4 תשובות
אל תורידי מעצמך. אל תגידי שנכשלת כחברה.
אולי כשנחזור לגמרי לבצפר יהיו לך יותר הזדמנויות להכיר עוד חברים/ות..
לגבי הלימודים אל תוותרי , תנסי כן להשתפר במקצועות שאת פחות מצליחה
אם את כן רוצה לצאת קצת אז את יכולה סתם לצאת פעמיים בשבוע נגיד להליכה של חצי שעה שעה עם אוזניות
ואל תיהיי בקשר עם אנשים שלא עושים לך טוב
בהצלחהה ! :))
אולי כשנחזור לגמרי לבצפר יהיו לך יותר הזדמנויות להכיר עוד חברים/ות..
לגבי הלימודים אל תוותרי , תנסי כן להשתפר במקצועות שאת פחות מצליחה
אם את כן רוצה לצאת קצת אז את יכולה סתם לצאת פעמיים בשבוע נגיד להליכה של חצי שעה שעה עם אוזניות
ואל תיהיי בקשר עם אנשים שלא עושים לך טוב
בהצלחהה ! :))
אני כל כך מזדהה איתך, כל כך.
אם אין לך חברות אחרות להכיר או אפילו להיות איתן ביחד שלא תיהי לבד אני אומרת פאק על זה לכי על זה ותדברי עם החברות שרבת איתן, חיים רק פעם אחת ולא נראה לי שהיית רוצה לפספס הזדמנויות, צריך להשים את האגו והפחדים שנייה בצד כי זה לא מה שיעזור בסופו של דבר זה יעשה רק עוד יותר רע, ואם הייתי יכולה הייתי מחבקת אותך עכשיו
אם אין לך חברות אחרות להכיר או אפילו להיות איתן ביחד שלא תיהי לבד אני אומרת פאק על זה לכי על זה ותדברי עם החברות שרבת איתן, חיים רק פעם אחת ולא נראה לי שהיית רוצה לפספס הזדמנויות, צריך להשים את האגו והפחדים שנייה בצד כי זה לא מה שיעזור בסופו של דבר זה יעשה רק עוד יותר רע, ואם הייתי יכולה הייתי מחבקת אותך עכשיו
שואל השאלה:
דיברתי איתן ממש לא עזר
דיברתי איתן ממש לא עזר
הי יקרה,
קוראת את דברייך, ושומעת את הקושי והכאב ובמיוחד את הבדידות. נשמע שהמעבר לבית ספר חדש, יחד עם שנת הקורונה, העצימו את הקשיים אף יותר. נשמע שגם הנסיון לשמור על קשר עם בני השכבה הקודמת שלך, לא ממש מצליח. נשמע מקריאת התגובות, שניסית גם ליצור קשר מחודש עם שתי חברותייך הטובות ואף נסיון זה לא צלח. ובמקביל לקשיים שאת חווה, הנסיון להעמיד פנים כאילו הכל בסדר, נראה שגוזל לא מעט כוחות.
אני מתארת לעצמי שתחושות והרגשות מסוג זה עשויות מאד לטלטל.. להכאיב, אולי אפילו לייאש.
אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. רציתי להציע לך לנסות את הצ'ט שלנו, צ'ט אישי ואנונימי. תוכלי לפרוק, לשתף ואולי אף להסתייע על ידי אחד מהמתנדבים שלנו, שיהיו שם בשבילך עם הרבה הקשבה ללא שיפוטיות וינסו לסייע. מאד מזמינה אותך לנסות.
שלך,
מתנדבת סה"ר
קוראת את דברייך, ושומעת את הקושי והכאב ובמיוחד את הבדידות. נשמע שהמעבר לבית ספר חדש, יחד עם שנת הקורונה, העצימו את הקשיים אף יותר. נשמע שגם הנסיון לשמור על קשר עם בני השכבה הקודמת שלך, לא ממש מצליח. נשמע מקריאת התגובות, שניסית גם ליצור קשר מחודש עם שתי חברותייך הטובות ואף נסיון זה לא צלח. ובמקביל לקשיים שאת חווה, הנסיון להעמיד פנים כאילו הכל בסדר, נראה שגוזל לא מעט כוחות.
אני מתארת לעצמי שתחושות והרגשות מסוג זה עשויות מאד לטלטל.. להכאיב, אולי אפילו לייאש.
אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. רציתי להציע לך לנסות את הצ'ט שלנו, צ'ט אישי ואנונימי. תוכלי לפרוק, לשתף ואולי אף להסתייע על ידי אחד מהמתנדבים שלנו, שיהיו שם בשבילך עם הרבה הקשבה ללא שיפוטיות וינסו לסייע. מאד מזמינה אותך לנסות.
שלך,
מתנדבת סה"ר