עו"ד אמיר , ועידן לבקשתכם פסק הדין שניתן בבית משפט השלום ירושלים לפני כבוד השופטת אורית אפעל – גבאי ה. פ. 000595/02
פסק דין
1. בפני בקשה למתן פסק-דין המצהיר, כי המבקש פטור מתשלום אגרת טלויזיה.
2. בדיון שהתקיים בתאריך 31.12.02 הסכימו הצדדים על העובדות הבאות:
א. המבקש מחזיק במכשיר טלויזיה ללא אנטנה.
ב. במצבה הנוכחי, בהעדר אנטנה, לא ניתן לקלוט באמצעות הטלויזיה שידורים.
ג. לא בוצע בטלויזיה כל שינוי טכני מלבד האמור לעיל.
ד. חיבור המכשיר לאנטנה יאפשר קליטת שידורים.
ה. המבקש אינו מחזיק באנטנה.
טענות הצדדים
3. המבקש טוען, כי החזקת מכשיר טלויזיה ללא חיבור לאנטנה מוציאה את המכשיר ה אמור מגדרהמונח "מקלט טלויזיה", כפרושו של מונח זה בסעיף 29 (א) לחוק רשות השידור, התשכ"ה 1965(להלן: חוק רשות השידור), ולפיכך אינה מקימה חיוב באגרת טלויזיה. המשיבה טוענת, כי על-פי לשונו של חוק רשות ה שידור מוטלת אגרת טלוי זיה בגין "החזקת מקלט טלויזיה", ואין נפקא מינה אם המחזיק נהנה בפועל משידורי הטלויזיה. בענייננו, מחזיק המבקש
במקלט טלויזיה תקין, המאפשר קליטת שידורים, ולכן הוא חייב באגרה. אי חיבורו של מקלט
הטלויזיה לאנטנה באופן וולנטרי אינו פוטר את המבקש מתשלום האגרה.
.
בעניין: בן-דוד נועם המבקש
- נגד -
רשות השידור המשיב
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
נגד רשות השידור דוד נוע : ד השלו Page 1 of 6
http://halemo.net/info/agra/20030629agra.htm 22/04/2009
הבסיס לחיוב באגרת טלויזיה קבוע בסעיף 29 (א) לחוק רשות השידור, שזו לשונו:
29 ( א ) ה ועד המנהל יטיל, ב דרך שתיקבע בתקנ ות, א גרה ש נתית "
(להלן: אגרה) בעד החזקת מקלט טלויזי ה, בין דרך כלל ובין
לסוגי מקלטים; בתקנות כאמור ייקבע מו עד תשלום האגרות,
ובלבד שיותר לשלם את מלוא האגרה בשיעורים;..
"..
חוק רשות השידור מסמ יך את הועד המנהל לה טיל "אגרה" על המחזיק במקלט טלויזיה. המונח
"אגרה" לקוח מתחום דיני המסים ומשמעותו תשלום חובה שאיננו מס טהור מחד גיסא, אך גם
איננו מחיר טהור מאידך גיסא. "אגרה נבדלת ממס טהור בכך שהיא משתלמת כתשלום חובה
בזיקה עם שרות מסוים שהשלטון נותן לפרט. לעומתו מס טהור נגבה ללא זיקה לשירות מסוים.
אגרה נבדלת ממחיר טהור בכך ששיעורה אינו מותנ ה בערך השירות שבגינו יא ניתנת.."
סעיף 29 (א) לחוק רשות השידור קוב ע חיוב באגרה בגין ה חזקת מקלט
טל ו יז יה. ה מ ד וב ר ב תש ל ו ם ח ו ב ה, ה מ כ יל ר כ יב ש ל מ ס ור כ יב ש ל מ חי ר, ה נ ג בה ב גי ן ש יד ו רי
הטלויזיה שמספקת המשיבה.
