דתיות שהתחילו ללכת עם מכנס או גופיה כנסו !

תחושה קצת מוזרה לא הייתי רגילה לזה
אבל היום אני ככ שמחה שעשיתי את זה, אני מרגישה יותר מלאת בטחון

בהתחלה התחלתי ללבוש פשוט ג'ינסים וכל החברים שלי היו בהלם חלק החמיאו חלק ירדו עליי אבל זה עשה לי ממש טוב לביטחון העצמי אני מציעה לך להתחיל לאט לאט לראות מה מרגיש לך בנוח ומה לא. אני עכשיו לובשת ג'ינסים וגופיות אבל כמובן שעדיין יש לי את הגבולות שלי ואני יודעת שאני לא מתלבשת חשוף מדי זה אפשרי להתלבש גם עם מכנסיים וגם צנוע!

בהתחלה הרגשתי ממש טוב עם עצמי שאני מרגישה יותר חופשייה ומשוחררת ללבוש מה שאני רוצה וגם מכנסיים היו ניראים עליי יותר טוב מחצאית. אבל מצד שני גם הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר, לא משהו שנשים דתיות רגילות ללבוש, הרגשתי קצת רגשות אשם שאני "עוקפת את ההלכה". (למרות שכל המשפחה המורחבת שלי מאז ומתמיד הולכת עם מכנסיים חוץ מהמשפחה הקרובה שלי וגם המכנסיים שאני לובשת הם רק ארוכים ולא קצרים ולא לובשת גופיות אלא חולצות קצרות).
הרגשתי שפשוט גברים יותר מסתכלים עליי מהרגיל ושאני ניראת יותר טוב ואפילו שאולי אנשים יסתכלו עליי אחרת ויקבלו אותי בחברה ה"חילונית" והרושם הראשוני שלהם עליי יהיה שאני סתם עוד אחת רגילה כמוהן ולא "חרדייה" , "לא מגניבה", "בלי טלפון, טלווזייה וצבא".
שאלו הסטיגמות שתמיד היה לי קשה איתן ולא אהבתי שאמרו לי אותם.
כרגע במצב הנוכחי שלי היום, אני עדיין לובשת מכנסיים ושלמה עם זה בלב שלם, חושבת שזה כבר יותר צנוע מחצאיות שאני לובשת שכמעט מגיעות לתחת לצערי...
משתדלת כמה שאפשר ובכל זאת גם אם אני מתירה לעצמי יש גבולות שאותם לא אעבור.

הייתי לובשת היום כבר לא

בהתחלה את מרגישה טוב וחושבת שזה יעשה לך טוב לצמיד
אבל אז פשוט הבנתי שזה בולשיט וזה לא גורם לי להרגיש שווה- להפך
הרגשתי הרגשה אישית זולה , לא מכובדת
הפסקתי , ונהייתי שלמה וטוב לי הרבה יותר בצנוע

תתקן ל'דתיות לשעבר'