5 תשובות
מצב חברתי?
ודרך אגב לא כל מי שהולך לפנימיה יש לו בעיות בבית
אני בעצמי עד לפני שבוע כמעט נרשמתי לפנימייה ולעזוב תשכבה שלי מרוב שאני לא סובלת אף אחד ואין לי חברים שם כמעט
ודרך אגב לא כל מי שהולך לפנימיה יש לו בעיות בבית
אני בעצמי עד לפני שבוע כמעט נרשמתי לפנימייה ולעזוב תשכבה שלי מרוב שאני לא סובלת אף אחד ואין לי חברים שם כמעט
אןלי כי מציקים לך בבית ספר וכזה
החברות יכולות להיות כמו משפחה
זה מבגר?
זה שינוי, ואם לא טוב מקסימום חוזרים
זה מבגר?
זה שינוי, ואם לא טוב מקסימום חוזרים
שואל השאלה:
אין לי בעיות חברתיות למרות שאני לא כל כך אוהבת את הבנות בכיתה,עוד סיבות אפשריות?
אין לי בעיות חברתיות למרות שאני לא כל כך אוהבת את הבנות בכיתה,עוד סיבות אפשריות?
אנונימית
גם לי אין בעיות חברתיות או משהו ואני בפנימיה, קטע של דוסים דתיים שהןלכים לישיבות תיכוניות.
נימוקים:
א. בפנימיה רוכשים כישורים חברתיים.
לדוגמא: אתה יכול לריב עם מישהו אבל כמה ימים אחר כך תהיו (גם אם לא פורמלית) סוג של חייבים להשלים, אתם אוכלים ישנים ומחרבנים באותו איזור, אין לכם הרבה ברירה(זה פנימיה של בנים והכל).
ב. בפנימיהיש יחס אישי יותר לכל תלמיד יותר מאשר בתיכון,זה נותן יתרון גדול הן מבחינה לימודית, והן מבחינה רגשית(אני לא מכיר עוד בית ספר שהיה נותן לי לעשות כמעט 60 יחידות לימוד).
ג. בנוסף, אפשר לבחור פנימיות עם תחומים שונים, יש פנימיות שהאנשים שמגיעים אליהם אוהבים אומנות פנימיות למוזיקה, פנימיות לריקוד, סתם פנימיות*, אני אחרי שנים שאומנם היו לי חברים טובים, מצאתי פנימיה (ישיבה תיכונית) עם הרבה ילדים חנונים כמוני(לא כולם אבל חתך הרבה יותר גדול מהאוכלוסיה) סוף סוף מצאתי שפה משותפת על על השטיות שאני וגם הם אהבנו, מצאתי אנשים שצוחקים מהבדיחות הציניות שלי, ובקיצור תענוג לי אישית.
ד.והכי חשוב, פנימיה מבגרת ומלמדת את הבן אדם אחריות. המסגרת פתוחה יותר, אתה אתה אחראי על עצמך, באופן כמעט מוחלט(מתחושתי האישית) לפי מה שאני רואה, וגם הדעה הכללית שקיבלתי מהאנשים שאני מכיר מהעיר, הרבה פעמים האנשים שיוצאים מפנימיה הם יותר "בשלים" (מבינים למה אני מתכוון?).
כמה אנקדוטות, אני לא יודע איך זה בחדרים של בנות שכן שומרות על הניקיון, אבל מתחושתי האישית זה לא מקום לסטרילים**.
פנימיה זה לפני הכל כיף. את ליטרלי ישנה עם החברות הכי טובות שלך בחדר כל יום, מדברים אל תוך הלילה, עושים שטיות וצחוקים ועוד ועוד.
מקווה שהייתי לעזר, אני מדגיש שכמעט כל מה שכתבתי כאן זה מנקודת מבט סובייקטיבית שלי.
*(כשמתחילים לחקור מגלים שגם ל"סתם פנמיות" הרבה פעמים יש אופי יחודי גם אם הוא לא עיתן להגדרה)
**(למרות שיש לנו חדר אחד של "אוהבי ניקיון" והחדר שלהם תמיד נקי מצוחצח ומסודר)
נימוקים:
א. בפנימיה רוכשים כישורים חברתיים.
לדוגמא: אתה יכול לריב עם מישהו אבל כמה ימים אחר כך תהיו (גם אם לא פורמלית) סוג של חייבים להשלים, אתם אוכלים ישנים ומחרבנים באותו איזור, אין לכם הרבה ברירה(זה פנימיה של בנים והכל).
ב. בפנימיהיש יחס אישי יותר לכל תלמיד יותר מאשר בתיכון,זה נותן יתרון גדול הן מבחינה לימודית, והן מבחינה רגשית(אני לא מכיר עוד בית ספר שהיה נותן לי לעשות כמעט 60 יחידות לימוד).
ג. בנוסף, אפשר לבחור פנימיות עם תחומים שונים, יש פנימיות שהאנשים שמגיעים אליהם אוהבים אומנות פנימיות למוזיקה, פנימיות לריקוד, סתם פנימיות*, אני אחרי שנים שאומנם היו לי חברים טובים, מצאתי פנימיה (ישיבה תיכונית) עם הרבה ילדים חנונים כמוני(לא כולם אבל חתך הרבה יותר גדול מהאוכלוסיה) סוף סוף מצאתי שפה משותפת על על השטיות שאני וגם הם אהבנו, מצאתי אנשים שצוחקים מהבדיחות הציניות שלי, ובקיצור תענוג לי אישית.
ד.והכי חשוב, פנימיה מבגרת ומלמדת את הבן אדם אחריות. המסגרת פתוחה יותר, אתה אתה אחראי על עצמך, באופן כמעט מוחלט(מתחושתי האישית) לפי מה שאני רואה, וגם הדעה הכללית שקיבלתי מהאנשים שאני מכיר מהעיר, הרבה פעמים האנשים שיוצאים מפנימיה הם יותר "בשלים" (מבינים למה אני מתכוון?).
כמה אנקדוטות, אני לא יודע איך זה בחדרים של בנות שכן שומרות על הניקיון, אבל מתחושתי האישית זה לא מקום לסטרילים**.
פנימיה זה לפני הכל כיף. את ליטרלי ישנה עם החברות הכי טובות שלך בחדר כל יום, מדברים אל תוך הלילה, עושים שטיות וצחוקים ועוד ועוד.
מקווה שהייתי לעזר, אני מדגיש שכמעט כל מה שכתבתי כאן זה מנקודת מבט סובייקטיבית שלי.
*(כשמתחילים לחקור מגלים שגם ל"סתם פנמיות" הרבה פעמים יש אופי יחודי גם אם הוא לא עיתן להגדרה)
**(למרות שיש לנו חדר אחד של "אוהבי ניקיון" והחדר שלהם תמיד נקי מצוחצח ומסודר)
באותו הנושא: