(טריגר-דיכאון, אובדניות) אנשים שפעם היו אובדניים וחוו דיכאון, איך הרגשתם, איך הסביבה שלכם הגיבה? ואיך אתם מרגישים היום?

אני לא יכולה לדבר בלשון עבר כי זה לא נגמר בשבילי אבל זה השתפר. זה באמת השתפר.
על האובדנות לא דיברתי עם אף אחד; עם זה התמודדתי לבד אבל על הדיכאון וכל מה שנוגע בזה אני משוחחת עם פסיכולוגית וזה עוזר לפעמים. יש המון סטיגמה סביב מחלות והפרעות נפש, במיוחד בחברה הדתית שאני גדלתי בה ולכן ההורים שלי לא תמיד מבינים, אבל הם משתדלים

שואל השאלה:
שמחה לשמוע שמצבכם יותר טוב כיום

אני הרגשתי בזמנו כאילו לא מגיע לי להיות מאושרת, ניסיתי להתאבד כמה פעמים וההורים שלי חשבו שאני עושה את זה בשביל יחס, הסביבה שלי לא תמכה בי לאורך כל השנים ואף צחקו על זה שהייתי דיכאונית וזה. היום אני מאושרת, ויש לי אנשים שהיו ממש חסרים לי כשהייתי ממש צריכה אותם ואני שמחה שאני חיה

שואל השאלה:
סתם רוצה לשמוע איך אחרים התמודדו עם זה

מוניקה יקרה,
מתארת לעצמי שהיית צריכה לאסוף הרבה כוחות כדי לכתוב כאן. נשמע שאת מרגישה צורך ללמוד יותר על הרגשות המציפים אותך ומרוקנים בו זמנית... עד כי לעיתים נראה שאין עוד תקוה, ואז אולי גם המחשבות על המוות עולות.

בכל זאת, אולי יש בשאלתך רמז לקול של רצון, תקווה להשמע, ולקבל תמיכה וחיזוק. יתכן שתוכלי להעזר בקבוצות פייסבוק כמו: :https://www.facebook.com/groups/anxiety.and.depression.il/ לאנשים המתמודדים עם דיכאון, אולי תוכלי ללמוד מניסיון של אחרים כיצד להקל על עצמך ולהרגיש טוב יותר.
כמו כן, נראה שכדאי לפנות לייעוץ מקצועי אצל רופא או פסיכולוג, יתכן שגם טיפול קצר יוכל לתת לך כוחות וכלים נוספים להתמודד עם המצב. חשוב שתדעי שניתן לפנות ישירות לקופת החולים לקבלת טיפול נפשי חינם או בעלות נמוכה.

מעבר לזה , מזמינה אותך את תרצי לשתף יותר, לשיחה אישית ואנונימית בצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) אחד המתנדבים יהיה שם בשבילך לתמוך, לחבק ולנסות לסייע.

שלך
מתנדבת סה"ר

הרגשתי לא טוב, לא מצאתי את עצמי ועשיתי דברים שמתחרטת עליהם. הסביבה שלי הגיבה די מדהים, ספרתי להורים ותוך כמה ימים כבר הייתי בפגישה עם פסיכיאטרית. חשבתי שיהיה יותר קשה לספר להם אבל הבינו אותי.
היום אני מרגישה טוב, יצאתי מזה ואין לי דיכאון יותר

חרא, לא היה להם אכפת, חרא אבל פחות