אני דתיה בסביבות גיל ה14 אתם חושבים שאם יהיה לי חבר אני צריכה לשמור נגיעה?

יאפ

לא,הכל תלוי בך אל תתני לאנשים להכתיב לך מה כן מה לא

תעשי מה שאת חושבת אף אחד לא יכול להגיד אם כן או לא

זה החלטה שלך
אני גיליתי על שמירת נגיעה מאוחר מידיי
נפלתי בזה
אני נורא מתקשה בזה, זה לא קל..
מה שתחליטי..

כן בכל גיל ולא ממליץ חבר בגיל הזה

לא. תעשי מה שעושה לך טוב.

כן צריך לשמור נגיעה גם בגיל 14 (כתבתי בכוונה גם כי צריך בכל גיל מאז בת המצווה שלך) ובכללי אני לא חושב שחבר נחוץ בגיל הזה...

רק אם אצלך במשפחה אתם שומרים נגיעה.
תשאלי את ההורים.
אבל רוב הסיכויים זה שאם את כבר אחרי גיל 12 ועוד לא אמרו לך זאת אומרת שלא.

כן.

דתיה או לא? לא הבנתי

קדום כל, לאאמור להיות לך חבר בן.

וגם אם יהי לך שידוך, בע"ה - ברור שחשובה לשמור ממנו נגיעה עד החתונה.

שמירת נגיעה - זה הלכה בשולחן ערוך (אבן העזר, סימן א, סעיף ז). זה הלכה שצריך לקיים אותה ללא קשר דעת הקהלה, ודעת ההורים.

לא כול הדתיים שומרים נגיעה דבר ראשון דבר שני תחליטי את כי זאת בחירה שלך

זה תלוי בך, ורק בך, לא הבנתי למה בחרת לשאול אנונימיים באינטרנט על משהו שהוא באמת אישי וקשור לאמונה, אבל אני בכל זאת עונה לך.

כמו שאמרתי ממקודם, זה בחירה שלך, זה לפי כמות האמונה שלך, ומה שאת חושבת.

דנiאל, חובה לשמור (הלכה). זה שיש כאלה שעוברים על ההלכה הזאת - זה לא אומר שזה בסדר.

כמו שתגיד שלא כולם נוסעים על פי המהירות המותרת, אז זה בסדר אם אתה לא...

"תוצאה" אני לא יודעת איך לומר לך את זה אבל זה ממש לא "חובה" לשמור הלכה, זה עניין של אמונה

לוליטה, אכן חלק מאמונה - זה להאמין בכל מה שההלכה אומרת. אז זה חובה.

ולגבייך אם את מאמינה שצריך, אז זה מה שתעשי. ע"פ הדת לפי מה שאני מכירה מחרדים סביבי שומרים נגיעה עד החתונה, אני מכירה הרבה דתיים שלא עושים את זה גם, אז זה לגמרי נתון לבחירתך. במקרה ואת ממש מבולבלת ורוצה לשמור על הדת לפי המשפחה שלך או משהו אז תשאלי מישהו מהמשפחה שלך מה נהוג אצלכם.

תוצאה, יש המון דרכים של להתחבר לדת. אמונה היא לגמרי סאקלה כי לכל אחד יש את הדברים שהוא מאמין בו וכולם שונים. יש שמאמינים באלוהים ולא בתנך, יש שמאמינים בתנך ולא מאמינים ברבנות, בגלל זה אני אומרת שכל אחד מוצא את הדרך שלו גם בתוך האמונה בדת

אבל זה לא מנהג, אלא חובה הילכתית...

אם המשפחה שלה לא שומרת על האיסור הזה - זה אומר שגם היא לא צריכה לשמור אותו, ומותר לי לעבור על האסירו שלה?

הקב"ה יצדיק אותה שהיא לא שמרה רק בגלל שהמשפחה שלה גם לא שמרה, או שיגיד לה למה היא לא שמרה על ההלכה בלי קשר למה שנוהגת המשפחה שלה?

העניין הוא שאין חוקים. זאת אמונה. אתה מכיר את פירוש המילה?

יש חוקים. בשביל מה יש לנו "שולחן ערוך" (כלומר, משהו שהוא מוכן לאכילה)? בשביל שכל אחד יעשה מה שבא לו?

כל אחד יעשה מה שבא לו, ע"פ מה שהוא מאמין. כל אחד מוצא לנכון את הסדר והדרך לחיות שמתאימה לו. בגלל זה יש המון סוגים של דתיים גם בתוך הדת שכל אחד אימץ לעצמו את הדרך שמתאימה לו. הקבה לא יכעס אם כל אחד יחיה את חייו בדרכו שמתאימה לו בלי לפגוע באדם ובצורה מכבדת ומוסרית. אני בטוחה בכך מכיון שהחוקים האלה כמו לשמור נגיעה- הם אפילו לא חוקים שלו, אלא של בני אדם רגילים שאמרו את זה באיזשהו שלב. כמובן שניתן להאמין בחוקים האלה שאתה מדבר עליהם, אבל שוב, זו בחירה, לא חובה לא מצווה ולא חוק

לא נכו,ו המגרא מספר על מישהו שלמד הרבה תורה ומת בגלל שעבר כל זה:

"תני דבי אליהו: מעשה בתלמיד א' ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו, והיתה אשתו נוטלת תפיליו, ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם כתיב בתורה: (דברים ל, כ) "כי הוא חייך, ואורך ימיך". בעלי ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה - מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה. והיתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה: "בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך?" - אמרה לי: "חס ושלום, אפי' באצבע קטנה לא נגע [בי]". - "בימי לבוניך מהו אצלך?" - "אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה: "ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה (ויקרא יח, יט) "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב" (שבת יג ע"א-ע"ב).

והקב"ה כן צוה על זה: "הנזיר נודר שלא לשתות יין. אמר לו הקדוש ברוך הוא "נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה - אל תאמר הריני אוכל ענבים ואין לי עון". אמר לו הקדוש ברוך הוא "הואיל ונדרת מן היין - הריני מלמדך שלא תחטא לפני". אמר למשה "למד לישראל הלכות נזירות", שנאמר (במדבר ו, ב-ד) "איש כי יפליא לנדור וגו' מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין". וכיון שיעשה כך, הרי הוא כמלאך (שם, ח) "כל ימי נזרו קדש הוא לה'", כמה דאת אמר (דניאל ד, י) "ואלו עיר וקדיש".
וכן האשה נקראת גפן, שנאמר (תהלים קכח, ג) "אשתך כגפן פוריה". אמר הקדוש ברוך הוא: אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה הריני תופשה ואין לי עון, או שאני מגפפה ואין לי עון, אני נושקה ואין לי עון; אמר הקדוש ברוך הוא: כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר, שכן שלמה אומר (משלי ו, כז-כט) "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה... כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה", לכך סמך הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר לפרשת סוטה, שהן דומות זו לזו, וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר (שם ז, כו) "כי רבים חללים הפילה", וכתיב (שם ה, ה) "רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו" (שמות רבה טז, ב).

^^אולי לך מה שהמגרא אומר ומה שאלוהים אומר חשוב ונכון, אבל אתה צריך להבין ששואלת השאלה בכלל לא בטוחה בדת, ומה שיעזור לה זו הדעה שלך, לא הדעה של איש דת.

אז אשמח שתעשה פה משהו שלא עשית אף פעם, במקום לצטט אנשים אחרים בדיונים שלך, תגיד את הדעה שלך, ולמה אתה חושב ככה, בלי לצטט אף אחד אחר.

כן את לא מבינה כמה כדאי לך לשמור נגיעה

תחשבי שאם את שומרת נגיעה יש לך סיכוי גדול בהרבה -למצוא את האהבה האמיתית שלך כי הוא לא יחפש את הגוף שלך , הוא באמת יאהב את הנשמה לך ואת הפנימיות שלך

בניגוד למצב בו לא תשמרי נגיעה והבחור פשוט ישתמש בך ושיסיים לעשות מה שהוא רצה עם הגוף שלך -יזרוק אותך

שווה לך לשמור נגיעה את לא מבינה כמה צער ושברי לב אכזריים זה ימנע ממך

אגב מחזקת את תוצאה לגביי שמירת ההלכה

meliodas sama, אבל דעה אישית של מישהו היא רלוונטית נגד ההלכה, ואיפה שהיא הלכה פסוקה.

למה שתהיה ליבכלל דעה אחרת בנושא שיש בו הלכה פסוקה, ואין מחלוקת על אותה הלכה.

אם זה היה עניין שיש שם מחלוקת בין הפוסקים - הייתי מבין.

אולי בין הפוסקים אין מחלוקת, אבל זה לא אומר שכל התורה נכונה ב100%, ושאין מקום לדעה אחרת.

^בטח שזה אומר. לא מפקפקים בדברי אלוקים חיים, ואין מקום לדעת נגד מה שצוה אלוקים...

לדעתי לחיות רק לפי דעה אחת, ולא להיות עם ראש פתוח, זה מטופש.
אני אישית לא מאמין שאלוהים קיים, אז אני כן נגד מה שהוא מצווה.

אני מאוד עצוב בשבילך, אני משער שגדלת מאוד קיצוני ואתה חי באופן רובוטי, שנותן מקום אך ורק לדעה אחת, אך העולם משתנה עם הזמן.

^ אתה מדבר כאילו אנשים שחושבים שאלוקים לא קים - כאילו הם אנשים נורמליים.

אני מקווה ששואלת השאלה רוצה תשובות מאנשים נורמליים, ואל מאלה שיש להם דמיונות שאלוקים לא קיים.

תוצאה, אתה רק גורם להם לשנוא יותר את הדת במה שאתה עושה. שום טוב לא יוצא מזה.

^^אני לא מדבר כאילו אנשים שלא מאמינים באלוהים נורמאליים, אני יודע שאנשים כאלו הם נורמאליים, כי זו דעתם.

אך יש לי שאלה אליך, איך אתה חושב שיראה עולם שכולם יעשו אותו דבר, יחשבו אותו דבר, ויתנהגו אותו דבר, ולכולם יש דעה אחת בכל נושא? היית רוצה לחיות בעולם שכזה?

אני אומר להם את האמת. שלא יצגיו את הכפירה כדעה נורמלית, ובטח שלא בשאלה ששם צריך לתת תשובה הילכתית נכונה. "דעתם" (אין מקום לדעות כאלה, בטח שלא בשאלות על הלכה) לא רלוונטית.

^^ meliodas sama
בעולם המנוגד למה שתיארת
יש בלאגן , אנרכיה , כל אחד עושה מה שהוא חושב שנכון ומוסרי
לכל אחד יש את התאוות והגחמות והעולם נהייה זוועתי

לא עולם אידיאלי כך כך

יש אמת אחת , יפה , טהורה -שעוזרת לנו
אנחנו בני האדם לא ככ חכמים לדעת לבד מה

אתה הרי לא בראת את השכל שלך
אין לך יכולת לומר שאתה החכם פה כי זה פשוט מצחיק
אתה אומר שאתה חכם יותר ממי שברא אותך ???

^^אתה אומר את מה של*דעתך* הוא האמת. ו*לדעתך* חוסר אמונה הוא כפייה. ובנוסף להכל, ל*דעתך* הילדה שפה צריכה תשובה הלכתית ש*לדעתך* נכונה.

אתה בטח אומר לעצמך עכשיו "אבל זו שאלה על דת, אז היא הלכתית", אבל אני אישית חושב שזו שאלה של ילדה שלא בטוחה בעצמה, ובמה היא צריכה לעשות במקרה הזה, אבל לא אדבר בשבילה, זה רק מה שאני חושב.

אתה שם לב שאתה אומר שכל ה*דעות* שלך הן עובדות?

meliodas sama, אם אתה בעצמך יש דעה "דעה" כזאת - אז אתה לא יכול להעיד על עצמך שזה נורמלי לא להאמין באלוקים (כי לא נומרלי), ובטח שלא להגדי שאתה "יודע" שזה נורמלי. לרוב, כמעט כל אדם נורמלי בעיני עצמו ללא קשר למציאות, מעטים הם האנשים שלא רואים את עצמם כאלה.

לגבי מה ששאלת: בהחלט הייתי רוצה לחיות בעולם שכולם מכירים בקב"ה, ובתורתו הקדושה. זה לא אומר שאין מקום לדעות אחרות במקום שיש שבעים פנים לתורה, או בדברי חול, שאין שם דעת תורה ברורה: כגון האם אתם אוהבים לשחק שחמט או לא...

במקרה הזה היא אמרה שהיא *דתייה* ו*דתיים* צריכים ללכת על פי ההלכה

(***)
1. עדיף שיהיה אנרכיה, מאשר שכולם יקשיבו לאיש אחד, כמו רובוטים.

2. לדעתך, זו האמת, לדעתי זה לא. ולדעתי בני האדם התפתחו מאוד ולאט לאט אנחנו לומדים יותר ויותר על העולם הזה.

3. נכון, טוב לכם שאתם מאמינים באלוהים, וזה בסדר גמור, אך זה לא בסדר לכפות אנשים אחרים להאמין במשהו רק כי זה מה שאתם חושבים.

4. אני לא חושב שאני החכם או משהו כזה, אני פשוט עוזר לאנשים פה ואומר את דעתי על דברים. כמו שכבר אמרתי, אני לא חושב שאלוהים או ישות אחרת בראה לי את השכל, אז המשפט הזה לא רלוונטי.

בנוגע אליך תוצאה, השיחה איתך מיותרת כבר, נראה שלא גדלת טוב במיוחד ואני מאחל לך בהצלחה.

"איזה שם לא מעניין", אם היא שאלה הלכתית, אז זו טעות שלי.

אבל אם *היא* אמרה ש*היא* דתייה ולפי הדת היא צריכה(יותר נכון חייבת אבל בסדר) לשמור נגיעה אז למה ש*אתה* תגיד דעה שאפילו לא קשורה לזה

^חשבתי שהיא שאלה האם כדאי לה, אז אמרתי לה שזה לפי דעתה.

meliodas sam

אם אתה חושב שעדיף בלאגן מאשר סדר , אני לא יודעת אם כדאי לך לייעץ לאנשים מה הבחירה הנכונה בשבילם....

לכן בבקשה, כדתייה ששואלת ,
אל תייעץ על דברים שלא למדת כגון " מעלת שמירת נגיעה"

, בבקשה ,זה יעשה רק אנרכיה בעולם , ואנשים נורמאליים לא רוצים בלאגן בחייהם האישיים, הם מעדיפים ראש שקט ושליוו

אשמח שתכבד

^^אני מעדיף שיהיה מקום ליותר מדעה אחת, גם בנושא דת, אבל די, הדיון הזה מיצה את עצמו.

meliodas sama, יש הלכות ששי בהן מחלוקת, ויש הלכות - זה לא.

אז גם אנחנו "מאן דאמר" להוסיף דעות שלא קיימות?

שואל השאלה:
לא צריך להתווכח החלטתי לשמור נגיעהה

יופיייייי(:

היי אהובה,
האמת שבסביבות הגיל שלך בערך נתקלתי בשאלה הזו גם.
כמישהי שגדלה למשפחה של חוזרים בתשובה (בערך) זה לא ממש היה בשיח או במחשבה בכלל ולכן בהתחלה לא ראיתי בכך כל חשיבות.
לא ראיתי את הערך והמשמעות שבזה אז בהתחלה באמת לא שמרתי נגיעה.
לא ממש הייתי בסביבת בנים כי הייתי בחינוך נפרד ככה שזה לא באמת היה משנה.
שקצת יותר גדלתי הבנתי שיש כאן משהו הרבה יותר גדול מההבנה שלי.
יש עומק שטמון במצווה הזו.אני לא נמצאת בעומק הזה, אני לא רואה ומבינה מה הוא אומר ולאן הוא רוצה להוביל ומה ללמד אבל הוא קיים ואני לא יכולה להתכחש לו.
יותר מזה תפסתי את עצמי רגע ואמרתי איך אני יכולה לבחור?
איך יכול להיות שאני בוחרת מה לקיים ומה לא...
היום אחרי שלמדתי קצת אני יכולה לומר יותר.
איך שמירת נגיעה (וכן הלכות ייחוד) זה פשוט מתנה והופך את הדברים לבריאים יותר. לשני המינים. זה שם דברים אחרים על השולחן.
היום אחרי קצת למידה אני יכולה לראות מה שלא ראיתי אז איך כל מצווה היא דרך של הקב"ה לדבר אלינו. איך בעשיית כל מצווה אנחנו מתחברים לקב"ה. איך כל מצווה מורידה שפע לעולם גם לחיי האדם היחיד וגם לכלל.
ומה קורה שקשה לקיים מצווה מסויימת? החיבור העוצמה, השפע מתקיים על אחת כמה וכמה.
אז קודם כל באלי לומר לך שכוייח ממש! על זה שאת שואלת ומבררת ובודקת.
זה כל כך חשוב.
דעת ההלכה ולכן גם הדרך שבא צריך אדם דתי לנהוג זה לשמור נגיעה:)
זה יהיה קשה אבל זה אפשרי ושווה את זה כל כך.
בהצלחה!

אם ככה אז מה הקטע בחבר

לגמרי.
שמירת נגיעה זה פשוט שיקוי אהבה אחי. זה לא רק "בואו לא נעשה את זה לפני החתונה". זה אשכרה להיות עם מישהו בגלל שאת אוהבת אותו ולא את המזמוזים איתו

כילו אני חושבת שגם אם אני אחזור בשאלה אנלא אפסיק לשמור נגיע.
ליטרלי כל המצוות לטובתך אחיי

עדיף, אבל אם יהיה לך קשה לפחות תגדירי שרק בו את נוגעת ולא בעוד אנשים ואם את תוכלי אז גם לא לגעת בו מול אנשים

^ אנונימי, אין לנו סכמות לתת לאנשים היתרים על מה שאסרה התורה.

ב"ה, השואלת החליטה שהיא תשמור נגיעה בע"ה, אז זה כבר לא רלוונטי.

אם הוא בכל מקרה יצרטך לעבור על האיסור - אז צריך לבחור איסור יותר קל, כגון לבחורה או מכנסיים ארוכות, או חיצאית קצרה. אז עדיף מכנסיים ארוכות (הרב עובדיה יוסף זצ"ל).

אבל פה אין לה הכרח להיות בקשר עם בן או לגעות בו - אז צריך להחליט שהיא מתגברת על זה בעזרת ה'.