יש לי מצוקה מחוסר היכולת שלי להגיע להשקפת עולם ברורה בנוגע לדת ואלוהים. איך מתגברים על זה?

החלק היפה בכל הסיפור הזה זה שעכשיו אתה יכול לחפש את התשובות בעצמך , להיות כל כך עמוק בשאלות ובתוך העומק הזה אתה תמצא את מה שנכון לך , אתה תמצא את עצמך

זה בטח מפחיד..
העצמאות הלא מובנת הזו פתאום בלי משענת ובלי מושג לאן לפנות..
מה יעזור לך להיות שלם עם עצמך?
מי זה אתה ואיך הוא נראה כשהוא שלם? כשהוא בנוח? מה מוביל אותו לזה?
האם מענה ובירור הסוגיות הוא שיעזור לך להגיע למנוחה?
יש הרבה סוגי בתי מדרש.
בית מדרש הוא מקום שדורש-מבקש.
יש מקומות אינטנסיבים ויש מקומות של שיעור ערב בשבוע.
יש מקומות שהרב הוא הטון ויש מקומות שהרב הוא מורה
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר."
לפעמים זה לא רק התלמיד אלא סוגו של הבית מדרש.
יש לי רב שאם אפחד לא מוכן לשאול שאלה הוא לא מוכן להעביר את השיעור.
אתה יכול למצוא מקום כזה שיצליח להרוות את הנפש שלך. שידבר כת השיח המדוייק לך ויעזור לך לברר.
זה יכול להיות מקום של עשיה או מקום של לימוד בכול אופן תדע שהרעידת אדמה הזו היא פשוט מרפסת בלי תומכים לכן בכל דבר שתכניס לשגרה שלך ובכל בניה של השיגרה תבנה מקום שיתן תמיכה למקום המעורער הזה. שיחזק את העמידה ויקנה ביטחון.
אני לא יודעת באיזה זרם היית ועל מה נתנו דגש אבל אדם כאדם צריך את פיתוח הרוח והנפש לא פחות מפיתוח של הגוף ופיתוח גשמי.
בהצלחה!

מה שאני עושה: מאמינה שקיים מישהו מלמעלה, בין אם זה אלוקים, אנרגיה, יקום, בריאה, יש שם כנראה משהו שבראש את הכל, ומה שמפריע לי זה שיוצרים בשאלה בדרך כלל חושבים שאלוקים שייך לדת והם לא יכולים להיות בקשר איתו כי הם "חוטאים" וזה בולשיט

אני אתן את התשובה שלי. החילונית. מושפעת ממה שנקרא הזרם ההומניסטי.
הדילמה שלך היא לא רק שלך. בלי אלוהים או איזו ישות אקוויוולנטית, אנחנו מקבלים אחריות על עצמנו. אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו את המשמעות שלנו ולעצב את קווי החשיבה וההתנהגות שלנו, בעצמנו. זו אחריות גדולה ומפחידה. החילוני, עוד יותר מהדתי, מכיר בזה שהחיים סופיים ושחיים רק פעם אחת. אנחנו לא מאמינים בגלגול נשמות או בחיים שלאחר המוות. קיבלנו חלון זמן סופי וזו אחריות גדולה להחליט איך אנחנו מנצלים אותו ומה עושים אתו. כי אין חיים אחרים ואין מי שיגיד מה האמת המוחלטת.
ולפעמים נדמה לנו שזה נותן חופש ובחירה וזה נהדר, אבל צריך להכיר בזה, כמו שאתה מרגיש עכשיו, שזה גם כבד ומפחיד. אני לא אומר לך שטויות ולא אומר יאללה תמצא משמעות מה נסגר. לא, תהיה רגע עם הקושי הזה תקבל את האחריות על עצמך, תבין שאתה עושה את הבחירה ולא אף אחד אחר, ואז תתחיל באמת להתייחס לתוכן למה אני בוחר א ולא ב, ג ולא ד. ותנסה להיות כמה שיותר נאמן לבחירות שלך, ויחד עם זה לבדוק אותן כל הזמן ולהשאיר מקום גם להתפתחות ושינוי.
סליחה שאין לי משהו יותר פשוט וקליל להציע לך. זה מה שאני מאמין בו, אם כי אני לא אוהב את המלה "אמונה" אבל השפה פה קצת מגבילה אותי.

^ממש מעניין אותי מה יקרה אם תיחשף לבית מדרש מסוים.
כזה שמה שאמרת לא סותר אותו אלא מעצים:)
אבל שאפו ממש.

זה חלק מהתהליך שכמעט כול אחד עובר כאשר הוא משתחרר מעולה המעיק והמיותר של הדת. לא רק מהדת היהודית אלא בכול דת.
כי בכול דת יש את האנשים שלוקחים לעצמם את הפריווילגיה והכח להחליט בשביל אחרים מה נכון ומה לא, וכשמשתחררים מהדת זה מצב שאתה לא רגיל בו, אתה אחראי לפתע לחלוטין על כול האספקטים של החיים שלך.
אני גם עברתי דרך דומה. ואם יש לך שאלות מוזמן תמיד לפנות :)

אני דתי, מקיים מצוות, ואני לא מוכן לקבל את התשובה "נסתרות דרכי הא-ל" או את המחשבה שיש רב שיחליט בשבילי הכל.

האמירה שהרב כל-יודע היא חשיבה גלותית שהגיעה מהפחד של התבוללות ולצערנו החרדים שקועים בזה קצת יותר מדי. תפקידו של הרב ברור ממסכת אבות: "עשה לך רב והסתלק מהספק". רק כשיש לך ספק הרב יענה את התשובה, אבל אתה מחוייב ללמוד ולדעת בעצמך.

מזמין אותך לשאול אותי מה שתרצה ואשתדל לתת לך כלים איך לענות בעצמך ואיפה תוכל לחקור :)