3 תשובות
אני רציתי לכתוב להם שהם לא באמת משתתפים בצער שלי, כי הם לא באמת חווים אותו, והם לא יחוו אותו עד שזה לא יקרה גם להם.
כמובן שלא כתבתי את זה.
הודיתי, אך כעסתי.
למרות שאין כל כך על מה.
כמובן שלא כתבתי את זה.
הודיתי, אך כעסתי.
למרות שאין כל כך על מה.
הרגשתי כיאלו מרחמים עליי ושמרחמין עלייך אתה מרגיש כמו מסכן וזה לא הכי כיף
לי פשוט לקח משהן כמו שבוע לעכל ורק אז התחלתי להיות עצובה
באותו הנושא: