חושבים שאתם בוגרים לגילכם?אם כן,למה?

מה פתאום.
כאילו אני יודע להיות בוגר כשצריך אבל הצד הילדותי תופס בי חזק

לא, אני לא מרגישה בכלל בגיל שלי
אני די ילדותית

זה תלוי בהרבה בחינות, אני חושבת שאני דיי ילדותית ביחס שלי לעבודות בית ומשפחה, אבל אני חושבת שאני מאוד בוגרת מהבחינה הזאת שאני עובדת מגיל 12 ומפרנסת את עצמי ולא לוקחת כסף מההורים כבר

לא נראה לי
אני חושב שנתקעתי בכיתה א'

כן.אני מרגישה הרבה יותר בוגרת ואחראית

אני חושבת שבמקום מסויים כן ובמקום מסויים מאוד לא.
יש לי עוד הרבה מה לחוות ולעבור בחיים ואני חושבת שככול שגודלים הבגרות וראיית המבט משתנה (בין אם זה לטובה ובין אם זה לרעה).
אבל האופי שלי כן יחסית בוגר, תלוי למי משווים ותלוי בסיטואציות מסויימות.

לא חחח אני לא אחראית ומתנהגת כאילו אני בכיתה ג או משהו

לא אני מתנהגת כמו ילדה בת 4

כן.
אני מתמודדת עם דברים שילדים בני 13 לא אמורים להתמודד איתם.

לא, אני מתנהגת כמו ילדה בת שלוש לפעמים חוח
אבל כן יש פעמים שאני מרגישה יותר בוגרת אבל רוב הפעמים הילדותיות שלי יוצאת החוצה

במובן מסויים כן ומובן מסויים לא

אני בוגר פנימי בדיוק כמו שאר בני גילי אבל ההתנהגות שלי מאוד ילדותית

כן בגלל שאני מאוד כזה מבינה הרבה דברים לגילי וזה כזה דברים שילדה בגילי לא ככ אמורה להבין וזה וכיאלו אני לא אומרת שאני לא שטוטניקית אני כן פשוט את כזה מבינה יותר את החיים ואת התפיסה שלהם ואת המחשבה של כל אחד ...

כן מאוד
כי גדלתי בסביבה בוגרת

מנטלית אני מרגישה ותר בוגרת לגילי

כן, יש לי חשיבה של מבוגר לרוב. אני מתעניין בכלכלה,אזרחות,פוליטיקה וכו'
אני תמיד חושב וחי בחיים של האזרחות ובכללי חשיבה של בוגר יותר. אני יודע שכל איזה אחד אומר את זה היום (בעיקר בנות) אבל אני באמת

כן. אני מסתכלת על התנהגות של ילדים אחרים בגילי, ומשווה.
תחומי העניין שלי הם לרוב בוגרים לגילי.

לא
אני בכיין וילדותי
הוצאתי את זה..

אנלאדעת אני מאוד ילדותית אבל מצד שני
אני שומרת על אחים שלי מגיל 7 אבל זה לא נקרא בגרות אני בוגרת אבל יחסית לכיתה ה ואני בכיתה י

כי אני משחקת מיקמק

אני מתנהגת בבגרות יותר מחברות שלי, אני אחראית יותר מכל מיני בחינות; הן תמיד מאחרות, הן תמיד שוכחות חפצים בכל מיני מקומות..

כן.
לרוב אומרים שאני בוגרת לגילי, ותכלס מי שמכיר אותי יודע שזה נכון.
אבל זה לא כל כך מחמיא לדעתי.
אני הילדה הזאת שמתקנת כל אחד שיש לו שגיאות כתיב, גם אם מדובר על אותיות אית"ן :/

כן אני חושב שאני יודע הרבה דברים בנושאים של בוגרים שאחרים לא יודעים

אוי לא ממש לא אני מתנהגת כמו ילדה בת שלוש

ממש לא ככל שעוברות השנים אני רק נראית קטנה יותר בחמש שנים

לרוב אני ילדותית אבל הסטייל והאחריות מגבירה את התחושה הזאת של אני בוגרת לגילי

אני לא חושב אני יודע

לא לגמרי, יש דברים שאני בוגרת בהם ויש דברים שאני ילדותית

אממ,

תלוי נורא במצב, אני יכול להיות בוגר מאוד שצריך.
ובכללי להיות הכי ילדותי...

יש לציין שרוב האנשים שדיברתי איתם אמרו שאני בוגר לגילי, אבל כמו שאמרתי למעלה,
תלוי במצבים.

לא יודעת אבל אף אף פעם לא הייתי באוטובוס לבד אמ לא יודעת חח מה

התסתכלתי למציאות בעיניים, בחרתי לא להתעצבן ולריב על דברים שטותיים ובכללי אני די נטרלית אבל כשאני רואה שצריך לעשות צדק אני פשוט לא שואלת והוחכת לטפל בדברים בעצמי כי אף אחד לא יעשה את זה או לפחות לא לבד..

יש לי חשיבה בוגרת כן אני חושבת 10 צעדים קדימה בהכל אני גם רק בת 16 אבל זה בגלל דברים שעברתי בחיים זה לא תמיד לטובתי

כן אבל אני חושבת שזה בגלל שעברתי דברים לא קלים בחיים

אני רעבה ובא לי המבורגר איך את עובדת מגיל 12?

כן
א- אני בכיתה ו ולא אומרת איכ בנים כמו כל השכבה
ב-אני לא בטיקטוק ואין לי טלפון
ג-יש לי ידע כללי רחב ואני במחוננים
ד-אני יחסית בוגרת, יודעת יחסית להתגבר על הדברים שקשים ולעזור לילדות שקשה להן.

אני לא יודעת, לפעמים אני חושבת שכן ולפעמים לא
תלוי מי הבנות שאני איתם

לא יודעת להעיד על עצמי
לפעמים אני יכולה להיות בוגרת ולפעמים אני יכולה להיות ילדותית אבל לא יודעת מה יותר

אני חושב שאני בוגר לכל גיל, יוצא לי הרבה פעמים להבין סיטואציות ומה נכון לעשות גם יותר מהרבה אנשים גדולים

בחלק מהדברים כן, וחלק לא. יש חלק מהדברים שאני אומר לעצמי "וואי אתה היית כל כך טיפש והתנהגת כמו ילד קטן" אבל בכלליות בהרבה דברים אני מרגיש בגרות. אבל לא בכל המובנים. לדעתי להיות ילד קטן זה לחשוב שאתה הכי בוגר שיש.

לא

כן

כי אני מדוכאת :=)

כן למרות שאני קצת ילדותית

בעיקרון ילדים בכיתה שלי מתנהגים כמו ילדים בני שלוש ואני די הרבה יותר בוגרת מהם אבל כאילו אני לא חושבת שאני בוגרת כי אני די לא

אני חושב שבמקום מסויים אני כן בוגר לגילי כי עברתי המון דברים בהפרש שנים האלו שאני לא חושב שאחרים שבגילי יצא להם לעבור אבל אני גם חושב שכן יש לי מחשבות ילדותיות ומחשבות שכן תואמות לגיל שלי כי בסופו של דבר יש לי עוד זמן לגדול ואני לא ממהר לשום מקום

כן, אני מבינה הרבה בפוליטיקה ולא נלחצת במצבים לחוצים

תלוי באיזה מובנים, אבל אני לא תופסת מעצמי אדם בוגר בטירוף

מאוד. ככה זה תמיד היה. יש ביני לבין מבוגרים יותר כימיה טובה יותר, מגיל צעיר אני מוצא את עצמי בשל לזוגיות הרבה יותר מאנשים סביבי, יודע מה אני רוצה. אני מרגיש שהאנשים סביבי בגילי.. לא מאתגרים אותי. ילדות קשוחה מובילה לבגרות רגשית בגיל צעיר יותר. מה שכן, היא לא מעידה בהכרח על אינטליגנציה רגשית ומודעות עצמית, אבל כשהכלים האלו נבנים גם כן זה מוביל לבגרות רגשית בגיל צעיר. אני שם, לטוב ולרע. המחיר הכבד כבר שולם אז אני די מרוצה מעצמי חחח ומשתדל להשתפר בכל יום ויום. (אגב אני באמצע שיעור סליחה אם התשובה מבולגנת ולא ברורה חחח)

תלוי מאוד לפעמים כשצריך אני בוגר אבל רוב הזמן ילדותי

כן.
אני רואה דברים כפי שהם, לפעמים יותר טוב ממה שמבוגרים רואים בעצמם.
תמיד אומרים לי שאני ממש בוגרת לגילי אבל בקטע מוגזם.
אני פשוט הבנתי את הרעיון של החברה, הבנתי את התשובות ואת דפוס ההתנהגות שמצופה ממך.

תואמת לגיל שלי.
מבחינה חברתית בוגרת מאוד, יותר מאחרים, ולמה, ככה אני מרגישה והרבה אומרים לי את זה...(:

כן. וגם אמרו לי את זה המון פעמים.
אני מניחה שבגלל שלמרות שאני רק בת 16 עברתי כמה דברים לא פשוטים בחיים, נתקלתי בהרבה קשיים...
אני חושבת האמת שבגלל הקשיים האלה התבגרתי קצת מהר מדי.

לפעמים כי יש לי תוכניות לעתיד
אבל לרוב אני ילדותית

אני חצי חצי, יעני פעם אני בוגרת פעם לא.

לא וטוב מאוד שכך אני אוהבת להיות ילדה (:

אבל כשצריך אני בוגרת

כן כולם אומרים את זה ואין לי כח ורצון להסביר למה

לא כי אני בת 12 והמודעות לא בשמיים :)

כן. עברתי הרבה יחסית לבנות בגילי. אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה כזאת אבל עברתי התמודדות עם הפרעות אכילה קשות, הגעתי לתת משקל קיצוני ולמוות קליני, הייתי מאושפזת לחודש כמעט והתמודדתי עם הכל די לבד

כן. מהסיבה הפשוטה שברצינול אני לא מדברת כמו המון אנשים שבגילי.

לא אבל גם לא ילדותי.

יכול מאוד להיות שאני חסרת מודעות לחלוטין אבל אין לי קשר עם ילדים בגילי והם מרגישים לי ילדותיים ומדברים על נושאים שלא מעניינים אותי, 99% מהזמן אני מרגישה שאני מוקפת בבורים חסרי כל ידע, לכן אין לי חברות, ותמיד מורות, הורים, ואנשים בכללי אמרו לי שהם מרגישים כשהם מדברים איתי שהן מדברים עם אדם מבוגר. תמיד אני מנסה לחשוב אם אני מתנהגת בבגרות ולא כמו ילדה קטנה

לא חושבת.
כאילו כן אני לא ילדותית.
אבל יש לי עוד הרבה זמן להיות בוגרת.
אז אני רוצה להישאר חצי חצי.

מצד אחד אני מבינה בהרבה נושאים שההורים שלי לא מבינים בהם.
אני עצמאית מבחינה של להכין אוכל ולנקות אחרי, לעזור לאמא שלי בבית...
מצד שני אני לא מכירה כל כך דרכים ורחובות בעיר שלי כי אני לא רואה טוב.
יש לי משקפיים ועדשות, אבל לא יצאתי כל כך מהבית בתקופה של הקורונה ולפני תקופת הקורונה לא היו לי משקפיים ועדשות.
אם אני רוצה לראות שלט של רחוב אני צריכה להתקרב אליו ואז להרים את הראש גבוה, זאת פעולה קשה שאני לא רגילה אלייה ובגלל זה קשה לי מאוד לזכור איפה הרחובות בעיר שלי וזה מאוד תקע אותי מהמון בחינות.
למשל, כשאני רוצה להיפגש עם חברות חדשות ואני צריכה להגיע לשם ואני לא יודעת איפה הרחוב... זה דיי מוזר לגיל שלי.
אני עובדת על זה כרגע, אני מרימה את הראש אם אני בלי עדשות ומנסה ללכת ברגל לבד למקומות.

כן, גיליתי את הרוע בעולם שהייתי יחסית קטן.

כן
בגלל דברים שעברתי וחישלו אותי

בכלל לא, אני מתנהג כמו ילד בן 8 תמיד וגם יש דברים בגוף שלי שהיו אמורים לחלוף ועדיין יש לי.
וגם התנהגותית בכלל לא

אני ילדותי בטירוף אז לא

אני די בטוחה שאני ממש בוגרת, אני בת 12 ועברתי מלא דברים בחיים שלי
אמא שלי חלתה בסרטן,סבא שלי נפטר לפני כמה חודשים, דודה שלי נפטרה לפניו וכאילו למדתי כל כך הרבה דברים והייתי נשארת לבד בלילות כי לא היה אף אחד ששמר עליי, למדתי איך להכין אוכל לבד שאמא נמצאת בטיפולים ואני לבד בבית, למדתי לחסוך כסף ולהשתמש בו בחוכמה.
אז כן אני די בטוחה שאני בוגרת לגילי

ברור עני מעוד בוגרט לגילי עני בט 8 ועני מרגישה בט מיליון

לרוב כן אפשר לסמוך עליי אבל לפעמים כיף ליהיות ילדותית (: