דיכאון לאחר לידה - נולדה לי בת לפני שבועים ואישתי מתחילה להראות סימנים של דיכאון. האם זה קשור לזה שאני בצבא ובא רק פעמיים בשבוע לבית?

אתה בא רק פעמיים בשבוע לבית?
מן הסתם שהיא תיהיה בדיכאון, במיוחד עכשיו שנולדה לכם בת.

קודם כל מזל טוב. אין לנו אפשרות לקבוע מפה ממה נובע הדיכאון של אישתך והאם זהו באמת דיכאון. בתקופה כה קרובה ללידה יש גם השפעות הורמונליות הגורמות להרבה נשים לחוש בשינויים במצב הרוח, להתקפי בכי ותחושות שאינן נעימות ובכל אופן זה שאתה מגיע כל כל מעט בוודאי לא מקל עליה. האם יש לה עזרה ממישהו אחר מלבדך? בכל אופן אתה צריך להיות מאד קשוב ומאד תומך, להיות בקשר ו"עם יד על הדופק" כמה שיותר, הראה התעניינות, אהבה ומעורבות ואם דברים ממשיכים להראות לך חריגים גשו לרופא, הוא יידע מה לעשות. חשוב גם שהיא תנוח מספיק, תאכל ותשתה טוב ולא תרגיש חייבת להתרוצץ עם כל מטלות הבית. אשה זכאית ל"משכב לידה" כשישה שבועות, בו הגוף עובר שינויים והדימומים אמורים לחלוף.

אתם כבר התחתנתם אז תרגיש איתה פתוח ותשאל אותה עם הכל בסדר? למה היא מרגישה ככה?

הדרך הטובה ביותר היא לדבר איתה

יכול להיות שזה שאתה לא נמצא בבית רוב הזמן גורם לה לעצב. אבל צריך לבדות אם היא נמצאת לבד, אם לא באים לבקר אותה משפחה וחברים, אם לא עוזרים לה.
זה נורמלי להיות בדיכאון בשלוש שבועות שאחרי הלידה בגלל השינויים ההורמונליים.
כדי לעזור לה לצאת מיזה תוודא שהיא לא נמצאת לבד, שיש לידה תמיד חברות או משפחה שתעזור (הטיפול בתינוקת קשה מאוד לאמא טריה וחסרת ניסיון במיוחד בהתחלה). תביא לה פרחים ושוקולדים כשאתה חוזר (גם וורד בודד יעזור) כדי לרומם את מצב רוחה. בקיצור תעודד אותה ותדאג שהיא לא תהיה לבד.
אם אחרי חודש המצב לא משתפר תיגש יחד איתה לרופא או שתדבר עם אחות טיפת החלב מה לעשות. הן פוגשות נשים כאלו מידי יום.
ובשבילך אבא יקר. זו תופעה מאוד נפוצה וכמעט כל אישה עברה את זה. תדאג לשמח אותה ושהיא תדע שאתה שם לידה גם אם אתה בצבא. והכי חשוב זה יעבור.

תוכל לקרוא הרבה מידע גם בקישור שניתן בעבר בתשובות שנתנו לשאלות בתגית "דיכאון לאחר לידה".

למני שלום רב, קודם כל מזל טוב!,

בעקבות הלידה עוברת האשה בבת אחת שינויים פזיולוגיים פסיכולוגיים וסביבתיים רבי עוצמה. השינויים הפזיולוגיים כוללים שינויים הורמונליים, תשישות פיזית ממאמץ ההריון והלידה ואצל חלק מהנשים - חוסרים בברזל.

מבחינה פסיכולוגית - האשה צריכה להסתגל להיותה אם, להיותה אחראית על אדם, לעיתים היא נתקפת בדאגה לשלומו של הילד, או מרגישה שהיא לא עומדת בצפיות של עצמה. הטיפול בתינוק דורש גם ידע ומיומנות והאם הצעירה וחסרת נסיון, אובדת עצות וזקוקה להדרכה. ישנן נשים ששמות את צרכי הילד לפני הצרכים שלהן ומזניחות את עצמן, דבר שיכול להביא לתחושת מחנק ואובדן החופש האישי. יכולים לצוץ ולעלות חסכים בחום ואהבה מן הילדות והאם נזקקת לתמיכה רגשית. יכולים לעלות רגשות שליליים וכעסים על התינוק ובעקבותיהם רגשות אשם.

מבחינה סביבתית - האם צריכה ללמוד לטפל בתינוק וכיצד להתארגן עם עומס העבודה שנוצר. ישנן נשים שמנסות להספיק מה שהספיקו קודם ולא לוקחות בחשבון שעצם הטיפול בתינוק (האכלה, החתלה, כביסה וכו'). הוא "פול טיים ג'וב" ואי אפשר להספיק הכל.

כ-90% מהנשים חוות דכאון אחרי לידה בדרגות שונות. כך שחשוב שתדע שאתם לא לבד והרבה זוגות עוברים תקופת הסתגלות לאחר הולדת הילד הראשון.

המועדות ביותר לדכאון הן נשים שחסרות תמיכה של המשפחה והסביבה הקרובה בתקופה רגישה זאת וחוות בדידות בהתמודדות שלהן עם השינויים העצומים.

כדי לעזור צריך שמשהו יטפל ביולדת - להגיש לה אוכל, לכבס, לנקות את הבית, אם אין בן משפחה שיכול לקחת את התפקיד חובה להשיג עזרה בכסף.

כדאי גם לעשות בדיקות דם ולוודא שאין אנמיה.

אם אין חברות שיכולות לתמוך - אפשר לפנות לארגונים העוסקים בתמיכה ביולדות, לשיחות אצל פסיכולוג או לקבוצות תמיכה. אפשר לשאול על כך בטיפת חלב או לעשות חיפוש באינטרנט.

כדאי לקבל הדרכה לטיפול הפיזי בילד, מאמא מנוסה או להעזר בביקור בית של אחות טיפת חלב - שעד כמה שידוע לי מגיע לכם על-פי החוק.
אשתך זקוקה משהו שיחליף אותה לפעמים בטיפול בתינוק כדי שתוכל להתאוורר ולצבור כוחות מחודשים - אמא שבאה ועוזרת, בן הזוג, עזרה בכסף (כמו נערות שמוציאות את התינוק לטיול קטן כדי שהאם תוכל בינתיים לאכול בשקט או לישון או שהאם בעצמה יוצאת עם חברה, כל דבר שהיא מעוניינת, או לחילופין מטפלת יותר מבוגרת - לפי העדפה של אשתך)

מבחינת בן הזוג - חשוב שיבין את גודל השינוי שעובר על אשתו, את הנטל הנפשי והפיזי שנופל כעת על כתפיה. שירעיף אהבה וחשוב מה זה יביע הערכה כנה לתפקיד שהיא ממלאת. (שהוא הרבה יותר קשה מעבודה בחוץ במשרה מלאה) ובודאי שזה לא הזמן לבוא בדרישות ובתלונות.

כדאי גם לשוחח ולהערך ביחד לשינוי, לחשוב ביחד מה השתנה מבחינת העבודה בבית, ולהיות שותף מלא במטלות בזמנים שאתה בבית. לפעמים הבעיה היא בעיקר ארגונית וגם כאן אם לא מצליחים להתמודד לבד פסיכולוג טוב יכול לעזור.

ולבסוף, אם הדכאון הוא בינוני ומעלה כדאי מאוד לקחת טיפול תרופתי לתקופה קצרה, כדי למנוע נזק לאם ולילד.

אל תבהל מהקשיים, בסופו של דבר הם אלו שקושרים אותנו לילדינו בעבותות של אהבה, הרבה דברים מסתדרים אחרי שישה שבועות, כשהתינוק מחייך את החיוך הראשון שלו.. אכן, מזל שהם חמודים כל כך. לרוב תקופת ההסתגלות של ההורים לוקחת כשלושה חודשים, רוב התינוקות נכנסים למסלול ולסדר יום קבוע, המצב הפיזי של האשה חוזר לאיתנו והאב מתרגל לעובדה, שמעכשיו אשתו היא לא רק שלו.. בהצלחה.

אשתך בדיכאון כי אתה לא בבית תיקח חופשה ותלכו לאיזה נופש