פריקה, זה יצא יחסית ארוך וגם אני לא כותבת כלכך טוב אז סליחה מראש

יש לי כמה חברות עם בעיות(בעיות נפשיות/בעיות במשפחה/בעיות אכילה...) ואני נערה בריאה נפשית אבל יש לי צורך ממש גדול לעזור להן.
אני קוראת כתבות, המלצות לתפריטים שונים, מחקרים... אני קוראת ומחפשת הרבה מאוד מידע כדי לעזור להן וגם אני מקשיבה לכל מה שיושב להן על הלב אבל אני מרגישה כאילו הרבה דברים תלויים עלי.... אחת מהחברות הולכת לפסיכולוגית, פסיכיאטרית ודיאטנית אבל אני עדיין מזכירה לה הרבה פעמים לאכול, לשתות או שהיא מספרת לי הרבה דברים.
החברה השניה היא מסוג האנשים שממש קשה להם לבקש עזרה. אני לא מאשימה אותה, היא בן אדם כזה והיא תמיד הייתה ככה. אני תמיד מבקשת ממנה שתקבל עזרה אבל היא אומרת שהיא לא צריכה או שהיא אומרת שהיא תשקול את זה ובסוף זה לא מתקדם. היא מקיאה הרבה פעמים מאוכל ואני מנסה לעזור לה ואני מחפשת שיטות באינטרנט(לדוגמא: לחלק את ה3 הארוחות ל5-6 קטנות כדי להקטין את הסיכוי שהיא תקאי) אבל זה לא תמיד עוזר ואז אני מרגישה ממש רע וזה באשמתי.
אני לא יכולה לעשות משהו עם הרצון שלי לעזור להן, אחת מהן אני מכירה כבר בערך 9 שנים ועם השניה ממש התחברתי. לפעמים קורה שאני בוכה בגלל שאני מרגישה שכל האחריות מוטלת עלי ואני אשמה בהכל, אני מרגישה שאני נכנסת למצב של סטרס אן משהו בסגנון אבל אני אשתוק כי להן יש בעיות יותר קשות משלי והן צריכות משהו שיתמוך בהן ויעזור להן....