המשפחה שלי דתיה ואני לא כל כך מתחבר ולא רוצה להיות דתי.... אני ממש מפחד להגיד את זה למשפחה שלי אני מפחד שיתאכזבו

גם אם הם יתאכזבו אני לא חושב שאתה צריך לוותר על עצמך. אכזבות והתמודדויות זה חלק מהחיים. אתה לא צריך לשלם את המחיר לדעתי. תעשה את זה הכי עדין ואמפתי שיש..

אלו החיים שלך בסופו של דבר..

^^חרב חדה
לא פרשת לשבוע? מה אנוכך עושה פה

שואל השאלה:
צריך המון אומץ בשביל זה
ואני לא יודע עם יד לי את זה
שתבינו אני החלטתי את זה לפני שנתיים ועד היום אין לי אומץ

הכל טוב,
בגיל 18 אתה יכול לחזור בשאלה :)

שואל השאלה:
מבינה את ההרגשה שלך לגמרי
יהיה להם קשה לקבל.. אבל מקסימום אם לא ילך לך אתה יכול פשוט לחכות בנתיים

^ חחח אהה הבינותי

אולי לשתף עם מישהו אחר מהמשפחה שיהיה לך יותר נוח איתו? בן דוד? דוד? וביחד הוא יהיה איתך בתהליך ויתן לך אומץ?

שואל השאלה:
רעיון טוב, תודהה

בסופו של דבר אלו החיים שלך, אתה רוצה לחיות את החיים של ההורים שלך?
בסופו של דבר הם יבינו ,וגם אם לא אלו הבחירות שלך ואתה לא צריך לוותר על עצמך רק בגלל שהם *אולי* יתאכזבו

מניסיון שלי בסוף הם מקבלים את זה זה לא שהם יכולים להכריח אותך או משהו הם מבינים

מה גורם לך לא לרצות להיות דתי? אולי אתה יכול להיות אפילו מסורתי זה גם טוב

הכי חמור זה "לאכזב" את הקב"ה (לא שבאמת אפשר "לאכזב" אותו, כי הקב"ה יודע הכל מראש).

תפסיק לקיים מצוות בהדרגה

הי אנונימי, אני בטוחה שזה מעסיק אותך חלק גדול מהיום ואתה חושב שאם תעשה את זה אז זה יפתור לך את הבעיות ותהיה שמח יותר. לדעתי, אתה צריך לחכות עם החלטות כאלה עוד קצת. מהסיבה, שתמיד מה שאנחנו "לא יכולים להשיג" נראה לנו הרבה יותר טוב ממה שהוא.. לפני שאתה מחליט על איזה צעדים לעשות, תן צ'אנס. צ'אנס להכיר את היהדות ואת התורה מתוך כיף ושמחה, כך שאם בסוף תוותר, תדע שלפחות ניסית. תלמד תורה, תעשה מצוות, והכל תעשה בכיף. לא כי מכריחים אותך אלא כי אתה בוחר. אתה תראה איזה שינוי זה מרגיש ואיך הכל מרגיש יותר נכון ואמיתי.
בהצלחה❤