סטיפס ל ?  


טיפים בתגית: פרח לבן
בחר תגית לחיתוך או הזן טקסט לחיפוש בתוצאות:
משפחת הקוציציים הם צמחים שעלי העטיף שלהם עוטרי קוצים. בין הקוצים של הקוציץ מתחבאים פרחים לבנים בגוון הקרם. הצמח גדל בבתות וחורשים במרכז וצפון הארץ. היוונים הקדמונים אהבו את הפרח ושילבו את צורת הצמח בכותרות עמודי האבן שבמקדשיהם, הקרויים כותרות קורינתיות מהתקופה הרומית. צילום: ברק נוי.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 15/11/2006

דירוג:
(1 מדרגים)

עץ קוצני ממשפחת מימוזיים, שגזעו מסתעף למספר גזעים ביציאתם מהקרקע, ולכן נראה כמו סוכך. נופו כמשולש הפוך. מוצאו בסוואנות של מזרח אפריקה. בארץ גדל במקומות נמוכים בחופי ים המלח ובערבה. העלה המנוצה פעמיים מכוסה שערות קצרות מחוספסות. פריחתו ככדורים לבנבנים ואילו פירות השיטה הם תרמילים מסולסלים המשמשים מזון לחיות המדבר ובייחוד לצבאים.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 14/11/2006

דירוג:
(2 מדרגים)

עץ ממשפחת המימוזייים, המיובא מדרום אמריקה. ניכר בפרחיו הלבנים, עליו המאדימים ותרמילו הכפוף ומסולסל, שבעונת האביב צובע את כל העץ בגוון ורדרד.
בפארק הולנד באילת ניטעו כמה עצים ממין זה. שמו המדעי pithecolobium שפירושו "תנוך האוזן של הקוף".
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 14/11/2006

דירוג:
(4 מדרגים)

עץ הבאובב הוא סמלה של אפריקה. עצים אלה מאריכי ימים עד אלף שנים. כשהעץ בשלכת נראים ענפיו כמערכת שורשים המזדקרת מהקרקע. אגדה מספרת כי האל כעס על העץ, עקר אותו ושתל שוב כשראשו באדמה. באפריקה, בחודש אוקטובר פורח העץ בפרחים גדולים ולבנים שפורחים יממה. העץ משמש לתעשיית הנייר. מסיבי הקליפה מייצרים רשתות, תיקים, פרטי לבוש ומיתרים לכלי נגינה. העלים משמשים לטיפול בחום ובעיות עיכול, הפרות נאכלים על ידי פילים וקופי בבון. לכן גם יכונה "לחם הקופים". הגזע ספוגי ומכיל 40% מים המרווים את הפילים בתקופת היובש.
בפארק הולנד באילת ניטעו כמה עשרות עצי באובב, שקצב גידולם מהיר וגזעיהם רחבים במיוחד..
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 14/11/2006

דירוג:
(5 מדרגים)

עץ ירוק עד ממשפחת זיפניים. עליו גדולים ורחבים ודמויי ביצה. הפרח לבנבן והפרי כתום – אדמדם ודביק. טעמו מתקתק.
בעבר נהגו להכין מהפרי דבק שנמרח על מקלות כדי לצוד ציפורים קטנות שהתיישבו עליהם.
הערף גדל באזורים הטרופיים של אפריקה ודרום מערב אסיה. בארץ גדל בבקעת ים המלח.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 14/11/2006

דירוג:

עץ קוצני ממשפחת מימוזיים, שגזעו אינו מסתעף, אלא בגובה של יותר ממטר מעל האדמה. נופו איננו שטוח בצמרתו. נבדל משטת הסוכך גם בעלים שאינם שעירים. אף הוא מוצאו בסוואנות של מזרח אפריקה. בארץ גדל בכל אזורי המדבר של ארץ ישראל. פריחתו ככדורים לבנבנים ופירותיו הם תרמילים מסולסלים המשמשים מזון לחיות המדבר ובייחוד לצבאים. לעתים קרובות נגוע בצמח הטפיל הרנוג השיטים.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 14/11/2006

דירוג:
(2 מדרגים)

רותם המדבר הוא שיח הנפוץ באזורי המדבר ועל חולות החוף של ארץ ישראל. ניכר בגבעוליו שהם כמעט חסרי עלים בעונה היבשה, לחיסכון במים. על שמו נקראת תכונה זו רותמיות. פרחיו הלבנים עם עלי גביע סגולים.נמנה עם משפחת פרפרניים (לעלי הכותרת צורת פרפר). פורח בסוף החורף, לרוב בשפע רב של פרחים.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 11/11/2006

דירוג:
(6 מדרגים)

לובד המדבר הוא צמח מלבין שערות לבנות, ממשפחת ירבוזיים, שפריחתו לבנה-זעירה, היוצרת תפרחות צפופות כעין מברשות מאורכות. ידוע גם כלובד פרסי (תרגום שמו המדעי). גדל בעיקר בערבה ואזור אילת.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 11/11/2006

דירוג:
(2 מדרגים)

פרח ממשפחת המורכבים (שבהם כל "פרח" הוא בעצם קרקפת מורכבת מעשרות פרחים מסודרים). שצבעיו מיוחדים: עלי הכותרת של הפרחים הלשוניים (בהיקף הקרקפת) הם לבנים בגוון ורוד, ואילו הצינוריים (במרכז הקרקפת) הם צהובים-כתומים. פרח יפהפה, המצדיק את שמו. ברוב חלקי הארץ הלא-מדבריים.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 11/05/2006

דירוג:
(3 מדרגים)

את הצמח הזה נדיר לראות במצב של גדילה או פריחה, שכן עונת פריחתו קצרה והוא מתייבש במהירות ומת (!). לאחר התייבשו, נסגרים הגבעולים המתייבשים כאגרוף קצוץ, ומגינים על הזרעים המכונסים בהלקטיהם. רק בהגיע גשם המרטיב את הגבעולים היבשים, נפתחים הגבעולים וחושפים את הזרעים להרטבה על ידי הגשם. זרעים מעטים משתחררים ונובטים בסביבתו הקרובה של הצמח המת. בעונות הבאות ימשיכו להתפזר זרעי שושנת יריחו כל עוד ישארו על הצמח היבש. זהו מנגנון של "שעון גשם", שהנוצרים רואים בו סמל לתחייתו של ישו, ולכן נמכרים הצמחים היבשים בחנויות מזכרות. אין לבלבל בין הצמח לבין מחלת עור הנקראת בשם זה.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 03/05/2006

דירוג:
(1 מדרגים)

לוטם מרווני הוא שיח ירוק כהה, הגדל בבתה בהרי מרכז וצפון הארץ. נמנה על משפחת לוטמיים. חמשת עלי הכותרת של הפרח רחבים, צבעם לבן, והאבקנים שבמרכזו צהובים ובולטים מאד על הרקע.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 29/04/2006

דירוג:
(3 מדרגים)

פרח גדול זה הוא בעצם תפרחת, המכילה קבוצות של פרחים רבים המסודרים כסוכך על מישור אחד, הנפתחים זה לאחר זה במשך זמן ארוך יחסית. צורת פריחה זו אופיינית לבני משפחת הסוככיים. הגזר הקיפח (שמחקרים חדשים הראו שהוא הוא אבי גזר הגינה), נוכר בפריחה לבנה שמספר פרחים עקרים שהשחירו או שצבעם סגול, בולטים במרכז התפרחת, ומהווים מלכודת פתאים לזבובים הנוחתים על הפריחה ומאביקים אותה.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 29/04/2006

דירוג:
(1 מדרגים)

עוקץ העקרב המדברי הוא צמח קטן - בן-שיח - ממשפחת הזיפניים. כמרבית בני משפחתו הוא נושא שערות זיפניות. הפרחים קטנטנים, הערוכים לאורכו של גבעול כפוף כעוקץ העקרב (זהו מקור השם). סדר הפריחה של הפרחים על התפרחת המאורכת הוא מתחתיתה לכיוון הקצה. הפרח צהוב בהיפתחו, אך מלבין לאחר יום. גדל בערוצים יבשים של הערבה ואזור אילת. מיני עוקץ-עקרב נוספים מצויים גם באזורי הארץ האחרים: עוקץ-העקרב האירופי באזורי המרכז והצפון, עוקץ-העקרב הצהוב בצפון-מערב הנגב ועוד.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 11/04/2006

דירוג:
(2 מדרגים)

זהו צמח ירוק בהיר, בעל עלים "רגילים" וחזות דוחה, המאפיין את משפחת ירבוזיים, שהם צמחי צדי הדרכים ומעזבות, שדות העשירים בחנקן. פריחתו ירוקה-לבנה. גדל בכל חלקי הארץ.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 10/04/2006

דירוג:
(1 מדרגים)

עירית צרת-עלים הוא צמח ממשפחת השושניים, הפורח לאחר שטפונות בערבה, בנגב ומדבר יהודה. הפרחים הלבנים, בגוון הקרם, עם עורק כהה בכל אחד מששת עלי הכותרת, נישאים על גבעולים ארוכים. הצמח קטן בהרבה מהעירית הגדולה, ואינו רב-שנתי. הערה: העירית התרבותית היא צמח תבלין דמוי-בצל הגינה, שמוצאו באירופה.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 05/04/2006

דירוג:
(2 מדרגים)

עירית גדולה הוא צמח ממשפחת השושניים, הפורח בחורף בחבלי המרכז והצפון. הפרחים הלבנים, בגוון הקרם, עם עורק כהה בכל אחד מששת עלי הכותרת, נישאים על גבעולים ארוכים. הצמח אינו נאכל על ידי הצאן, ולכן שורד גם בשדות הסובלים מרעייה מופרזת. קרובה לה עירית צרת-עלים, שלה פרח קטן יותר, הגדלה בדרום ובמזרח.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 05/04/2006

דירוג:
(1 מדרגים)

הכלנית המצויה היא הפרח הבולט והמוכר ביותר בראשית עונת החורף. ניכרת בצבע האדום עם כתם לבן במרכז, והאבקנים הכהים. באזורי צפון הארץ נפוצות גם כלניות סגולות ולבנות כותרת. לקראת המשך החורף הכלנית מוחלפת על ידי פרחים אדומים אחרים - נורית אסיה, פרג ודמומית ארם-צובא.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 01/04/2006

דירוג:
(4 מדרגים)

זוגן השיח הוא שיח קטן בדרך כלל, בעל פרחים בצבע לבן, ממשפחה ייחודית, משפחת זוגניים. גדל במדבריות הצחיחים של הר הנגב ודרום הנגב. סימן בולט לו - העלה בעל צורת גליל, המסתעף לזוג עלעלים, הנושרים בסוף העונה הקרירה, ואז מתייבש השיח לעתים ושורד תקופות ארוכות. במקום אחד, במישר סעיפים שליד אילת, מצויים "עצי" זוגן שגילם מגיע למאות שנים.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 01/04/2006

דירוג:
(1 מדרגים)

גפסנית ערבית הוא בן-שיח דק גבעול ודל-עלים ממשפחת ציפורניים. הפרח לבן ועדין מאין כמותו. גדל בנגב ובבקעת הירדן. שמו המדעי (חובב-גבס) מציין את העובדה שהסוג גדל היטב בקרקעות עשירות בגבס. בעשור האחרון פותח ממנו זן תרבותי.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 31/03/2006

דירוג:

האקליפטוס הוא עץ גבוה בדרך כלל, ממשפחת הדסיים, שיובא לארץ בימי המנדט למטרת ייעור וייבוש הביצות בעמק החוף. עשרות מינים בחורשות וגנים. הפריחה לרוב לבנה (יש גם מינים אדומי פרחים) וריחנית. הריח טיפוסי למשפחה שעליה נמנים גם ההדס והגואיבה.
מוסר הסטיפ: מערכת סטיפס בתאריך: 31/03/2006

דירוג:
(4 מדרגים)