5. כפי שכבר הוזכר, הבסיס לחיוב באגרה ה וא החזקת מקלט טלויזיה. ".. הקריטריון היחיד הקובע
את בסיס החיוב באגרה הוא קריטריון ההחזקה ב מקלט. קריטריון זה מהווה את תנאי הסף
לחיוב באגרת טלויזיה. אין חבות באגרת טלויזיה ללא החזקה במקלט. למרות מרכזיותו של תנאי
זה להטלת החיוב באגרה אין החוק מגדיר מה טיב ה של החזקה זו" (ע"א 935/00 הנ"ל, שם,
בעמ' 589 ). ודוק: אגרת טלויזיה מוטלת על ה חזקת מקלט טלויזיה, ולא על השימוש בו. לפיכך,
ה ע ד ר ש י מ ו ש ב מ ק ל ט ט ל ו י ז י ה א ו ש י מ ו ש א ח ר ב ו, א י נ ם פ ו ט ר י ם מ ת ש ל ו ם ה א ג ר ה, ו ב ל ב ד
שהמכשיר בו מדובר הוא "מקלט טלויזיה".
המונח "מקלט טלויזיה" אינו מוגדר בחוק רשות השידור, ואולם הוא זכה לפרשנות בפסקי הדין.
באותם עניינים סיפקו נסי בות החיים המשתנות ו ההתפתחויות הטכנולוגי ות האחרונות לבתי-
המשפט הזדמנות להידרש למשמעות המונח "מקלט טלויזיה", האמור בחוק רשות הש ידור אשר
856, נדון עניינו של מי ( נחקק בשנת 1965. כך, ב-ע"א 1934/91 רשות השידור נ' שור פ"ד נ( 4
שהחזיק במכשיר וידאו, שהיה בכוחו לקלוט תח נות טלויזיה שונות, ואשר אליו היה מחובר צג
מחשב אשר איפשר הצגת התמונות שנקלטו. המשיב טען, כי אין הוא מחזיק במק לט טלויזיה,
ואולם טענה זו נדחתה. וכך קובע בית-המשפט (מפי כבוד השופט אור): ".. בגדר מקלט טלויזיה
נמצא כל מכשיר, או מערכת של מכשירים, אשר מבצע את הפונקציה האמורה של קליטת גלי
רדיו והמרתם לכלל תמונה. על-פי פשוטם של דברים אלה, עולה מן הראיות בענייננו כי המשיב
מחזיק במקלט טלויזיה. זאת ועוד. גם פרשנות הוראת סעיף 29 על-פי תכליתה מחייבת את
אימוצו של המבחן הפונקצי ונלי המוצע על-ידי הרשות. חוק רשות השידור מטיל חי וב באגרה על
מי שמחזיק במקלט טלויזיה. מבלי למצות, דומה שהמחוקק ביקש להטיל את החיוב באגרה על
כל מי שמחזיק במכשיר ט לויזיה ועשוי ליהנות משידורי הטלויזיה. על רקע זה ניתן להסביר את
הוראת הפטור שבתקנות רש ות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), הקובעת כי לא תוטל
נגד רשות השידור דוד נוע : ד השלו Page 2 of 6
http://halemo.net/info/agra/20030629agra.htm 22/04/2009
אגרה אם מקלט הטלויזיה 'מקולקל ואי אפשר להשתמש בו, ובודק מוסמך מטעם הרשות א ישר את
ה ד ב ר ' ( ת ק נ ה 5( א ) ( 6) ). מ ה ו ר א ה ז ו ע ו ל ה, כ י ה ו כ ח ה ב ד ב ר ש ל י ל ת ה פ ו ט נ צ י א ל ל ה נ א ה מ ן
המכשיר, תביא לגיבושו של פטור מן ה חיוב באגרה. מן הצד השני, קיום פוטנציאל להנאה מן
השידורים בידי מי שמחזיק במקלט טלויזיה, מהווה עילה לחיוב באגרה.. מרכז הכובד הוא
בקיומו ובמימושו של פוטנציא ל לקלוט את האותות ולתרגמם לכלל תמונה. לעניין זה, לא החזות
.( החיצונית היא הקובעת, אלא השלמות הפונקציונלית" (בעמ' 861
345, נדון עניינם של ( ב-ה"פ (ת"א) 1964/92 גולדין ואח' נ' רשות השידור ואח', פ"מ נד( 1
מ ב ק שי ם א שר ה ת חב ר ו ל ר ש ת הט ל וי ז יה ב כ בל י ם ש ל ה מש י בה 2. ט ע נ תם ה ית ה, כ י מ כש י רי
ה טלו יזי ה שבר שות ם אינ ם מתפ קדי ם עו ד כמק לטי ט ל וי זיה א לא כת חנות ק ליט ה ש ל שיד ורי
טלויזיה בכבלים בלבד, ולכן הם פטורים מתשלום אגרת הטלויזיה. טענה זו נדחתה. בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב קבע, כי ניתוק וולנטרי של מכשיר הטלויזיה מן האפש רות לקלוט את שידורי
ר ש ו ת ה ש י ד ו ר ב א ו פ ן א ל ח ו ט י ו ק ל י ט ת ם ב א מ צ ע ו ת ר ש ת ה ט ל ו י ז י ה ב כ ב ל י ם, א י נ ו מ ש נ ה א ת
הפונקציה העיקרית של מכשיר הטלויזיה כ"תחנה אלחוטית לקליטה של שידורי תמונות וקול".
