4 תשובות
שימי פס
אל תחשבי על זה קחי את הזמן שלך למצוא את המקום שלך לאט לאט
הי, ראיתי את הפוסט שלך, את מתארת תחושה לא פשוטה, טוב שאת משתפת ולא שומרת את הכול בפנים. בת כמה את? האם קרה משהו מסוים שגרם לך להרגיש ככה?

אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי כאן, במייל או באינסטגרם. כמו כן את מוזמנת לצ'ט של עמותת עלם בכתובת: http://www.yelem.org.il/

אנה
מתנדבת בעלם דיגיטל - יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
מייל : [email protected]
אינסטגרם: nayedet.digital
היי לך,
קוראת את המילים שלך ושומעת שאת מרגישה תקועה ובודדה, כשאת מסתכלת על אנשים שכבר לא חלק מחייך מתקדמים, ואותך נשארת במקום...משערת לעצמי שאולי את מרגישה מיואשת מהלבד ומהתקיעות, אולי את מרגישה אבודה קצת ולא יודעת לאן לפנות, ותחושת ההחמצה מכאיבה גם היא...

יקרה, וודאי היית צריכה אומץ ופתיחות כדי לכתוב כאן ולהחשף, זה לא מובן מאליו שמצאת את המוטיבציה והכוחות גם בתוך הלופ של התקיעות, להושיט יד ולבקש מציאות אחרת ושינוי בחייך. בתוך התקופה האפילה והמדכאת, רוצה להשאיר לך כאן את המילים של חנן בן ארי מהשיר שמש...
'ואז אני אהיה כמו שמש לעולם,
אהיה כמו ציפור נודדת, חופשייה'
שאולי יוכלו ללוות אותך ולתת לך אולי קצת אור בתקווה שלך גם בתוך הכאב...

אני מזמינה אותך אלינו לצ'ט של סה"ר סיוע והקשבה ברשת. צ'ט אנונימי בו תוכלי לפרוק ולשתף את מה שאת מרגישה. נהיה שם איתך למה שתבחרי להביא, נקשיב ללא שיפוטיות, נתמוך ואם תרצי נחשוב יחד כיצד לסייע.
מחכים לך וכאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר