10 תשובות
סוציאליזם, לפי דעתי.
אין ממש מה לפרט, בעיקר לפי ההצלחה של הסוציאליזם בקרב הקיבוצים.
אין ממש מה לפרט, בעיקר לפי ההצלחה של הסוציאליזם בקרב הקיבוצים.
שואל השאלה:
אבל תראי מה קרה להמון מדינות שהסוציאליזם הרס אותן...
אבל תראי מה קרה להמון מדינות שהסוציאליזם הרס אותן...
כן זה גם נכון, אבל ברגע שאתה יודע באיזו כמות אתה מתכוון לנהוג בדרך סוציאליסטית הדברים יהיו הרבה יותר קלים וטובים. להיות קיצוני בתוך משהו זה רע, אפשר גם לשלב בין קפיטליזם וסוציאליזם
סוציאליזם כדי שהיה לכל האזרחים אפילו העניים ביותר אפשרות להתקיים לעבוד ולקבל רווחים בצורה שווה וכך לא יהיה קנאה של אנשים אחד כלפי השני וכמובן לא תהיה הפליה גזענית כלשהי
שואל השאלה:
פרויד הבת
קוראים לזה "סוציאל־דמוקרטיה".
פטריקית
אבל אז אנשים שעובדים במקצוע טוב יקבלו הרבה פחות ממה שמגיע להם. מה עם תחרות בין חברות?
פרויד הבת
קוראים לזה "סוציאל־דמוקרטיה".
פטריקית
אבל אז אנשים שעובדים במקצוע טוב יקבלו הרבה פחות ממה שמגיע להם. מה עם תחרות בין חברות?
תצטרך לציין איזה זרם בסוציאליזם.
אם זה סוציאל דמוקרטיה אל מול קפיטליזם, אז סוציאל דמוקרטיה.
אם זה קומוניזם, ללא ספק קפיטליזם.
ואם זה סוציאליזם דמוקרטי, טוב, כאן אני עוד לא סגורה.
בכל אופן ככה או ככה, אני לא תומכת באף אחת מהן באופן מוחלט. אני מאמינה שכל מדינה שתיישם רק אחת מן השיטות תחווה כישלון, כזה או אחר.
אני תומכת בשילוב כלכלה סוציאליסטית בכלכלה קפיטליסטית. (בניגוד לסוציאל דמוקרטיה, שעל פי שיטה זו יש לשלב אלמנטים קפיטליסטיים בכלכלה סוציאליסטית.)
לגבי הנימוק,
רוב המדינות המצליחות, בעיקר באירופה, משלבות אלמנטיים קפיטליסטיים וסוציאליסטיים, ודווקא המדינות שמחזיקות רק באחת האידיאולוגיות, הן אלו שלרוב יראו אצלן כישלון חרוץ בנושאים מסויימים. בין אם ממשלה מושחתת, או פער חברתי.
הקפיטליזם, מצאתי בו לא מעט יתרונות. הוא יוצר תחרותיות.
החברות צריכות לעשות מאמצים כדי להטיב עם הצרכנים, כדי להרוויח יותר, דבר מעולה. בצורה כזו החברות מנסות ליצור את המוצר או השירות הטוב ביותר שלהן על מנת למשוך כמה שיותר לקוחות. ללא תחרות, לחברה לא יהיה אינטרס להטיב עם הצרכנים ויהיו קיצוצים באיכות, או מחירים גבוהים מאוד.
אם כי תחרותיות יכולה לשחק גם לרעה. חברות עלולות לנסות לצמצם עלות ולהשתמש במוצרים יותר זולים, לפעמים גם לשקר לצרכנים על כך, מה שנקרא הונאה.
או שחברות עלולות לנסות למהר להוציא מוצר לשוק לפני המתחרה ולא לעמוד בתקנים, מה שעם מוצרים מסויימים יכול ליצור השלכות גדולות.
זמינות מידע גם היא דבר טוב שמצאתי בקפיטליזם, בלי זה נוצרת תחרות על השם שנבנה לחברות, על המותג, ולא באמת על טיב המוצר ועל מידע ונתונים.
זמינות מידע תגרום לחברות עוד יותר להראות עד כמה משתלם לצרכנים לקנות אצלם- תחרות.
והסוציאליזם, בו יש יותר מענה לאוכלוסיה מהבחינות החשובות, למשל ביטוח בריאות, שירות שחברה סוציאליסטית תוכל לספק לכל אזרחיה, לעומת חברה קפיטליסטית.
אבל דבר חשוב אפילו יותר בעיניי בסוציאליזם, הוא שבסוציאליזם המדינה משקיעה בדבר שלחברות פרטיות אין אינטרס להשקיע בו.
למשל, הרכבות בישראל. לאף חברה פרטית אין אינטרס ממשי ורווחי לדאוג להן, הרכבות לא משתלמות לחברות כלכלית.
בניית המסילה, הרכבת, היא מאוד יקרה. העלויות של הכרטיסים לא מכסות את ההוצאות, לפחות לא בישראל. מתווספים לזה עלויות האחזקה, העובדים במקום... וזה כבר לא מכניס כסף.
לכן אף חברה פרטית לא תדאג לרכבות בישראל מכיוון שזה לא ישתלם לה כלכלית והיא רק תפסיד כסף- והמטרה העליונה של חברה מסויימת היא כמובן להרוויח כסף.
לעומת זאת, המטרה של המדינה היא טובת הכלל, לכן למדינה השקעה ברכבות כן משתלמת.
כי זה אולי לא משתלם לה כספית, אבל זה מייעל את המשק- לכן משתלם למדינה להשקיע בכך.
או משבר האקלים, לאף חברה פרטית אין אינטרס לדאוג לזה, למדינה יש.
אבל כמו לקפיטליזם שימוש בשיטה הזו בלבד גם היא לא בטוחה.
למשל עניין התמריצים, איך ניתן לעודד אנשים לעבוד כשככה או ככה יקבלו מה שהם צריכים, עם עבודה או בלי?
או הניסיון להגיע לאי מעמדות. אני חושבת שיש צורך במעמדות מתונים. טבע האדם הוא חמדנות, יש הכרח בעיניי שיהיו עשירים ולא עשירים, על מנת לגרום לכל אדם לראות את העשיר, לומר לעצמו שגם הוא רוצה להיות, ולהשתדל לשם כך.
אז לאחר שהגעתי למסקנה שיש לשלב את שתי השיטות, צריך לשאול איך.
ובכדי לדעת איך, יש צורך קודם כל להגדיר מטרה.
המטרה היא כמובן כלכלה טובה. כלכלה טובה היא בסופו של דבר, כלכלה שגורמת כמה שיותר אושר ושביעות רצון לכמה שיותר אנשים.
לכן כיוון השילוב בעיניי הוא כזה: (סוציאליזם- בחזקת המדינה. קפיטליזם- בחזקת השוק הפרטי)
יש ליישם קפיטליזם בדברים שמטבעם יקרים והם לא חשובים לאושר הכללי של החברה, כמו יאכטות, וילות ותכשיטים.
יש ליישם קפיטליזם בדברים שמטבעם זולים, כמו לבוש או מזון.
יש ליישם סוציאליזם בדברים שבאופן טבעי משרתים את המדינה, כמו משטרה, או עובדים סוציאלים.
יש ליישם סוציאליזם בשירותים יקרים, שחשובים לאושר הכללי של החברה אך שלא כולם ירשו לעצמם, כמו ביטוח בריאות או השכלה גבוהה.
יש ליישם סוציאליזם בדברים שיש בהם קוטביות בין מה שטוב לעסק לבין מה שטוב לצרכן, כמו בתי כלא.
יש כמה סוגי שילובים, יש אחד בו המדינה נכנסת לשוק הפרטי ומציעה את השירותים שלה לצד אלו הפרטיים, יש אחד בו המדינה מגדירה תנאים מסויימים, יוזמת, ואז חברות פרטיות שירצו בכך יממשו, ויש אחד בו יהיה שימוש בתנועות/ עמותות וכדומה שהמטרה שלהן היא מראש דאגה לציבור ולא רווח.
כל סוגי השילוב, בהתאם לגוף זה האידיאל בעיניי.
*ולגבי מה שנכתב כאן לגבי ההצלחה של הסוציאליזם בקיבוצים:
בקיבוצים מדובר במספר קטן של אנשים, במצב כזה מכירים כמעט את כולם, נוצר מצב של סולידריות. באמת אכפת לאנשים מה יקרה עם השאר בקיבוץ, משום שהם מכירים אותם.
אבל, כשמדובר באנשים שלא מכירים, בני האדם נוטים להראות הרבה פחות אכפתיות, הרבה פחות סולידריות.
והסוציאליזם כמעט ונשען על הסולידריות.
מלבד זאת, שהקיבוץ לא מחזיק בחסותו כוחות, משאבים, חומרים מסוכנים ואחראיות גדולה כמו המדינה.
אם זה סוציאל דמוקרטיה אל מול קפיטליזם, אז סוציאל דמוקרטיה.
אם זה קומוניזם, ללא ספק קפיטליזם.
ואם זה סוציאליזם דמוקרטי, טוב, כאן אני עוד לא סגורה.
בכל אופן ככה או ככה, אני לא תומכת באף אחת מהן באופן מוחלט. אני מאמינה שכל מדינה שתיישם רק אחת מן השיטות תחווה כישלון, כזה או אחר.
אני תומכת בשילוב כלכלה סוציאליסטית בכלכלה קפיטליסטית. (בניגוד לסוציאל דמוקרטיה, שעל פי שיטה זו יש לשלב אלמנטים קפיטליסטיים בכלכלה סוציאליסטית.)
לגבי הנימוק,
רוב המדינות המצליחות, בעיקר באירופה, משלבות אלמנטיים קפיטליסטיים וסוציאליסטיים, ודווקא המדינות שמחזיקות רק באחת האידיאולוגיות, הן אלו שלרוב יראו אצלן כישלון חרוץ בנושאים מסויימים. בין אם ממשלה מושחתת, או פער חברתי.
הקפיטליזם, מצאתי בו לא מעט יתרונות. הוא יוצר תחרותיות.
החברות צריכות לעשות מאמצים כדי להטיב עם הצרכנים, כדי להרוויח יותר, דבר מעולה. בצורה כזו החברות מנסות ליצור את המוצר או השירות הטוב ביותר שלהן על מנת למשוך כמה שיותר לקוחות. ללא תחרות, לחברה לא יהיה אינטרס להטיב עם הצרכנים ויהיו קיצוצים באיכות, או מחירים גבוהים מאוד.
אם כי תחרותיות יכולה לשחק גם לרעה. חברות עלולות לנסות לצמצם עלות ולהשתמש במוצרים יותר זולים, לפעמים גם לשקר לצרכנים על כך, מה שנקרא הונאה.
או שחברות עלולות לנסות למהר להוציא מוצר לשוק לפני המתחרה ולא לעמוד בתקנים, מה שעם מוצרים מסויימים יכול ליצור השלכות גדולות.
זמינות מידע גם היא דבר טוב שמצאתי בקפיטליזם, בלי זה נוצרת תחרות על השם שנבנה לחברות, על המותג, ולא באמת על טיב המוצר ועל מידע ונתונים.
זמינות מידע תגרום לחברות עוד יותר להראות עד כמה משתלם לצרכנים לקנות אצלם- תחרות.
והסוציאליזם, בו יש יותר מענה לאוכלוסיה מהבחינות החשובות, למשל ביטוח בריאות, שירות שחברה סוציאליסטית תוכל לספק לכל אזרחיה, לעומת חברה קפיטליסטית.
אבל דבר חשוב אפילו יותר בעיניי בסוציאליזם, הוא שבסוציאליזם המדינה משקיעה בדבר שלחברות פרטיות אין אינטרס להשקיע בו.
למשל, הרכבות בישראל. לאף חברה פרטית אין אינטרס ממשי ורווחי לדאוג להן, הרכבות לא משתלמות לחברות כלכלית.
בניית המסילה, הרכבת, היא מאוד יקרה. העלויות של הכרטיסים לא מכסות את ההוצאות, לפחות לא בישראל. מתווספים לזה עלויות האחזקה, העובדים במקום... וזה כבר לא מכניס כסף.
לכן אף חברה פרטית לא תדאג לרכבות בישראל מכיוון שזה לא ישתלם לה כלכלית והיא רק תפסיד כסף- והמטרה העליונה של חברה מסויימת היא כמובן להרוויח כסף.
לעומת זאת, המטרה של המדינה היא טובת הכלל, לכן למדינה השקעה ברכבות כן משתלמת.
כי זה אולי לא משתלם לה כספית, אבל זה מייעל את המשק- לכן משתלם למדינה להשקיע בכך.
או משבר האקלים, לאף חברה פרטית אין אינטרס לדאוג לזה, למדינה יש.
אבל כמו לקפיטליזם שימוש בשיטה הזו בלבד גם היא לא בטוחה.
למשל עניין התמריצים, איך ניתן לעודד אנשים לעבוד כשככה או ככה יקבלו מה שהם צריכים, עם עבודה או בלי?
או הניסיון להגיע לאי מעמדות. אני חושבת שיש צורך במעמדות מתונים. טבע האדם הוא חמדנות, יש הכרח בעיניי שיהיו עשירים ולא עשירים, על מנת לגרום לכל אדם לראות את העשיר, לומר לעצמו שגם הוא רוצה להיות, ולהשתדל לשם כך.
אז לאחר שהגעתי למסקנה שיש לשלב את שתי השיטות, צריך לשאול איך.
ובכדי לדעת איך, יש צורך קודם כל להגדיר מטרה.
המטרה היא כמובן כלכלה טובה. כלכלה טובה היא בסופו של דבר, כלכלה שגורמת כמה שיותר אושר ושביעות רצון לכמה שיותר אנשים.
לכן כיוון השילוב בעיניי הוא כזה: (סוציאליזם- בחזקת המדינה. קפיטליזם- בחזקת השוק הפרטי)
יש ליישם קפיטליזם בדברים שמטבעם יקרים והם לא חשובים לאושר הכללי של החברה, כמו יאכטות, וילות ותכשיטים.
יש ליישם קפיטליזם בדברים שמטבעם זולים, כמו לבוש או מזון.
יש ליישם סוציאליזם בדברים שבאופן טבעי משרתים את המדינה, כמו משטרה, או עובדים סוציאלים.
יש ליישם סוציאליזם בשירותים יקרים, שחשובים לאושר הכללי של החברה אך שלא כולם ירשו לעצמם, כמו ביטוח בריאות או השכלה גבוהה.
יש ליישם סוציאליזם בדברים שיש בהם קוטביות בין מה שטוב לעסק לבין מה שטוב לצרכן, כמו בתי כלא.
יש כמה סוגי שילובים, יש אחד בו המדינה נכנסת לשוק הפרטי ומציעה את השירותים שלה לצד אלו הפרטיים, יש אחד בו המדינה מגדירה תנאים מסויימים, יוזמת, ואז חברות פרטיות שירצו בכך יממשו, ויש אחד בו יהיה שימוש בתנועות/ עמותות וכדומה שהמטרה שלהן היא מראש דאגה לציבור ולא רווח.
כל סוגי השילוב, בהתאם לגוף זה האידיאל בעיניי.
*ולגבי מה שנכתב כאן לגבי ההצלחה של הסוציאליזם בקיבוצים:
בקיבוצים מדובר במספר קטן של אנשים, במצב כזה מכירים כמעט את כולם, נוצר מצב של סולידריות. באמת אכפת לאנשים מה יקרה עם השאר בקיבוץ, משום שהם מכירים אותם.
אבל, כשמדובר באנשים שלא מכירים, בני האדם נוטים להראות הרבה פחות אכפתיות, הרבה פחות סולידריות.
והסוציאליזם כמעט ונשען על הסולידריות.
מלבד זאת, שהקיבוץ לא מחזיק בחסותו כוחות, משאבים, חומרים מסוכנים ואחראיות גדולה כמו המדינה.
בעולם קפיטליזם, בישראל (כרגע) סוציאליזם
המדינה צריכה תקציב חברים
המדינה צריכה תקציב חברים
סוציאל דמוקרטיזם
קפיטליזם
כי מיסים זה בעצם שוד ואנחנו רוצים להישדד פחות
כי מיסים זה בעצם שוד ואנחנו רוצים להישדד פחות
^לא הבנת תפואנטה של סוציאליזם אם כך
באותו הנושא: