7 תשובות
גזר דין מוות רוב הפעמים זה טובה לפושע, במקום שיישב כל החיים בכלא
בהחלט דבר טוב בכל מקום
בהחלט דבר טוב בכל מקום
אך פעם לא הבנתי את זה, גזר דין מוות זה לא עונש קשה פשוט. זה עונש ממש קל
אנונימית
שואל השאלה:
אני חדמש מסכימה איתך^
זה כלכך פשוט להרוג מישהו כי עדיף שהוא יסבול בתוך כלא רקוב למשך שארית חייו מאשר פשוט למות.
אני חדמש מסכימה איתך^
זה כלכך פשוט להרוג מישהו כי עדיף שהוא יסבול בתוך כלא רקוב למשך שארית חייו מאשר פשוט למות.
אנונימית
ממש לא.
יש בעונש המוות כמה בעיות מוסריות:
השימוש בפרט כדי להרתיע את הכלל, אבדן ההצדקה לעונש אם מתגלה שהוא לא אפקטיבי, וכמובן, אי הקבלה של הגמול בלבד כהצדקה.
הטענה היא שבנוסף לגמול יש גם תועלתנות גבוהה ממאסר, השאלה היא איפה ההוכחה?
בקונגרס סרקוסה הראו שדווקא במדינות האמריקיות שקיים בהן עונש מוות יש יותר מקרי פשע.
ויש גם לא מעט בעיות תוצאתיות:
1. האופציה המזעזעת של טעות. הוצאה להורג של חף מפשע. יש מספר לא מבוטל של חפים מפשע שהורשעו בבית משפט. זאת אומרת שאם הפלילו אותך ברצח במדינה עם עונש מוות אתה כנראה תוצא להורג, למרות שאתה חף מפשע, וזה פשוט בגלל שאין אף פעם דרך לוודא 100 אחוז.
יש כאן גם חיזוק מהרמב"ם אגב, שאמר שעדיף זיכוי של אלף חוטאים על מותו של חף מפשע אחד.
2. הבעיה השיפוטית. מי קובע מי אשם ומי לא? שופט? שופט הוא בסך הכל בן אדם מן המניין. להפקיר בידי אדם את הלגטימציה לקבוע מי יחיה ומי ימות היא אי שפיות מוחלטת.
בני אדם הם דבר אמוציונלי, מושפע, בעל סטיגמות. כולם, באופן קולקטיבי, לא משנה כמה הם אומרים שלא.
למשל, הוכיחו שיש הפליה בהרשעות שבין אנשים בעלי עור לבן לבין אנשים בעלי עור שחור. כאשר מרשיעים יותר בעלי עור שחור. בדקו את זה כאשר מספר האשמים הלבנים והשחורים היה זהה.
בנוסף, מצאו הפליה בהרשעות בין אנשים יפים ולא יפים. כאשר אנשים לא יפים הורשעו יותר.
או כדוגמא ספציפית, מאיר טוביאנסקי, מקרה ישראלי. הורשע בריגול חודש לאחר הקמת המדינה, הוצא להורג, ושנה לאחר מכן הוכיחו שהיה חף מפשע. כאן בישראל.
זאת אומרת שאין אפשרות להטיל עונש מוות בצורה באמת הוגנת, מה שמביא לטעות המזעזעת בסעיף 1.
3. עונש מוות יורד מהפרק במידה ויש אלטרנטיבה לו אשר תשיג את אותה התועלת אך בפחות גמול. מכיוון שגמול אינו הצדקה מספקת יש צורך בתועלת. ואם אותה התועלת של עונש מוות נוצרת גם ממאסר- אין לגיטימציה לעונש מוות.
4. ההשפעה על החברה. עונש מוות הוכח כמגביר בחברה את הזלזול בחיי אדם והברוטליות. מה שרק יגביר את הפשיעה. המסקנה היחידה מזה של הציבור היא שאלימות פותרים באלימות.
וזה אפקט פסיכולוגי בלתי נמנע ברגע שמאשרים עונש מוות כלגיטימי במדינה.
5. עונש המוות גורם גם לסבל ואבל של חפים מפשע. קרוביו של המוצא להורג, האנשים שלוקחים חלק בהליך המשפט, שופטים, עדים ופרקליטים, הסוהרים בבית הכלא בו האדם נמצא, וגם לאלו שמשתתפים בהוצאה להורג, בין אם באופן פסיבי או אקטיבי.
לעונש מוות יש השלכות רבות, ואלו רק ההשלכות שאנחנו הצלחנו לחשוב עליהן. אין לו שום הצדקה, ואני בטח לא רוצה שיאושר בכל המדינות.
יש בעונש המוות כמה בעיות מוסריות:
השימוש בפרט כדי להרתיע את הכלל, אבדן ההצדקה לעונש אם מתגלה שהוא לא אפקטיבי, וכמובן, אי הקבלה של הגמול בלבד כהצדקה.
הטענה היא שבנוסף לגמול יש גם תועלתנות גבוהה ממאסר, השאלה היא איפה ההוכחה?
בקונגרס סרקוסה הראו שדווקא במדינות האמריקיות שקיים בהן עונש מוות יש יותר מקרי פשע.
ויש גם לא מעט בעיות תוצאתיות:
1. האופציה המזעזעת של טעות. הוצאה להורג של חף מפשע. יש מספר לא מבוטל של חפים מפשע שהורשעו בבית משפט. זאת אומרת שאם הפלילו אותך ברצח במדינה עם עונש מוות אתה כנראה תוצא להורג, למרות שאתה חף מפשע, וזה פשוט בגלל שאין אף פעם דרך לוודא 100 אחוז.
יש כאן גם חיזוק מהרמב"ם אגב, שאמר שעדיף זיכוי של אלף חוטאים על מותו של חף מפשע אחד.
2. הבעיה השיפוטית. מי קובע מי אשם ומי לא? שופט? שופט הוא בסך הכל בן אדם מן המניין. להפקיר בידי אדם את הלגטימציה לקבוע מי יחיה ומי ימות היא אי שפיות מוחלטת.
בני אדם הם דבר אמוציונלי, מושפע, בעל סטיגמות. כולם, באופן קולקטיבי, לא משנה כמה הם אומרים שלא.
למשל, הוכיחו שיש הפליה בהרשעות שבין אנשים בעלי עור לבן לבין אנשים בעלי עור שחור. כאשר מרשיעים יותר בעלי עור שחור. בדקו את זה כאשר מספר האשמים הלבנים והשחורים היה זהה.
בנוסף, מצאו הפליה בהרשעות בין אנשים יפים ולא יפים. כאשר אנשים לא יפים הורשעו יותר.
או כדוגמא ספציפית, מאיר טוביאנסקי, מקרה ישראלי. הורשע בריגול חודש לאחר הקמת המדינה, הוצא להורג, ושנה לאחר מכן הוכיחו שהיה חף מפשע. כאן בישראל.
זאת אומרת שאין אפשרות להטיל עונש מוות בצורה באמת הוגנת, מה שמביא לטעות המזעזעת בסעיף 1.
3. עונש מוות יורד מהפרק במידה ויש אלטרנטיבה לו אשר תשיג את אותה התועלת אך בפחות גמול. מכיוון שגמול אינו הצדקה מספקת יש צורך בתועלת. ואם אותה התועלת של עונש מוות נוצרת גם ממאסר- אין לגיטימציה לעונש מוות.
4. ההשפעה על החברה. עונש מוות הוכח כמגביר בחברה את הזלזול בחיי אדם והברוטליות. מה שרק יגביר את הפשיעה. המסקנה היחידה מזה של הציבור היא שאלימות פותרים באלימות.
וזה אפקט פסיכולוגי בלתי נמנע ברגע שמאשרים עונש מוות כלגיטימי במדינה.
5. עונש המוות גורם גם לסבל ואבל של חפים מפשע. קרוביו של המוצא להורג, האנשים שלוקחים חלק בהליך המשפט, שופטים, עדים ופרקליטים, הסוהרים בבית הכלא בו האדם נמצא, וגם לאלו שמשתתפים בהוצאה להורג, בין אם באופן פסיבי או אקטיבי.
לעונש מוות יש השלכות רבות, ואלו רק ההשלכות שאנחנו הצלחנו לחשוב עליהן. אין לו שום הצדקה, ואני בטח לא רוצה שיאושר בכל המדינות.
כן
לא בגלל שעדיף שהבנאדם יסבול ולא ימות בבת אחת
כן אם בן אדם עשה פשע הרבה יותר קל להרוג אותו מאשר לשים אותו במאסר עולם כי הוא גם ככה לא יכול לעושות כלום