האם זה אפשרי להתמודד לבד בחיים בלי אנשים אבל עם חיות?

אם את רוצה להיות זקנה עם שלושים חתולים...

שואל השאלה:
לא התכוונתי לרק לחתולים גם חיות אחרות כמו כלב , ארנב

אפשרי, אבל זה בדרך כלל לא מאוד בריא מנטלית.

אין בעיה עם זה.... אבל בדרך כלל עדיין להיות בסביבה שיש אנשים...

שואל השאלה:
למה זה לא בריא מנטלית? אפשר הסבר?

מה הבעיה בזה? אני גם אוהבת להיות לבד רוב הזמן.. זה יותר כיף שאת יכולה לדאוג לעצמך ואת החברה הכי טובה של עצמך ולא תלוייה באנשים

אין שום בעיה עם זה זה נורמלי בעיניי
הייתה לי שכנה פעם שלא דיברה עם אף אחד אבל היו לה איזה 200 חתולים והיא נראתה ממש שמחה ונורמטלית
אז כן.

זה לא בריא ביגלל שבני אדם צריכים עוד בני אדם ולא רק חיות וגם זה יכול להוביל לדיכאון ודברים בסיגנון...

שואל השאלה:
הבעיה שנגיד שאם אף אחד מהגזע האנושי כמעט לרוב לא אוהב אותך , ורק בעלי חיים יכולים. הבנתם?

כי אנחנו חיות חברתיות והמח שלנו צריך אינטראקציה אנושית.
כמובן שיש אנשים שיכולים בלי, אבל הם בודדים.
גם אנשים שאוהבים את הלבד שלהם צריכים אינטראקציה אנושית, פשוט פחות מאחרים.

שואל השאלה:
הם צריכים אינטראקציה אנושית עם אנשים הכוונה לפעמים לדבר איתם? או ממש להיות חברים? יש הבדל בין שני הדברים.

חשוב לציין, אני לא פסיכולוג ומה שאני אומר הוא מהידע האישי שלי.
אני לא יודע אם צריך פשוט לפגוש אנשים מידי פעם או ספציפית חברים, ומניח שזה גם משתנה מאדם לאדם.
פשוט שפיות ונורמליות הם מונחים שמוסכמים חברתית, אדם שמתרחק מהחברה כנראה ישתנה ביחס למונחים אלו ולכן לא יהיה נורמלי / שפוי בעיני החברה כעבור תקופה.

כמובן שכן

indeed

אפשר, אבל לאט לאט את תאבדי את האינטרקציה החברתית ויהיה לך קשה להגיב טוב לסיטואציות חברתיות. כן צריך לצאת החוצה, למרות שחיה בתור חבר זה מעולה. יש איזו חחולת רחוב שמסתובבת ליד הבית שלי והיא אחת החברות הכי טובות שלי, היא הולכת אחריי וזה. זה נחמד אבל גם צריך חברים בני אדם בנוסף