זה אבל זה אפשרי מבין למה זה מסובך...

דבר ראשון אני מקבלת את אמא שלי ואני מודעת לפגמים ולמדתי מזה אבל תאמיני או לא אמא שלי קרה נורא שכאשר אבא שלה מת היא לא הזילה דימעה אני מנסה ליגרום לה לאהוב משהו אפילו את עצמה היא לא אוהבת ולא אכפת לה..

אני רק רוצה להסביר שנתנתי לאמא שלי כל מה שהיא רצתה הישתנתי בשבילה וכל היום אני רק המשרתת שלה היא מעירה אותי לאכין לה קפה ולנקות את הבית זה לא חייב ואחרי יום יומיים הבית שוב אפוך זה לא שלא דיברתי איתה על זה היא אומרת שאני לא מעניינת אותה וכשאני יגעה לגיל 18 היא לא רוצה לראות אותי ניסיתי הכל אבל אני לא יודעת עם לוותר...

אמא זו אמא. גם אם היא קרה יכול להיות שזה קשור לעברה או לתקופה מתמשכת קשה שהיא עוברת ולא מוצאת לנכון לשתף אותך על מנת לא לחשוף אותך לקושי שהיא עוברת או זיכרון לא נעים מהעבר. הדבר האחרון שתעשי זה לעזוב את הבית. למרות שזה באיזשהו מקום מתבקש כי לא נעים לך בבית אל תחשבי על זה כפיתרון, כי את לא הולכת להפתר ממנה ברגע שתעזבי את הבית. היא אמא שלך, את יצאת ממנה וגם אם לא נראה כך את זקוקה לה והיא זקוקה לך במידה רבה. תנסי להבין אותה בלי להכנס לנעליה כי זה צעד בלתי אפשרי אבל גלי הבנה. תניחי לה כשצריך. אל תתני לה לדאוג יותר מדי ותעשי את המוטל עליך. בשביל להתקרב אליה הייתי מציעה לך להראות לה אהבה שיכולה להתבטא במתנה קטנה או אפילו פרח שתקטפי בגינה, חבקי אותה, חייכי אליה. תגידי לה שאת אוהבת אותה.. מקווה שהצלחתי לעזור. ליה