התנהגות עם תינוק - אם תינוקי בוכה בלילה או אחרי שינה קצרה בצהריים מה אני אמורה לעשות? מיד להרים אותו ולהרגיעו או שלתת לו זמן להרגיע את עצמו עד שירדם שוב?

תני לו זמן לנסות להרגע לבד. לא תמיד את תהיי לידו כשיבכה, והוא צריך ללמוד להתמודד לבד.
תני לו את הזמן להירגע, זה לא נורא שיבכה קצת. כמובן שלא להגזים, ז"א שאם הבכי כבר הופך להיות ממש היסטרי (שהילד משתעל או כמו נחנק) אז כמובן בריאותו יותר חשובה מהלימוד להרגע לבד...
תשתדלי לא להסתכל לכיוונו כשהוא בוכה, אחרת הוא ירצה אותך ולא ירגע. פשוט תעשי כאילו את מתעלמת, ותראי ש(ברוב המקרים) הוא ירדם.

תלוי בן כמה הוא. אם הוא ממש בן כמה חודשים, חיבוק ומגע של אמא זה ממש צורך ולא פינוק. אל תדאגי, עוד יגיע זמן לחנך אותו.

החינוך מתחיל מגיל ממש קטן. בעצם חינוך נכון הוא חינוך שמתחיל מהיום הראשון. חינוך שהוא אותו חינוך כל הזמן, ולא חינוך שמשתנה במהלך הזמן.
את החיבוק והמגע תינוקך מקבל הרבה, במהלך היום. גם בהרמה רגילה, התינוק מרגיש קרוב אליך, הוא מרגיש אותך, את המגע שלך, את הליטוף. כנ"ל בהנקה, ואפילו בהחתלה, התינוק מקבל תחושת חום. לכן, אין צורך לחשוש שהתינוק לא יקבל את החום הדרוש לו. כמו כן, כשאת 'מתעלמת' מבכיו של תינוקך בזמן שינה, את בעצם מלמדת אותו גם לדעת ולהבין (כן, גם מגיל קטן מאוד) שגם בלילות כשיבכה, אמא לא תמיד תהיה שם להרגיעו, והוא צריך ללמוד להרגע לבד, וזה יבוא אם הוא יתחיל זאת מגיל קטן, אחרת יהיה קשה לשנות.
מלבד זאת, גם לתינוק ממש קטן מותר, וטוב לבכות. אין ממה לחשוש.

מכיוון שיש דעות לכאן ולכאל לכי עם הלב תוך הבנת המחיר של כל שיטה.
לילות טובים.

בכי של תינוק מראה שמשהו מפריע לו. זו הדרך שלו לתקשר איתך. הוא למעשה פונה אלייך ומבקש התייחסות.

עכשיו שאלה:
כשאת מרגישה קושי, מצוקה, כאב, או אפילו סתם מצב רוח רע- את רוצה לפנות לאדם קרוב ושהוא יתייחס אלייך, נכון? כך גם התינוק שלך.

את יכולה להרים אותו, ללטף אותו כשהוא במיטה (אם זה מרגיע אותו), לשיר לו בקול שקט- אבל להתעלם זה ממש ממש בעייתי- תחשבי איך התינוק מרגיש כשהוא בוכה ואף אחד לא מתייחס אליו.
אחד מהצרכים של התינוק הוא חיבה, מגע.

כל האמירות על חינוך של תינוקות נובעות מבורות ומחוסר הבנה של צרכי התינוק.
ברור שאת יכולה להרגיל את התינוק שלך שיפסיק לבכות, אם לא תתייחסי אליו.
תינוקות בבתי יתומים מפסיקים לבכות כי הם מבינים שאף אחד לא בא ומגיב לבכי שלהם.
האם כך אנחנו רוצים 'לחנך' את התינוקות שלנו?

ענבל.
הרבה אני נתקלת בשפה בוטה אצלך. כמו כאן למשל כשכתבת:
'כל האמירות על חינוך של תינוקות נובעות מבורות ומחוסר הבנה של צרכי התינוק'.
אני מכירה אישית את מאיה אברוני. אמא מקסימה לחמישה ילדים מקסימים ומחונכים הייטב. שלא חסר להם דבר. הם גדלים כמו שכל אמא רוצה שילדיה יגדלו להיות.
כמו כן. מאיה עובדת כל חייה עם ילדים גם בבתי יתומים, גם בפנימיות לילדים חינוך מיוחד שנזרקו מהבית, גם עם נוער בסיכון ועוד ועוד.. כל חייה זה להבין את צרכי השני, והיא עושה זאת נפלא! וקוצרת תמיד הצלחה!
אז בקשה אל תדברי מחוסר ידע.
מלבד זאת. בנושא חינוך הילדים יש המון חילוקי דעות. לכל דעה יש יתרונות ויש חסרונות. ובכל סוג של חינוך תמיד יצא אחד מחונך הייטב, כך שאין פה מה להתווכח. זו דעתך, ויפה שאת מביעה. אבל את לא צריכה לנסות על הדרך להפיל את האחר, וכמובן בלי לדעת כלום עליו.
מאיה יקירתי, המון אהבה וכל הכבוד לך!
תודה. אביב, בת דודתה של מאיה.