3 תשובות
עד סוף התיכון הייתי יחסית ביישנית ולא הייתי יוצרת קשרים חדשים עם אנשים. היה לי נורא קשה להתחיל לדבר עם מישהו שאני לא מכירה.
אחרי התיכון הלכתי ללמוד רחוק מהבית וזה אילץ אותי לפתח קשרים חדשים. ככה לאט לאט הפכתי לפחות ביישנית (לא שאני לא ביישנית עכשיו אבל זה השתפר.). היום לדוגמא, אין לי בעיה להתחיל שיחה עם מישהו שאני בכלל לא מכירה.

דרך אגב, כשהייתי ביסודי הייתי הרבה יותר ביישנית וסגורה וכשהחלטתי לשנות את זה עשיתי את הדבר הכי פשוט בעולם - הכרחתי את עצמי ללכת עם הראש מורם ולא מופנה כלפי הרצפה. אחרי כמה זמן זה הפך להרגל ושמתי לב שאני פחות ביישנית ממה שהייתי:)
אני...
גם אני:) ופחות או יותר אותה דרך כמו שלך, הייתי כל פעם אומר לעצמי "מה הדבר הכי גרוע שיכול להיות" מדמיין אותו ואז מבין שזה לא כזה נורא זה הכל בראש פשוט