בתיכון יש עדיין הפרדה של מקובלים? כאילו מכירים את הסרטים האמריקאיים של המקובלים ששולטים בבית ספר וה"חנונים" הם הדחויים? זה באמת ככה? תענו ברצינות כי אני עולה לחטיבה וזה די מציק לי...

בחטיבה יש את זה אבל ממש בקושי..

אני בתיכון ואין לנו את ההפרדה, כיאלו יש קבוצות חברים שאיתם מבלים אבל זה לא שאנחנו המקובלים ואחרים החנונים פשוט לכל אחד קבוצה שמתאימה לו

יש.. אבל לא מוגזם כמו שיש בסרטים אמריקאיים

אצלנו יש את זה ממש בקטנה.. אבל זה ממש לא כמו בסרטים האמריקאיים.. אף אחד לא מציק לאף אחד ולמען האמת כולם נחמדים לכולם.. אומרים לעפמים בוקר טוב וכאלה..

פה זה לא אמריקה, פה זה ישראל.
ואני בטוחה שאין דבר כזה (אני עולה לכיתה ט').

כל העניין של ה''מקובלים'' ו-''חנונים'' ממש שטות, וזה בסה''כ סרטים.

דווקא בכיתה ח' כן היה לנו את הקטע הזה של מקובלים ולא מקובלים ועכשיו זה כבר כמעט נעלם לגמרי כל אחד והחברים שלו

זה גם תלוי בבי"ס, בשכבה ובכיתה כי אצלנו יש הפרדה בבי"ס (לא כל כך בולטת) אבל הכיתה שלי מגובשת לגמרי

המקסימום שעניין המקובלות הזה ממשיך עד כיתה ח'. המקסימום.
אנשים מתבגרים, העניין הזה מפסיק ולכל אחד יש את החבורה שלו-לאף אחד כבר לא באמת אכפת ממי מקובל ומי לא, אף אחד כבר לא חושב על זה.
אנשים משתנים, אנשים מתבגרים, זה מפסיק בתיכון.. תמיד יהיו את אלו שקשה להם להשיג חברים, אבל זה לא כי הם "חנונים" או לא "מקובלים" אלא יותר מביישנות. אבל בעיקרון אף אחד לא חושב על העניין הזה

כן, אני כיתה י"ב כבר, ועדיין לצערי יש אצלנו את עניין המקובלים ועניין הלא מקובלים.