אם נטע ברזני אנורקסית וקיבלו אותה לדגמן בלי קופר רק אחרי שהיא רזתה מהאנורקסיה זה אומר שצריך להיות אנורקסית כדי לדגמן?

לא ממש לא
היא הייתה מפורסמת גם מהמירוץ למילון, אם אני לא טועה יש כתבה על מה שקרה לה עם ההפרעות אכילה, תראי מה היא אומרת שם

יש גם דוגמניות שמנות או בריאות אבל בחלק
מהמותגים כן צריך להיות ממש ממש רזה

שואל השאלה:
עיראקית מה זה משנה שהיא הייתה מפורסמת לפני? לא לקחו אותה לדגמן שהיא הייתה במראה התקין שלה

תעודת עניות ללי קופר. צעד שמעודד הפרעות אכילה אצל בנות והטמעת תובנה שהרזון הוא מה שחשוב העיקר המראה ולא הבריאות

ידוע כבר שהעולם הזה מעודד אנורקסיה ורזון לא בריא.

יש מותגים מסויימים שבנות צריכות להיות רזות מאוד

ממש ממש אבל ממש לא צריך להיות אנורקסית כדי לדגמן

ואני חושבת שהיום יש המון דרכים לראות את זה;
יש דוגמניות שהן מלאות והן עפות על הגוף שלהן ולא צריכות לרזות כדי לדגמן

אנחנו ב-2021 ויש יותר מודעות ומדברים על זה כל הזמן ומודל היופי משתנה

באמת שלא צריך להיות אנורקסיות בשביל לדגמן, דברים משתנים, היום אנשים קצת מודעים לכל הנזקים של הפרעות אכילה קצת יותר

קיבלו אותה כי היא מפורסמת ואהובה. זה שהיא אנורקסית זה מוסיף, כי אז הבגד כשהוא יושב עליה ממש תלוי כמו על קולב ולא על גוף אז זה נראה טוב יותר מאשר שזה יראה על גוף עם קימורים

לא יודעת אם היא במשקל תקין אבל זה ממש לא נראה ככה, ואפשר לראות לפי תמונות שלה לפני שהמצב הטבעי שלה זה לא רזה עצמות.
בכל מקרה, לרוב הדוגמניות יש מערכת יחסים רעועה עם אוכל זה לא סוד.
ככה שלא יודעת עד כמה צריך להיות אנורקסית כדי לדגמן כמו שדוגמנות גוררת אנורקסיה - לא לכל הדוגמניות יש את החיים של קנדל, ג'יג'י ובלה.
בקיצור מאחלת לה ולכולן להרגיש טוב עם עצמן ולהחלים.

נשמעת כמו שאלה ששאלת כדי שיענו לך את מה שאת רוצה לשמוע- "העולם מעודד רזון".
אני רזה. ואני אוהבת את עצמי בזכות מי שאני כלפי הסביבה שלי ולא בזכות זה שאני רזה והעולם מעודד את זה. לא יכול להיות?
דיי כבר עם המשפטים האלה
כל מי ששמנה שומעת שיפה להיות רזה וכל מי שרזה שומעת שלא יפה להיות רזה
זה לא נגמר בחיים אז פשוט תאהבו את עצמכן

מקבלת את המינוסים באהבה. אני יודעת שקשה לשמוע את האמת

^ את לא יכולה להתכחש שהעולם מעודד רזון. וזה לא פשוט לאהוב את עצמנו בכל מצב.
יש אידאל אחד ברור שרבים נכנעים ומשתעבדים אליו, זה לא רצוני זה כפייתי וזה פשוט קורה בין אם זו הפרעה דיסמורפית גופנית או הפרעת אכילה ודימוי עצמי נמוך זה לא נגמר אנחנו מוקפים בחומה גבוהה של כל החסרונות שלנו.
נהדר שאת אוהבת את עצמך, לאחרים קצת יותר קשה.

היא לא אנורקסית.
היה לה אנורקסיה והיא הצליחה להחלים מזה
היא עושה המון ספורט ואוכלת בריא, ולא כל רזה אנורקסית.
וזה לא קשור אנורקסיה לדוגמנות, יש המון דוגמניות רזות ובריאות

אין כזה דבר להחלים מאנורקסיה, היא למדה כנראה איך לחיות איתה - כנראה במסווה של שגרת ספורט קדחנית ותפריט מוקפד, אבל זה לא בר החלמה שיהיה ברור.
וקשה לי להאמין שאפשר היום למצוא מלא דוגמניות בריאות, רזות כמובן כן.

אולי כן אפשר להחלים מזה . מי יודע.

לדוגמניות מסלול יענו אופנה גבוהה ,
יש חובת משקל מאוד מאוד נמוך , הייתה לי אחת כזאת בכיתה שהייתה אוכלת רק מלפפונים ומים לפני עבודות ,

לדוגמניות אינסטגרם/ אופנה מהירה
אין ושם תראי אפילו דוגמניות למידות גדולות גם וכו..

שואל השאלה:
היא אמרה בעצמה שהיא לא החלימה ושזה נשאר לנצח..

אי אפשר להחלים, זה בסך הכל עניין של שליטה עצמית, לא נגזר מכך שהמחשבות והרגשות יעלמו, צריך ללמוד לחיות עם זה ולשמור על משקל תקין.
עכשיו - האם היא במשקל תקין או לא? אין לי מושג.
האם העולם אכן מעודד רזון? חד משמעית כן, זה לא משנה כמה תנסו להכחיש פה ותצהירו בתגובות פה שכל אחד צריך לאהוב את עצמו, האידאל השדוף חי ובועט.

אולי יש כאלה שכן החלימו, אפשר לצאת מזה יחסית, תכלס גם בשביל זה צריך טיפול ועזרה מקצועית. יש מקרים שאנשים כן יצאו מזה ..

על פניו, הם במשקל תקין נכון מאוד, זה יכול לנבוע ממלא סיבות, בין אם הם נמצאים בשיקום (כמו שאני עברתי בעל כורחי) ויש להם אמא שמשגיחה עליהם 24/7. גם אחרי אישפוז (אמנם לא במחלקת הפרעות אכילה כי הייתה איזה בת 12) לא הצלחתי להחלים.
או שהם מדחיקים את המחשבות ומסגלים לעצמם משמעת עצמית גבוהה ומקיפים את עצמם בהסחות דעת.
יש לי צליאק, אני אוכל תפריט שהוא ללא גלוטן, זה לא אומר שאני כבר לא רגישה לגלוטן אני פשוט שומרת על אורח חיים מסויים כדי לא להרע לעצמי (זו דוגמה די חרא כי הנפש לא מעורבת כאן אבל לא יודעת מנסה את הכי טוב שלי)

יש לי ידידה טובה שרצת לדגמן והיא הורידה במשקל על ידי שהרעיבה את עצמה.. והיא כן דיגמנה בזכות זה. אבל עברו שנתיים והיא חיה עם הפרעות אכילה.אנורקסיה.הקאות פתאומיות.וחיה על כדורים... תזהרו מהדברים האלה

^בוודאי זו תעשייה שמעודדת רזון קיצוני.
אבל יותר גרוע שזה בדרך כלל מגיע מההורים, מהבית. אני זוכרת את עצמי בגילאים מאוד צעירים, כיתה ג, כבר זורקת את הארוחת עשר בבית ספר ובכללי תמיד הייתה לי השאיפה הזו לרזון. זה לא היה בגלל שנחשפתי לדוגמניות על מסך הטלוויזיה, זה לא מעניין ילדה בת 8 זה לגמרי בגלל ההורים.

שואל השאלה:
למה אני גם ביסודי הייתי כזאת וזה לא בא
מההורים ההפך זה מהחברה

זה לא בהכרח באופן גלוי, זה לא שהם אמרו לי שאני שמנה ממש לא, זה יכול לבוא לידי ביטוי בלא לחזק לי מספיק את הדימוי העצמי, יחס סביבתי שלילי לאנשים שמנים או להפך יחס חיובי לרזים, התעסקות יתר באוכל - כל אלה יכולים מאוד להשפיע.

ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש לא
קיבלו אותה לדגמן בגלל שהיא יפה, לאנורקסיה אין קשר

^וואו מזה שאני רזה הסקת שהיה לי קל לאהוב את עצמי
לא לא היה קל, אהבה עצמית זה משהו שבא מבפנים אם תקבלו את זה או לא, גם אם תשיגו את כל ה"מטרות" החיצוניות שהצבתן לעצמכן זה לא בהכרח אומר שתאהבו את עצמכן
זה היה תהליך ארוך ואת מה שכתבתי כתבתי מניסיון.
היה קשה לשמוע שאני רזה אז עשו לי מינוסים, פשוט הסיקו מזה שאם את רזה הכל ורוד