אין לי הרבה חברות ואני מרגישה ממש בודדה יש עצות אולי תוכלו להביא לי?

תשאלי אותם איפה את מתנהלת לא נכון

תנסי לקחת לעצמך כמה ימים ולראות למה ומה את עושה לא נכון זה בכללי מאוד יעזור לך גם לעתיד.
תיזכרי שאת לא צריכה תמיד לרצות אותן את גם צריכה לדאוג שקודם לך טוב תמיד פוגשים הרבה אנשים והם באים והולכים אבל רק את נשארת עם עצמך:)

היי אני מדברת מנסיון, התקופה הזאת ממש הבהירה לי כמה אני לבד וקלטתי שאני כל הזמן לבד וסה התחיל מהכיתה ו' מה שאני עשיתי ואני עדיין עושה יש כל מני אתרים וירטואלים כמו רובלוקס, מיקמק, טרופי ודברים כאלה שפשוט אפשר להתיידד עם ילדים מכל הארץ ולהיות איתם בקשר בלי מחוייבות של להיפגש וזה, אני הכרתי את החבר הכי טוב שלי ברובלוקס וזה בין הדברים היותר טובים שקרו לי בחיים

זה משהו שכתבתי לא פעם באתר, אשמח שתקראי-

אני כבר בת 21, סיימתי תיכון וצבא ובתור מישהי שכבר אחרי זה- אני שמה לב איך עם השנים הפן החברתי הופך להתמודדות קשה יותר ויותר- תחושת התחרות גדלה, הרצון להוכיח את עצמנו מתעצם, ועם כמה שמדברים יותר על חרם או בריונות- ככה התופעה גדלה. תמיד יהיו את האנשים שינסו להיות למעלה בכל מחיר, וזה בא על חשבון אנשים טובים אחרים שמתקשים לעמוד בקצב. זה בא על חשבון אותם האנשים שקצת מתביישים ליזום, על הטיפוסים השקטים, על אלה שקצת שונים מהשאר או על אלה שנשארים נאמנים לעצמם ולא נופלים לזיוף שיש בחוץ.
אבל זה לא סביר או הגיוני מבחינתי שתרגישי שאת לא בסדר או שתתני לבדידות להשתלט עליך.
הרי בסופו של דבר את תמצאי את מי שמתאים לך, לא משנה איזו מוזיקה את שומעת ואיך את נראית, איך את מתלבשת, עד כמה יש לך או אין לך ביטחון, מה העבר שלך, אם את שמנה או רזה, גבוהה או נמוכה. באמת... מיום ליום אני לומדת שלכל סיר יש מכסה, ותמיד תוכלי להכיר מישהו כמוך (ואפילו כמה כאלה).
ואם זה לא קורה עכשיו? זה לא אומר שהחברים האלה לא קיימים, הם פשוט מיוחדים ובגלל זה קצת יותר נדיר למצוא אותם.
העולם הוא כמו פאזל ענקי שמורכב ממלא חלקים קטנים. וכמו שכל חלק שונה מהאחר וכל אחד יתחבר רק לחלקים שמתאימים לו- כך גם בני האדם... אם בן אדם ייקלע לסביבה שבה אין אנשים שמתאימים לו, הוא לא יתחבר אליהם. ובמקום להאבק בעובדה הזו ולנסות בכוח ליצור קשר שיפגע בשני הצדדים- צריך לחכות שהזמן יעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. הרי הסביבה משתנה, האנשים משתנים, וגם אם את כרגע מוקפת בחלקים שלא מתאימים לך, זה לא אומר שהמצב יימשך ככה לנצח.
תהיי סבלנית. זה באמת עניין של זמן. אני שונאת את המשפט הזה, אבל הוא כל הזמן מוכיח לי שהוא נכון.

אחד הגורמים שהכי משפיעים על הדימוי העצמי שלנו היא התגובה של הסביבה כלפינו- אם נקבל חום ואהבה, סביר להניח שהדימוי העצמי שלנו יתפתח ונרגיש טוב עם עצמנו. אבל כך גם ההיפך- אם אדם ירגיש בודד ולא רצוי, הוא עלול לפתח מחשבה שהוא אדם נחות ולא שווה מספיק... ואם תישאבי לתחושה הזאת שאת לא שווה מספיק- זה העונש הכי גדול שתוכלי לתת לעצמך. זה יגרום לך לפתח שנאה עצמית וחוסר ביטחון שמאוד יקשו עליך בעתיד כשהאנשים הנכונים כן יהיו בסביבה. אז במקום ליצור לעצמך פצע שקשה מאוד לסגור אותו- תשתדלי כמה שיותר להכיר ביתרונות שלך, להבין שהכל בסדר איתך, לטרוף כל הזדמנות חדשה להכיר אנשים חדשים (גם אם זה באופן וירטואלי לעת עצה), ולהיות תמיד עם חיוך וביטחון. אנשים אוהבים לקרב אליהם טיפוסים שמחים ובולטים, ולצערי לא לכל אחד יש את האינטיליגנציה הריגשית המינימלית כדי להבין שאלו שקצת יותר שקטים כאלה לא כי הם לא מעוניינים להכיר- אלא כי קשה להם בסיטואציות חברתיות, ושדווקא להם צריך להשתדל להושיט את היד יותר. אז אין לנו באמת יכולת לתקן את החברה ולגרום לה להבין את זה, אבל יש לנו עדיין שליטה על עצמנו ועל הגישה שלנו.. תילחמי בעצמך ובשביל האושר שלך- אל תשכנעי את עצמך שאת הבעיה.

יכול להיות שלא בדיוק קלעתי לסיטואציה, אז אשמח שתכתבי לי ואתייחס לפי מה שאת אומרת.
בנוסף לכך אם הייתי במקומך הייתי שואלת את ההורים למה הם חושבים את מה שהם אמרו

אלוהים כמה חפרת לה מסכנה

שתקי, תעני.

אה ובא לך להיות בסטיות?

ברור 3>

לא את יטיפשה

^^^^^ אני המסכנה שלא התברכתי בהומור משובח כמו שלך. איך עושים את זה? בא לי גם לפזר הערות כאלה מזלזלות ולא מצחיקות לאנשים שמנסים לעזור

איכס אני מתגרשת

אבל כן שחקי רובלוקס. רוב הישראלים שם מהזבל אבל יש כמה איכותיים

הנה תראי איזה עצה מהממת נתתי

ממש אבל

מושלמת