אקט משפיל בבית הספר - בני בכתה א', שכח להביא מחברת ולכן המורה כתבה לו מהזרוע ועד כף ידו בכתב גדול ובטוש אדום "מחברת חשבון " לטענתה בכדי שלא ישכח. הזדעזעתי מהאקט המשפיל. אני רוצה שהמורה תיענש. מה עלי לעשות? יש עילה לתביעה? איך להסביר לילד שלא יפגע?

מתוקה שלי. תקראי את התשובה שלי בלי להתלהם. אני באה ממקום נקי וטוב. תחשבי על הדברים מהצד כאילו אין פה רגש של אמא ובן. כאילו מדובר בבן של השכנה, בסדר? אז ככה- אני חושבת שעצם השאלה שלך מקוממת ומראה לאן הגענו בדור שלנו השפל הזה, ולמה כבר התלמידים לא מחשבנים ולא רואים ממטר את המורה ומזלזלים בו/ה. תביני, שהרצון של המורה נובע אך ורק מכך שכנראה היא ראתה שכמה שהיא מדברת ומבקשת, והילד שוכח,,, זה כנראה קרה מרצון שהילד לא יעופף ולא יעבור עוד שיעור בלי לעשות כלום ולכתוב כמו כולם. זה מעצבן גם אותה, יכול להיות שהיא ביקשה כבר יום אחר יום וילד בן 7 שוכח. לי בעצמי יש ילד בגיל הזה. זה גיל בו הם מעופפים כי לרוב הראש שלהם עסוק במחשבות אחרות. אז נכון, היא עשתה משהו שלא נהוג לעשות. היא יכולה בצורה בולטת לעין גם לתלות לו עם סיכה על החולצה, פתק שמבקש להביא מחר מחברת. אבל,,, יקירה שלי- עצם ההזדעזעות שלך, מה עשה לילד הרך ומה עשה לשאר הילדים שיש לך בבית שהיו נוכחים ל"הזדעזעות" הזו שלך? זה גרם להם להבין שהמורה היא אישה דפוקה, לא יודעת לחשוב נכון, שיקולי דעתה אינם נכונים, וכו' וכו'.. את גרמת לילדייך בעצם התגובה הזו, לזלזל במורה עוד יותר, ואם מחר היא תבקש משהו אחר, או תכעס הוא דיבר בשיעור, הוא יבוז לה בליבו במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב - ליד כולם ובכך יגרום גם לשאר חברי הכיתה לאט לאט להבין שהמורה דפוקה ולא צריך לשמוע לה. כך בעצם איבדנו במדינה שלנו כל ערך של כבוד לגוף המחנך עם השנים. פעם היה למורים מילה, הם נחשבו בעיני התלמידים, אני בתקופה שלי, היינו דוממים בשיעור ומכבדים את המורים, לא משנה מה היה. ואם היה לאמא שלי ביקורת על המורה - היא טרחה לעשות זאת בינה לבין המורה, או להתלונן אצל המנהל, אבל בשום אופן לא לעינינו הילדים, וזאת כדי שנמשיך להחזיק מהם ולשמור על כבודם,, כי אחרי הכל המורה רוצה בטובתינו, אין לה שום רצון לנקום בתלמידיה או להקניט אותם בכוונה תחילה. אז נכון, שאולי מה שעשתה היה משפיל, היא תבקש על כך סליחה, בטוחני, אבל לא ליד הילדים. לא! זה יחזור אלייך כבומרנג- תזכרי מה אמרתי. ההתנהגות שאת מלמדת היום את ילדייך שהמורה חצופה ומטומטמת, תהיה בעוכרייך את, בעוד כמה זמן. זה יתהפך על ההורים עצמם, כי הם מאבדים על ידי כך כל כבוד ורספקט שצריך לתת למבוגרים מהם שרוצים בסך הכל לטובתם. היום זה המורים, מחר זה ההורים. כי כשאת תכעסי על משהו חשוב ותרצי להעניש אותו, הוא יזלזל בך ויפגע בך ויגיד לך שאת טיפשה, ויתנהג בברוטליות, כי כך זה..
לא משנה כמה ביקורת שתהיה לך, לעולם אל תעשי זאת לעיני הילדים. תהנהני בראש לאות הקשבה כשהילד חזר וסיפר לך, תרתחי בתוך עצמך, הראי לילד סימנים של איפוק ותשדרי לו נינוחות, ורק אחר כך, בצד, בשקט או יותר מאוחר, תתקשרי למורה ותשטפי אותה כמה שתרצי.
אגב, עם הילד שלי היה אותו הדבר, והמורֶה שלו היה חכם להחזיק מחברות מיותרות וחדשות בארונו, וכל פעם שחסר לילד אחר, הוא משאיל לו, וכותב ביומן של הילד שצריך להחזיר מחברת עברית/חשבון וכו'. וכךך הוא לא מתעכב בשיעור ומבזבז זמן יקר. סתם דוגמא, שאת יכולה לאמר למורה שתלמד להבא שאולי תעשה זאת גם.

אני מקווה שהבנת את דבריי מקום נקי וטוב.
עכשיו אני נזכרת, שאחותי הגדולה, למדה חינוך מיוחד, 5 שנות לימודים נדמה לי, עבדה בעבודות הכי נחשבות בתחום החינוך. וניהלה גם מוסד של חינוך-מיוחד שלם על כתפיה. מה שגרם לה לפרוש מעולם החינוך בעצב ולעולם, היה ההשפלה שהיא חוותה בתור מורה. את מיטב שנותיה היא הקדישה ללימודים ולעבודה בתחום, ופתאום זה הגיע לרמה כזאת שהיא כבר לא יכלה לשאת ופרשה מעולם החינוך בבוז ובעצב. היא היתה נותנת מעצמה מעל ומעבר, משקיעה את כל כוחותיה שיצאו תלמידיה משכילים ובעלי מידות טובות, ומה שקרה זה שהיא לא קיבלה שום משוב ופידבק מההורים, ההיפך, התלמידים שהציקו לה במהלך השיעור, וגרמו לשאר חברי הכיתה להתפרע אחריהם, היא ניסתה להשתמש באמצעי ענישה כגון להוציא החוצה או לבקש מההורים שיתקשרו אליה, כלום. היא קיבלה יריקה לפרצוף מההורים ואני לא יכולה להבין את זה.. ההורים היו מתעצבנים עליה, היו אומרים לה" זה מה שיש, זה הבן שלנו, תנסי להתמודד איתו. ומי את שתעשי כך וכך.." את יודעת איזו השפלה זו? את כל כוחותיה היא השקיעה בחינוך כדי שיצאו תלמידיה לתרבות טובה, וקיבלה יריקה לפרצוף. עד שמאסה בגוף המחנך בישראל, מאסה בהידרדרות המוסרית שגאתה בארץ. ופרשה מעולם החינוך. לא חראם? פעם היתה סמכות כלשהי למורים, היום מה? מישהו מסתכל עליהם, מישהו חושב שהם רוצים בטובת התלמידים בכלל? הפכנו להיות מאשימים. כל הזמן רק מאשימים את מי שממול, לא משנה מה- רק אני צודק. השני לא צודק. תנסי להכנס לנעלי המורים ולחשוב "מה אני הייתי עושה במצב הזה?"..
נראה לי שחפרתי. אני מקווה שעזרתי לך עכשיו להבין את הטעות. לא מאוחר לעולם לשנות. בבקשה, תשני את דעת הילדים שלך על המורים, שזה לא יהיה בעוכרייך את בעוד כמה שנים.

שבת שלום ומבורכת לך..
קארין.

אני הייתי מתחיל בהשגות בפני מחנכת, מנהלת הבית ספר, ואם צריך מפקח/ת של משרד החינוך.

רק אם הילד ניזוק מאותו אירוע נזק קשה הייתי שוקל תביעה, אחרת זה ייתפס כתביעה טורדנית.

בתור אבא אני לא מסכים עם קארין לוי@ירושלים עיה"ק
אני מסכים עם עו"ד אמיר לירן ‏

לקשקש על זרוע הילד פשוט חוצפה
היא יכלה לכתוב פתק להורים או להתקשר להורים או כשיהיה אסיפת הורים לעלות את המקרה.

אבל ככה להשפיל את הילד בצורה כזאת
נניח גם אם זה טוש מחיק במים עצם העובדה שבטח היא עשתה לו את זה מול חברי הכיתה שילדים הם מטבעם מרושעים ויכולים להמשיך אחרי זה להשפיל אותו.

איזה חשיבה מקולקלת יש למורה הזאת !

אני מסכים עם קארין לוי@ירושלים עיה"ק בדבר אחד שכתבה:
"לא משנה כמה ביקורת שתהיה לך, לעולם אל תעשי זאת לעיני הילדים. תהנהני בראש לאות הקשבה כשהילד חזר וסיפר לך, תרתחי בתוך עצמך, הראי לילד סימנים של איפוק ותשדרי לו נינוחות, ורק אחר כך, בצד, בשקט או יותר מאוחר, תתקשרי למורה ותשטפי אותה כמה שתרצי".

גם כי הילד יוכל להפגע יותר ממעשה המורה.
גם כי הוא חשוב כי הוא לא היה צריך להענש(למרות שזה עונש לא בסדר)
גם כי יכול להיות שאת בטוח תגני עליו יותר ואז הוא יזלזל במורה.

בסופו של דבר
אני לדעתי קחי את המורה אל המנהל ותלבני את הדברים בצורה חד משמעית.

בהצלחה ויום נהדר

שום הסבר, מנומק ככל שיהיה, לא יצדיק התנהגות מזעזעת שכזו. רק מורה חסרת אונים וחסרת לב מתנהגת כך. הייתי משהה אותה מלעבוד עם ילדים. תתלונני כמה שיותר. (מנהלת, מפקחת. שר החינוך. יועצת ביה"ס וכו)

התשובה של קארין מי"ם מנומקת ונכון שאיבדנו את הצפון וכמוה, גם הדור שלי רחש הרבה יותר כבוד למוריו והוריו אבל יש דברים שלא עושים. היו לי כמה מורות כאלה. מה שהמורה עשתה הינו נבזי, אסור, חסר כל ערך חינוכי ויש מקום לסנקציות. הייתי פונה לגורם מעליה.

מעבר לתשובת הנכונות והמפורטות שקבלת , תמיד פתוחה האופציה להתלונן על תקיפה.
אולם עליך לבחון את מכלול הנתונים וההשלכות הצפויות.
לידיעתך.

יקירתי, אני אמא ל- 3 ילדיםואני לא רוצה לחשוב על כך שבני יחזור בטעות מבית הספר עם קשקוש על היד. זה דבר שלא יעשה. אבל זו טעות, אני מאמינה, שנעשתה בתום לב, ללא חשיבה. דברי עם המורה בשקט וברוגע. הרי כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות. אני בטוחה שהיא תתנצל. אני מאמינה ויודעת שגם אנחנו במקומות העבודה שלנו עשינו דבר או שניים שלא לרוחם של האחרים. תראי באיזו חומרה את שופטת אותה, ישר לתביעה. את מגזימה. את צריכה לדעת שאת המורים שלנו בודקים בזכוכית מגדלת וזה לא שהיא הכתה את הילד. דברי איתה. וברגע שהיא תבין את הטעות- הרווחת, כך תדעי שהערת את תשומת ליבה ושהיא לא תעשה זאת שוב. מיותר לציין שאני מסכימה עם כל מילה של קארין ועדיין חושבת שהתגובה שלך מוגזמת. במקומך הייתי גם מנסה לחשוב טוב ולראות אם היא מורה רעה, לא אכפתית, לא רגישה לצרכי התלמידים ולא משקיעה איתם ורוצה בטובתם. סך הכל, אם התשובה היא שלילית, אני חושבת שאת צריכה למצא סליחה ומחילה בליבך ולא לעשות הכל כדי להשמיץ , לגרום לפיתורין של המורה ולהשחירה על דבר של מה בכך.
מקווה שתקבלי את דברי בהבנה.

1. האם דיברת עם המורה לפני שאת רצה להעניש אותה? הסבירי לה מה ההשפעה של המעשה עשתה לך בתור אמא.
2. נהוג בגנים לצייר חייכנים על היד על מעשה טוב. זה לא נעים שהילדים חוזרים מקועקעים, הסברתי לגננת בנועם. זה פסק. אפשר גם לשים מדבקה על הבגד זה הרבה יותר נעים. וודאי וודאי כשמדובר במשהו "שלילי". הסבירי זאת לה, הסבירי לילד.
3. רגשות שליליים שכאלו פוגעים רק בך ובילד. התייחסי לזה כאל מעשה שלא יעשה, ומשנעשה - הביעי מחאה בשיחה, בתקשורת ושחררי את העניין. מה תתן לך התערבות משפטית? למה תוביל? אם לא לתחושות קשות שלך ולבזבוז משווע על אנרגיה.
4. קחי את זה כשיעור לעצמך. עברי עם הילד כל ערב על התיק, עזרי לו והקני לו הרגלי עבודה. זה לא רק תפקיד המורה, זה גם תפקידך שלך וזה מתחיל בכיתה א'. שניים מילדיי (תאומים ) בדיוק באותו הגיל. אני עוקבת מהצד, מכוונת, עוזרת בשיעורים כשצריך ומזכירה לגבי מחברות, ספרים, עוברת איתם על התיק כל יום. גיליתי שבימים שאני לא זמינה - הם כבר הפנימו ועשו זאת לבד. יש בכיתה 35 תלמידים, המורה לא יכולה להיות עם כל אחד בבית שלו ולהכניס לו את הדברים לתיק, זה גם לא תפקידה.
אני לא מצדיקה את המעשה שלה, תפקידה לשלוח מייל תזכורת להורים שיכוונו את הילדים (כך עושים אצלנו) ובכל זאת - זהו שיעור עבורך. כווני את כל האנרגיות הנפלאות שלך לדברים שחשובים באמת.

תודה לאלוקים שילדיי למדו בבתי ספר חרדים! ומעולם! לא היו כאלו מעשים אצל המורים וחוצפות אצל הילדים..

הייתי מדבר עם הילד ומנסה להבין מה קרה במדיוק
לאחר מכן הייתי עושה אחד מהדברים הבאים:
1. מתקשר למורה ומברר איתה מה קרה ומלמד אותה שמורה לא צריכה להשפי ל ילד ולצעוק עליו לפני כל הכיתה בגלל מחברת חשבון.
2. הייתי מדבר עם גופים רחבים יותר כמו: מנהלת, יועצת ביה"ס, משרד החינוך, עירייה וכו')
3.כדי למנוע מקרה כזה עוד פעם, הייתי מציע להיפגש עם מנהל/ת בית הספר, ולקבוע שעות שכאשר המורה מלמדת בכיתה, הילד יצא ללמוד בכיתה אחרת (זה בכלל לא עונש!)