10 תשובות
תנסי לפתח שיחה עם אנשים
ואת לא מכוערת❤
ואת לא מכוערת❤
שואל השאלה:
לפתח עם מי? ממש ירד לי הביטחון
לפתח עם מי? ממש ירד לי הביטחון
אנונימית
עם אנשים שנראים נחמדים, זה יכול ליהיות מלחיץ בהתחלה אבל זה או זה או לחקות שאנשים יפנו אליך
אל תרגישי רע עם עצמך תחכי קצת והכל יהיה בסדר
אנונימי
זה משהו שאני נוהגת לרשום הרבה באתר-
אני כבר בת 21, סיימתי תיכון וצבא ובתור מישהי שכבר אחרי זה- אני שמה לב איך עם השנים הפן החברתי הופך להתמודדות קשה יותר ויותר- תחושת התחרות גדלה, הרצון להוכיח את עצמנו מתעצם, ועם כמה שמדברים יותר על חרם או בריונות- ככה התופעה גדלה. תמיד יהיו את האנשים שינסו להיות למעלה בכל מחיר, וזה בא על חשבון אנשים טובים אחרים שמתקשים לעמוד בקצב. זה בא על חשבון אותם האנשים שקצת מתביישים ליזום, על הטיפוסים השקטים, או על אלה שנשארים נאמנים לעצמם ולא נופלים לזיוף שיש בחוץ.
אבל זה לא סביר או הגיוני מבחינתי שתרגישי שאת לא בסדר בגלל שמישהו מרשה לעצמו לדרוך עלייך, או שתתני לבדידות להשתלט עלייך.
הרי בסופו של דבר את תמצאי את מי שמתאים לך, לא משנה איזו מוזיקה את שומעת ואיך את נראית, איך את מתלבשת, עד כמה יש לך או אין לך ביטחון, מה העבר שלך, אם את שמנה או רזה, גבוהה או נמוכה. באמת... מיום ליום אני לומדת שלכל סיר יש מכסה, ותמיד תוכלי להכיר מישהו כמוך (ואפילו כמה כאלה).
ואם זה לא קורה עכשיו? זה לא אומר שהחברים האלה לא קיימים, הם פשוט מיוחדים ובגלל זה קצת יותר נדיר למצוא אותם.
העולם הוא כמו פאזל ענקי שמורכב ממלא חלקים קטנים. וכמו שכל חלק שונה מהאחר וכל אחד יתחבר רק לחלקים שמתאימים לו- כך גם בני האדם... אם בן אדם ייקלע לסביבה שבה אין אנשים שמתאימים לו, הוא לא יתחבר אליהם. ובמקום להאבק בעובדה הזו ולנסות בכוח ליצור קשר שיפגע בשני הצדדים- צריך לחכות שהזמן יעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. הרי הסביבה משתנה, האנשים משתנים, וגם אם את כרגע מוקפת בחלקים שלא מתאימים לך, זה לא אומר שהמצב יימשך ככה לנצח.
תהיי סבלנית ותנסי לפקוח עיניים לכיוונים שעדיין לא בחנת- ילדים בשכבה שלא יצא לך להכיר, או אפילו אנשים פה באתר. יכול להיות ששם תצליחי למצוא את אותם האנשים שירימו לך, אבל גם אם זה יהיה קשה- את חייבת לזכור שזה באמת עניין של זמן. אני שונאת את המשפט הזה, אבל הוא כל הזמן מוכיח לי שהוא נכון.
אחד הגורמים שהכי משפיעים על הדימוי העצמי שלנו היא התגובה של הסביבה כלפינו- אם נקבל חום ואהבה, סביר להניח שהדימוי העצמי שלנו יתפתח ונרגיש טוב עם עצמנו. אבל כך גם ההיפך- אם אדם ירגיש בודד ולא רצוי, הוא עלול לפתח מחשבה שהוא אדם נחות ולא שווה מספיק... ואם תישאבי לתחושה הזאת שאת לא שווה מספיק- זה העונש הכי גדול שתוכלי לתת לעצמך. זה עלול לגרום לך לפתח שנאה עצמית וחוסר ביטחון שמאוד יקשו עליך בעתיד כשהאנשים הנכונים כן יהיו בסביבה. אז במקום ליצור לעצמך פצע שקשה מאוד לסגור אותו- תשתדלי כמה שיותר להכיר ביתרונות שלך, להבין שהכל בסדר איתך, לטרוף כל הזדמנות חדשה להכיר אנשים חדשים, ולהיות תמיד עם חיוך וביטחון. אנשים אוהבים לקרב אליהם טיפוסים שמחים ובולטים, ולצערי לא לכל אחד יש את האינטיליגנציה הריגשית המינימלית כדי להבין שאלו שקצת יותר שקטים כאלה לא כי הם לא מעוניינים להכיר- אלא כי קשה להם בסיטואציות חברתיות, ושדווקא להם צריך להשתדל להושיט את היד יותר. אז אין לנו באמת יכולת לתקן את החברה ולגרום לה להבין את זה, אבל יש לנו עדיין שליטה על עצמנו ועל הגישה שלנו.. תילחמי בעצמך ובשביל האושר שלך- אל תשכנעי את עצמך שאת הבעיה או שהמראה שלך הוא המכשול שלך. אנשים שמורידים אחרים כדי להרגיש למעלה הם אנשים עלובים ואין לך מה לרצות אותם בחברתך.
אולי זה לא בדיוק קלע לסיטואציה הספציפית שלך, אבל אם יתחשק לך לפרוק קצת- את תמיד תמיד מוזמנת לשלוח הודעה 3>
אני כבר בת 21, סיימתי תיכון וצבא ובתור מישהי שכבר אחרי זה- אני שמה לב איך עם השנים הפן החברתי הופך להתמודדות קשה יותר ויותר- תחושת התחרות גדלה, הרצון להוכיח את עצמנו מתעצם, ועם כמה שמדברים יותר על חרם או בריונות- ככה התופעה גדלה. תמיד יהיו את האנשים שינסו להיות למעלה בכל מחיר, וזה בא על חשבון אנשים טובים אחרים שמתקשים לעמוד בקצב. זה בא על חשבון אותם האנשים שקצת מתביישים ליזום, על הטיפוסים השקטים, או על אלה שנשארים נאמנים לעצמם ולא נופלים לזיוף שיש בחוץ.
אבל זה לא סביר או הגיוני מבחינתי שתרגישי שאת לא בסדר בגלל שמישהו מרשה לעצמו לדרוך עלייך, או שתתני לבדידות להשתלט עלייך.
הרי בסופו של דבר את תמצאי את מי שמתאים לך, לא משנה איזו מוזיקה את שומעת ואיך את נראית, איך את מתלבשת, עד כמה יש לך או אין לך ביטחון, מה העבר שלך, אם את שמנה או רזה, גבוהה או נמוכה. באמת... מיום ליום אני לומדת שלכל סיר יש מכסה, ותמיד תוכלי להכיר מישהו כמוך (ואפילו כמה כאלה).
ואם זה לא קורה עכשיו? זה לא אומר שהחברים האלה לא קיימים, הם פשוט מיוחדים ובגלל זה קצת יותר נדיר למצוא אותם.
העולם הוא כמו פאזל ענקי שמורכב ממלא חלקים קטנים. וכמו שכל חלק שונה מהאחר וכל אחד יתחבר רק לחלקים שמתאימים לו- כך גם בני האדם... אם בן אדם ייקלע לסביבה שבה אין אנשים שמתאימים לו, הוא לא יתחבר אליהם. ובמקום להאבק בעובדה הזו ולנסות בכוח ליצור קשר שיפגע בשני הצדדים- צריך לחכות שהזמן יעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. הרי הסביבה משתנה, האנשים משתנים, וגם אם את כרגע מוקפת בחלקים שלא מתאימים לך, זה לא אומר שהמצב יימשך ככה לנצח.
תהיי סבלנית ותנסי לפקוח עיניים לכיוונים שעדיין לא בחנת- ילדים בשכבה שלא יצא לך להכיר, או אפילו אנשים פה באתר. יכול להיות ששם תצליחי למצוא את אותם האנשים שירימו לך, אבל גם אם זה יהיה קשה- את חייבת לזכור שזה באמת עניין של זמן. אני שונאת את המשפט הזה, אבל הוא כל הזמן מוכיח לי שהוא נכון.