ואלה דבריו: ".. העובדה שכיום, באופן ארעי הניתן לשינוי בכל עת, מחוברים מקלטי הטלויזיה
של המבקשים לרשת הטלויזיה בכבלים, אין בה כדי ללמד שהמכשי ר חדל מלהוות 'תחנה
אלחוטית'. מקובלת עלי בהקשר זה עמ דת פרקליטת המשיבה, כי השימוש שבוחר אדם לע שות
במקלט הטלויזיה בביתו בא ופן וולנטרי, אינו מעלה ואינו מוריד לע ניין הגדרת המכשיר כמק לט
טלויזיה, שכן אין חולק שבמכשיר גופ ו לא בוצע כל שינוי טכנול וגי" (בעמ' 348, מפי כבוד השופט
א. גורן).
ובהמשך: "המחוקק קבע, כאמור לעיל, את מבחן החזקת המכשיר לצורך גביית האגרה ב לבד.
ב פו על, כ וו נת המח וקק הי תה למנ וע ככל האפ שר נסי ונ ות התח מ קות מת שלו ם הא גרה, כ פי
שנעשה במקרה שלפני. אולם, אחזקת המכשיר אינה ה טעם להטלת האגרה. אחזקת המכשיר
היא אמצעי לגבייתו בלב ד. שכן כאמור בפסק-הדין בעניין קריב ( 3) הנ"ל, האגרה נגבית בגין
השידורים, ולא בגין עצם ההחזקה. ומכאן, מה לי קליטת שידורי טלויזי ה באמצעים אלחוטיים
ומה לי קליטתם באמצעות כ בלים? כל עוד נהנים המבקשים (בין בפועל ובין בכוח) משידורי
המשיבה, באמצעות מקלטי טלויזיה (ההולמים את ההגדרה האמ ורה לעיל), מחוייבים הם בדין
.( בתשלום האגרה" (בעמ' 350
6. סיכומה של נקודה זו. החזקה במקלט טלויזיה, במובחן מן השימוש בו, מחייבת את המחזיק
בתשלום אגרת טלויזיה. למונח "מקלט טלויזיה" ניתנה משמעות פונקציונלי ת. מקלט טלויזיה
הוא כל מכשיר, או קבוצת מכשירים, בעל פוטנציאל לקלוט שידור י טלויזיה. על-פי האמור לעיל,
הוגדרו מכשיר וידאו ו מוניטור, אשר ניתן לקלוט באמצעות פעולתם המשולבת שידורי טלויזיה,
כ"מקלט טלויזיה". אותו רציונל מונח גם ב יסוד הקביעה, כי ניתוק וולונטרי של מק לט טלויזיה מן
ה א פ ש ר ו ת ל ק ל ו ט א ת ש י ד ו ר י ה ט ל ו י ז י ה ב א ו פ ן א ל ח ו ט י ו ק ל י ט ת ם ב א מ צ ע ו ת ר ש ת ה ט ל ו י ז י ה
בכבלים, בהעדר כל שינוי טכנולוג י במכשיר עצמו, אינו גורע מן הפוטנציאל של מקלט הטלויזיה
לחזור ולשמש כ"תחנה אלחוטית".
7. מן הכלל אל הפרט.
כפי שהובא לעיל, "דומה כי המחוקק ביקש לה טיל את החיוב באגרה ע ל מי שמחזיק במכשיר
טלויזיה ועשוי ליהנות משידורי הטלויזיה" (ע"א 1934/91 הנ"ל, שם, בעמ' 861 ). לפיכך, הוכחה
בדבר שלילת הפוטנציאל ל הנאה מן המכשיר תבי א לגיבושו של פטור מן ה חיוב באגרה, בעוד
שקיום פוטנציאל להנאה מ ן השידורים יבסס חיו בו באגרה של המחזיק במקלט הטלויזיה. במלים
אחרות, המדובר בהחזקה שיש עימה פוטנציאל להנאה, בין אם המחזיק נהנה בפועל משידורי
הטלויזיה ובין אם לאו.
נגד רשות השידור דוד נוע : ד השלו Page 3 of 6
http://halemo.net/info/agra/20030629agra.htm 22/04/2009
יישומם של הכללים שהותו ו לעיל לעובדות המקרה שבפנינו מוביל לכלל מסקנ ה, כי המכשיר
שהמבקש מחזיק ברשותו הוא מקלט טלויזיה, ולכן אין המבקש פטור מ תשלום אגרת טלויזיה.
במה דברים אמורים.
8. על-פי המוסכם בין הצדדים, ברשותו של המבקש מקלט טלויזיה ללא אנטנה. המדובר במקלט
טלויזיה תקין, אשר לא בוצע בו כל שינו י טכנולוגי. אין חולק גם, כי ללא חיבור המקלט לא נטנה
(חיצונית או פנימית) לא ניתן לקלוט שידורי טלו יזיה, לרבות אלה של המשיבה. השאלה היא, האם
ניתוק מקלט הטלויזיה מן האנטנה (ניתוק בדיעבד או אי חי בור מלכתחילה) מהווה הוכחה בדבר
שלילת פוטנציאל ההנאה מן המכשיר. האם כתוצאה מהניתוק מן האנטנה אין המכשי ר משמש
עוד כ"תחנה אלחוטית", ובכך הוא מוצא מהגדר תו של "מקלט טלויזיה" לעניין החיוב באגרה ע ל-
פי הוראות חוק רשות השידור.
ב -ע " א 1934/91 ה נ " ל נ ק ב ע, כ י " ל א ה ח ז ו ת ה ח י צ ו נ י ת ה י א ה ק ו ב ע ת, א ל א ה ש ל מ ו ת
הפונקציונלית" (שם, בעמ' 861 ) בענייננו, מוסכם כי מקלט הטלויזיה שמחזיק המבקש הוא תקין.
המדובר במכשיר שלם, שלא בוצע בו כל שינוי טכני. במצב דברים זה, מהווה מקלט הטלויזיה
"שלמות פונקציונלית" גם ללא האנטנה, המאפשרת את קליטת השיד ורים. האנטנה היא אביזר
חיצוני למקלט הטלויזיה, ואיננה מהווה חלק ממ נו. אי חיבור טלויזיה תקינ ה לאנטנה, כמו גם אי
חיבורה לרשת החשמל, איננה גורעת מהשלמות ה פונקציונלית של המכשיר, שהרי האנטנה איננה
רכיב של מקלט הטלויזיה, אלא רכיב מלבר לו. המדובר באמצעי חיצונ י המאפשר את קליטת
השידורים, בדומה לחיבור לרשת טל ויזיה בכבלים שהוא אמ צעי חלופי לקליטת שידור ים, כפי
שהיה בעובדות ה"פ 1964/92 שהובאה לעיל. זאת ועוד. אי חיבור מקלט טלויזיה תקין לאנטנה
אין בו כדי לבטל את פוט נציאל ההנאה שיש למחזיק במכשיר משידורי ה טלויזיה, שהרי אי חיבור
זה הוא ארעי בלבד וניתן לשינוי בכל עת, על-פי רצונו של המחזיק. ירצה המחזיק לממש את
פוטנציאל ההנאה, יחבר את מקלט הטלויזיה לאנטנה או לרשת טלויז יה בכבלים. לא ירצה בכך,
ינתק את החיבור בדיעבד או לא יחבר את המקלט מדעיקרא.
בהקשר זה יש לשוב ולה זכיר, כי החיוב באגרה אינו מוטל על השימוש במקלט הטלויזיה, אלא על
החזקתו. השימוש שאדם בוחר לעש ות במקלט הטלויזיה שבב יתו הוא וולנטרי ומשתנ ה על-פי
רצונו ועל פי האפשרויות הטכנולוגיות הפתוחות בפניו. האגרה מוטלת על הרכיב הקבוע של היות
המכשיר מקלט טלויזיה, בעל פוטנציאל לקלוט שידורי טלויזיה.
במצב דברים זה, טענת המבקש, כי בפועל הוא איננו נהנ ה משידורי הטלויזיה שכן הוא איננו צופה
בהם, וכי מקלט הטלויזיה שבר שותו משמש להקרנת קלטו ת וידאו בלבד, איננה מעלה ואיננה
מורידה. דומה הדבר לאדם הטו ען שאינו צופה כלל בשיד ורי המשיבה, אלא בשידורי רשתות
טלויזיה זרות בלבד, ולכן אין לחייבו בתשלום האגרה. כפי שהובא לעיל, אין בעל המקלט משלם
עבור השידורים הנקלטי ם במקלט הטלויזיה שבה חזקתו, אלא עבור האפשרות לקליט תם במכשיר
שבהחזקתו. "אכן, לא כמות השידורים, ובעצם גם לא טיבם ואיכ ותם, הם המחייבים את בעל
המקלט בתשלום האגרה, שהרי, אפשר שפלוני, בעל מקלט טלויזיה או רדי ו, אינו נזקק כלל
ל שיד ורים המשהו דרים על-י די ר שות ה שידו ר, ו עדי ין יה א הוא חייב ב תשל ום האג רה" ( ע " א
(חיפה) 318/87 רשות השידור נ' יוסף כהן - לא פורסם. צורף לסיכומי המשיבה).
9. סיכומה של נקודה זו. המבקש מחזיק במקלט טל ויזיה תקין ושלם, וככזה הוא בעל פוטנציא ל
ליהנות משידורי המשיב ה. אי חיבורו של מקלט הטל ויזיה לאנטנה, כמו גם השימוש שהמבקש
עושה במקלט הטלויזיה כ מכשיר להקרנת קלטות ו ידאו, אינם מעלים ואינם מורידי ם ואין בהם
כדי לפגום במהותו של המכשיר כמקלט טלויזיה, שהמחזיק בו חייב באגרה.
10. איני מקבלת את טענת המב קש, כי פרשנות זו של חוק רש ות השידור נוגדת את ה וראות חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו, בהיותה פוגעת בקניינו של המבקש שלא לתכלית ר אויה ובמידה העולה ע ל
נגד רשות השידור דוד נוע : ד השלו Page 4 of 6
http://halemo.net/info/agra/20030629agra.htm 22/04/2009
הנדרש. יש להזכיר, כי אין בהוראות חוק ה יסוד כדי לפגוע בתוקפם של חיקוקים שהתקבלו ל פניו, כמו
בענייננו. "עם זאת, מחוייבות כל רשויות השלטון - לרבות בית-המשפט - לכבד את הזכויות
המעוגנות בחוק היסוד, ככל שהדבר מתיישב עם ה חיקוקים התקפים שעל יסוד ן הן פועלות
375 ,355 ( (סעיף 11 לחוק היסוד).." (בש"פ 537/99 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט( 3
, מפי כבוד השופטת דורנר ). יתרה מכך: "פרשנותו של הדין הישן צריכ ה להיעשות ברוח הוראות
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" (שם, בעמ' 411, מפי כבוד המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק;
59 ). בעניין זה מתבקשות ,55 ( וראה גם: בג"צ 8084/02 עבאסי נ' אלוף פיקוד העורף, פ"ד נז( 2
מספר הערות, כדלקמן.
ראשית, לא למותר להזכיר, כי המדובר בענייננו ב אגרה שנועדה להבטיח מקור תקציבי עצמאי
למימון צרכיה של רשות השידור. "בקיומה של תכלית זו מותנית הגשמת עצמאותה הכלכלית של
רשות השידור, שבלעדיה עלולה להיפגע גם האוטונומיה שלה.. ביכולתה של רשות השידור
לפעול כ'במה ציבורית' טמונה ערובה חשובה להגשמ תו של עקרון חופש הביטוי, ויכולת זו
מותנית בהבטחת אי תלותה של רשות השידור ברשות ה מבצעת" (בג"צ 5503/94 הנ"ל, שם,
בעמ' 545, מפי כבוד השופט מצא) (וראה גם דברי הנשיא ברק ב-בג"צ 4562/92 זנדברג נ' רשות
.(817-818 ,793 ( השידור ואח', פ"ד נ( 2
שנית, בניגוד ל-בג"צ 5503/94 הנ"ל שם נדון - ואושר - חיובם באגרת רדיו של מי שברכבם לא
הותקן מקלט רדיו, בענייננו המדובר בחיו בו באגרת טלויזיה של מ י שברשותו מקלט טלויזיה. אין
לשכוח, כי המבקש מחזיק במכש יר המהווה מקלט טלויז יה, שבאמצעותו הוא יכול לקל וט שידורי
טלויזיה ולצרוך את השי רותים שמספקת המשיבה. בכך נשמר הקשר בין ת שלום החובה לבין
קבלת השרות, או הפוטנציאל לקבלת השר ות. אכן, שלא כבמקרים אחרים בה ם ביקשו צרכני
שרותי הטלויזיה לקבלם בלא לשלם אגרה, המבקש מצהיר כי הוא איננו צופה בשידורי ה טלויזיה
ואינו מתכוון לעשות כן. ואולם, כאמור, בסיס החיוב שנקבע בחוק רשות השידור איננו השימוש
במקלט הטלויזיה אלא ה חזקתו, ולכן בחירתו של המבקש שלא לקלוט שידורי טלויז יה באמצעות
המקלט שברשותו איננה מוציאה אותו מכלל החייבים באגרה.
שלישית, הקריטריון המוצע על-ידי המבקש לפיו יוטל ה חיוב באגרה רק על הש ימוש בטלויזיה,
במובחן מן ההחזקה במקלט הטלויזיה, עלול להביא להשתמטות מת שלום האגרה על-ידי מתן
הצהרות כזב בדבר אי צפייה בטלויזיה, איש איש וטעמיו. במצב דברים זה יהיה תשלום האגרה
מ ותנה ברצו נו הטוב של המשלם וב יושרו. ת וצאה זו איננה רצויה, ש הרי לא ניתן לבסס את
תקציבה של רשות השידור על רצונם הטוב של האזרחים ליטול בו חלק.
רביעית, העותרים ב-בג"צ 5503/94 הנ"ל השתיתו את עתירתם על הטענה, כי חיובם באגרת רדיו
באין ברכבם מכשיר רד יו נוגד את הוראות חו ק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובעות כי אין
פוגעים בקניינו של אדם, ואינו עומד בדרישות הק בועות בסעיף 8 לחוק האמור. בית-המשפט
העליון, ברוב דעות, דחה את העתירה. במהלך הדיון מציין בי ת-המשפט, כי "אין העותרים טוענים
שלאזרח זכות חוקתית עק רונית שלא להשתתף במימון פעילות שאין הוא נהנה מ מנה במישרין.
הם גם אינם חולקים על כ ך שחובת תשלום כזו אינה חייבת להיות כללית, וכי שיקולי מדיניות (כ
גון פרוגרסיביות) עשויים להביא להטלת החב ות על קבוצה מסויימת מהא וכלוסיה. נראה גם כי
העותרים אינם חולקים על כך שניתן לגבות מכלל הא וכלוסיה תשלום שאופיו מעורב, במובן זה
.( שחלק מהאוכלוסיה מקבל תמ ורה בעדו, וחלקה האחר אינו מקבל תמורה בעדו" (שם, בעמ' 543
דברים אלה יפים לענייננו מקל וחומר, שכן בענייננו, כאמור, המדובר בחיוב באגרת טלויזיה בגין
החזקה במקלט טלויזיה. נראה גם, כי למבקש, על אף שאינו צופה בשידו רי המשיבה, אינטרס
כ א ז ר ח ב ק י ו מ ה ש ל ר ש ו ת ה ש י ד ו ר כ ר ש ו ת ש י ד ו ר מ מ ל כ ת י ת ו ע צ מ א י ת ש א י נ ה ת ל ו י ה ב ר ש ו ת
המבצעת או בגופים כלכליים אינטרסנטיים.
11. המסקנה המתבקשת על יס וד כל האמור לעיל היא, כי דינה של הבקשה לה ידחות. המבקש חייב,
נגד רשות השידור דוד נוע : ד השלו Page 5 of 6
http://halemo.net/info/agra/20030629agra.htm 22/04/2009
איפא, בתשלום אגרת טלויזיה על יסוד החזקתו במקלט טלויזיה.
בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט בסיון התשס"ג ( 29 ביוני 2003 ), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
000595/02 הפ 130 אורית שִׁישׁ.
אורית אפעל - גבאי, שופטת
נגד רשות השידור דוד נוע : ד השלו Page 6 of 6
http://halemo.net/info/agra/20030629agra.htm 22/04/2009