אני מתביישת להביא חברים הביתה. גרה בבית ממש פיצי וישן בניגוד אליהם, שהם טחונים וגרים בוילות ענקיות. מילא חברות וידידים, חבר זה פאדיחה! אני פשוט לא יכולה להביא אותו. מה לעשות? (ובבקשה לא קילשאות של "אהבה תנצח הכל". תהיו פרקטים ועדיף שתענו מניסיון). תודה

אם הוא אוהב אותך הוא יאהב אותך גם אם לא תגורי באיזה ארמון וזה מה שיש לך ותעריכי ותשמחי שיש לך את זה כי יש כאלה שאין להם אפילו לא את זה, והוא יקבל אותך כמו שאת ואל תתפדחי תהיי גאה במה שיש לך ואת תראי שאחרי פעם אחת שתתגברי על זה אפילו עם חברה קודם לאט לאט תביני כמה שזה שטויות ולא מייחסים לזה חשיבות כמו שאת מתייחסת.. הרי זה ידוע שלא לכולם יש וילות מפוארות.. ואלה שיש להם הם המיוחדים והיוצאי דופן לא אלה שאין להם..

אני יכולה להגיד לך שעם החברים של אוהבים אותך ומכבדים אותך את לא צריכה להתבייש:)

אם זה כל כך מפדח אותך, אז תיפגשו בהתחלה במקומות מחוץ לבית, קניונים, קולנוע וכאלה, ואז אחרי שהוא יכיר את האישיות שלך מקרוב ותהיו ממש חברים טובים, תביאי אותו הביתה, כי נראה לי שבשלב הזה כבר לא ישנה לא כל כך איפה את גרה, אלא את בעצמך.

עדיף שיברח ממך בגלל הבית מאשר שתשארי חברה של מישהו שחבר שלך בגלל היופי או כל החרא הזה

לא ניראלי שזה יהיה משנה לו כל כך..

מזדהה איתך כל כך..