תגידו, יש פה חבר'ה שהיו באשפוז ( פסיכיאטרי )?

כן.
לוקחים אותך לשיחה ומנסים לתת לך איבחון. במידה ולא עלו על מה שיש לך, הם ינסו לזהות זאת לפי ההתנהגות בזמן שתשהה שם. יתחילו לך טיפול תרופתי ובעצם תגור שם עד שיחליטו שאפשר לשחרר אותך.

כן
אני הייתי במחלקת נוער, אתה מדבר על זה או על בוגרים? רק לפני שאני משקיעה בתשובה, כי זה שונה.

אולי תכתוב לי בפרטי מה המצב שלך?
מה נשמע איתך? אני לא אשפוט ורק אעזור
תנסה להשלים עם עצמך ואז תבין אם אתה צריך לאשפז את עצמך

שואל השאלה:
אני בן 18 :)

שואל השאלה:
החדרים עם עוד אנשים בחדר?

תדאג לקחת דברים שחשובים לך, כי יכניסו אותך בהתחלה למחלקה סגורה ויקחו לך את הטלפון או כל אופציה לתקשורת. אם אתה קורא אז ספרים ממש יעזרו לך. אם אתה מצייר או כותב אתה יכול להביא דפים. לא יודעת אם תוכל להביא עטים או עיפרון משלך, כי זה משתנה לפי חוקי המחלקה, אבל מקסימום אם לא הם יתנו לך שם.

כן, החדרים הם משותפים.
חוץ ממקרים מיוחדים בהם הרופאים מחליטים לתת לאדם לשהות בחדר לבד.

אוקיי
אז אין לי ממש מושג איך זה הולך באשפוז בוגרים (אני גם אגלה בקרוב).
אני יודעת שזה קשוח. יש שם כל מיני אנשים עם כל מיני בעיות וזה יכול להיות קשה מאוד.
אם אתה מרגיש שאין לך מענה מספיק כולל בבית אז יכול להיות שזה באמת מה שאתה צריך לעשות, אבל אני ממליצה לך לבדוק את כל האופציות בקהילה לפני, כי באמת אשפוז מבוגרים לפי מה ששמעתי זאת לא חוויה.

שואל השאלה:
אני לא מסוכן לעצמי ולא מסוכן לאחרים זה בטוח.
אני בסהכ עם חרדות. אני מאשפז את עצמי כי אני לא חושב שזה רק מסתכם בחרדות וכנראה שיש משהו מעבר..
אני רוצה אבחנה וטיפול טוב סוף סוף.

ממליצה לך לא להתאשפז בגלל כזה דבר. זה רק יחמיר את המצב ולא יעזור.
יש טיפול בקהילה, יש פסיכאטרים ופסיכולוגים מעולים שיוכלו לעזור לך במסכרת הבית.

אם הגעת למסקנה הזו אז זה לא לחינם.
אני לא חושבת שאדם ירצה להיכנס לבית חולים פסיכיאטרי אם הוא לא צריך את זה.
אם יש לך עוד שאלות אתה יכול לפנות אלי בכיף.

שואל השאלה:
מרגיש קצת שהרופאים לא יכולים לדעת בפגישה של פעם ב
צריך "לחיות איתי" כביכול כדי להבין מה יש לי.

חחח שיעשעת אותי
הרופאים ממש לא חיים עם המטופלים
התדירות של הפגישות איתם היא תדירות שאפשר לקיים אותה גם בקהילה.
ותקשיב באמת בדרך כלל לא מאשפזים על חרדות מעל גיל 18.
שתבין, אשפוז זה כאילו המוצא האחרון, לא האופציה הראשונה.
מאשפזים את מי שלא יכול להיות מטופל בבית.

היי, אני לא פסיכיאטרית ולכן אין לי דעה לגבי האם אתה "אמור" להתאשפז, ולדעתי זה גם חסר טעם לומר לך את זה. אז רק אענה לך על השאלה ואשתף אותך באיך הולך שם.
טוב, אז גם אני אושפזתי במבוגרים.
קודם כל אתה תגיע למיון הפסיכיאטרי, שם תקבל אותך אחות ותבדוק לך מדדים גופניים.
אחר כך שיחה עם פסיכיאטר, הוא ישאל אותך כל מיני שאלות בהתאם למה שתספר לו, ואז יחליטו אם לאשפז אותך או לא. חשוב לציין שגם אם לא, יתנו לך הפנייה למקום אחר (מרפאה, הפניה לפסיכיאטר, מרשם לכדורים, המלצה לטיפול פסיכולוגי וכאלה).
באשפוז עצמו, במבוגרים, מותר טלפון. אצלי נתנו לנו את הטלפון אחרי יומיים של בחינה שלנו.
תהיה לך שיחה (בהתאם למצב יחליטו כל כמה זמן) עם פסיכולוגית/עובדת סוציאלית/תרפיסטית, ושיחה (שאני לא יודעת כל כמה זמן) עם פסיכיאטרית.
במהלך היום נמצאים בעיקר עם צוות האחיות, הן אלה שמחלקות תרופות, כל אחד ומתי שהוא צריך (זה בדרך כלל בשעה קבועה, בבוקר חלוקת תרופות בוקר, בערב חלוקת תרופות ערב ומי שצריך נותנים גם בצהריים). חשוב לציין שבכל שעות היום והלילה ניתן לקבל תרופת הרגעה, אחרי שמזמינים פסיכיאטר כונן שמאשר את זה.
באופן כללי, יהיו פעילויות לפעמים, ריפוי בעיסוק, מוזיקה, ספורט וכאלה.
לגבי ביקורים, בעקבות הקורונה זה קצת השתנה אז אתה צריך לבדוק בבית החולים הספציפי שתלך אליו.

אם יש לך עוד שאלות אתה מוזמן לשלוח לי בפרטי או כאן ואענה עליהן בשמחה. בהצלחה, תרגיש טוב! :)

אגב, כן החדרים משותפים, בדרך כלל שלושה בחדר. לעיתים, אם המצב של המטופל מסוכן, שמים אותו בחדר השגחה עם מצלמה, זה חדר נפרד (לא החדר קשירה, חדר אחר). באם יש שניים או יותר כאלה אז שמים מיטה ליד תחנת האחיות, שם הן משגיחות על המטופל.

שואל השאלה:
היי הייתי במחלקה, אמרו שאני לא צריך אשפוז. כל דעה של כל אחד.ת עזרה לי מאוד. תודה ומעריך :)

בהצלחה תרגיש טוב! :)