אחד הגורמים שהכי משפיעים על הדימוי העצמי שלנו היא התגובה של הסביבה כלפינו- אם נקבל חום ואהבה, סביר להניח שהדימוי העצמי שלנו יתפתח ונרגיש טוב עם עצמנו. אבל כך גם ההיפך- אם אדם ירגיש בודד ולא רצוי, הוא עלול לפתח מחשבה שהוא אדם נחות ולא שווה מספיק... ואם תישאבי לתחושה הזאת שאת לא שווה מספיק- זה העונש הכי גדול שתוכלי לתת לעצמך. זה עלול לגרום לך לפתח שנאה עצמית וחוסר ביטחון שמאוד יקשו עליך בעתיד כשהאנשים הנכונים כן יהיו בסביבה. אז במקום ליצור לעצמך פצע שקשה מאוד לסגור אותו- תשתדלי כמה שיותר להכיר ביתרונות שלך, להבין שהכל בסדר איתך, לטרוף כל הזדמנות חדשה להכיר אנשים חדשים, ולהיות תמיד עם חיוך וביטחון. אנשים אוהבים לקרב אליהם טיפוסים שמחים ובולטים, ולצערי לא לכל אחד יש את האינטיליגנציה הריגשית המינימלית כדי להבין שאלו שקצת יותר שקטים כאלה לא כי הם לא מעוניינים להכיר- אלא כי קשה להם בסיטואציות חברתיות, ושדווקא להם צריך להשתדל להושיט את היד יותר. אז אין לנו באמת יכולת לתקן את החברה ולגרום לה להבין את זה, אבל יש לנו עדיין שליטה על עצמנו ועל הגישה שלנו.. תילחמי בעצמך ובשביל האושר שלך- אל תשכנעי את עצמך שאת הבעיה או שהמראה שלך הוא המכשול שלך. אנשים שמורידים אחרים כדי להרגיש למעלה הם אנשים עלובים ואין לך מה לרצות אותם בחברתך.
אולי זה לא בדיוק קלע לסיטואציה הספציפית שלך, אבל אם יתחשק לך לפרוק קצת- את תמיד תמיד מוזמנת לשלוח הודעה 3>
מבינה אותך, גם אני ניתקתי קשר עם 2 חברות ממש טובות שלי אבל הן היו רעילות ועשה לי ממש טוב שהן יצאו לי מהחיים, ואת לא צריכה להכיר חברות חדשות זה יבוא לבד... אני נהנת עם עצמי כרגע וגם אני רוב הזמן מרגישה מכוערת אבל אל תורידי מעצמך אני בטוחה שאת מהממת ואת תמצאי את הדרך הנכונה לאהוב את עצמך!! אין עוד אחת שנראת כמוך את אחת ויחידה! תחשבי כמה שאת מיוחדת ואל תסתכלי על החסרונות שלך. תמיד תגידי לעצמך שאת לא צריכה אף אחד ויש לך את עצמך וזה מה שאני תמיד אומרת לעצמי את באמת לא צריכה שום בן אדם שישלים לך את החיים!
שואל השאלה:
וואי ממש תודה. עזר מאוד.
וואי ממש תודה. עזר מאוד.
אנונימית
שואל השאלה:
הקטע שהוא שפעם היו לי חברים, ועכשיו אני לבד. הכל התהפך מהר בעקבות מעבר לתיכון וניתוק קשר עם 2 חברות טובות.
הקטע שהוא שפעם היו לי חברים, ועכשיו אני לבד. הכל התהפך מהר בעקבות מעבר לתיכון וניתוק קשר עם 2 חברות טובות.
אנונימית
הכל בסדר אל תלחצי מזה, יש תקופות שבאמת כדאי להיות לבד בעיקר עם כל הסגר והקורונה זה הזמן הכי טוב לעצמך ולעשות את מה שאת אוהבת, זה יגיע לבד❤
זה פשוט קשה שזה בא ביחד- גם המעבר לתיכון שקשה כשלעצמו, וגם זה ששתי חברות שלך הצליחו לאכזב אותך ולנתק איתך קשר.
אבל זה לא אומר שום דבר רע עלייך מעבר לזה שהיה לך קצת מזל רע.
ועדיין- אני חושבת שאין דבר כזה מזל רע כי אחרי תקופה כל הקושי הזה ייהפך לחוזקה שלך. אני באמת מצטערת על הקלישאתיות, אבל זה הזוי כמה שזה נכון.
כמו שמי שמעליי רשמה- לפעמים יש תקופות שכדאי להיות בהן לבד. כי בתקופות האלו את עוברת תהליך. תהליך חשוב מאוד, שבמהלכו את לומדת איך מתפרקים ואיך מרכיבים את עצמך מחדש, איך צומחים מתוך הקושי, איך לאהוב את עצמך בלי גורם חיצוני, איזה בן אדם את רוצה להיות, על מה את מוכנה להתפשר ועל מה לא, מה את מחפשת באנשים שמקיפים אותך ועוד הרבה.
קראתי פעם טקסט יפה שאומר ששברון לב ובדידות הם כמו פצע. הגוף שלך יילחם, הלב יילחם וגם הראש. עם שיתוף פעולה של כולם את תצליחי להחלים, לעמוד על הרגליים ובסופו של דבר גם תהיי טובה יותר וחזקה יותר.
אין לזה תרופת קסם, אבל אחרי שתעברי את התהליך הזה את עוד תודי שאין לזה תרופה, כי את באמת תהפכי לגרסה משופרת של עצמך...
כל זה מותנה בעובדה שאת מאמצת לעצמך גישה נכונה, כי כמו שזה יכול לגרום לך לצמוח- ככה זה עלול לגרום לך להתכנס בעצמך ולהוביל אותך למקומות לא טובים. אחזור על מה שרשמתי בהתחלה- אל תיקחי את הדברים שקרו לך על עצמך. את לא אשמה, ואין לך מה לפתח כעס עצמי כי אם תעשי את זה זה מה שיפריע לך כשהאנשים הנכונים יהיו בסביבה
אבל זה לא אומר שום דבר רע עלייך מעבר לזה שהיה לך קצת מזל רע.
ועדיין- אני חושבת שאין דבר כזה מזל רע כי אחרי תקופה כל הקושי הזה ייהפך לחוזקה שלך. אני באמת מצטערת על הקלישאתיות, אבל זה הזוי כמה שזה נכון.
כמו שמי שמעליי רשמה- לפעמים יש תקופות שכדאי להיות בהן לבד. כי בתקופות האלו את עוברת תהליך. תהליך חשוב מאוד, שבמהלכו את לומדת איך מתפרקים ואיך מרכיבים את עצמך מחדש, איך צומחים מתוך הקושי, איך לאהוב את עצמך בלי גורם חיצוני, איזה בן אדם את רוצה להיות, על מה את מוכנה להתפשר ועל מה לא, מה את מחפשת באנשים שמקיפים אותך ועוד הרבה.
קראתי פעם טקסט יפה שאומר ששברון לב ובדידות הם כמו פצע. הגוף שלך יילחם, הלב יילחם וגם הראש. עם שיתוף פעולה של כולם את תצליחי להחלים, לעמוד על הרגליים ובסופו של דבר גם תהיי טובה יותר וחזקה יותר.
אין לזה תרופת קסם, אבל אחרי שתעברי את התהליך הזה את עוד תודי שאין לזה תרופה, כי את באמת תהפכי לגרסה משופרת של עצמך...
כל זה מותנה בעובדה שאת מאמצת לעצמך גישה נכונה, כי כמו שזה יכול לגרום לך לצמוח- ככה זה עלול לגרום לך להתכנס בעצמך ולהוביל אותך למקומות לא טובים. אחזור על מה שרשמתי בהתחלה- אל תיקחי את הדברים שקרו לך על עצמך. את לא אשמה, ואין לך מה לפתח כעס עצמי כי אם תעשי את זה זה מה שיפריע לך כשהאנשים הנכונים יהיו בסביבה