13 תשובות
תראי את לא יכולה להסתמך על גוגל ועל אנשים פה ואת בטח לא יכולה לאבחן את עצמך, זה לא עובד ככה. אם את רוצה לדעת אם באמת יש לך דיכאון הולכים לאבחון (פסיכיאטר)
אם את לא רוצה לספר לאמא שלך אז מי אני שאשכנע אותה אבל זה אולי יעזור ובסוף כנראה שהיא תגלה גם ככה.
שאלת אם זה מסוכן, תראי הרבה אומרים בהתחלה של דיכאון "אני לא אפגע בעצמי בחיים" ואז בסוף כן פוגעים.
מכיון שאת עדיין לא יודעת בעצמך שאת באמת בדיכאון אז אולי זה לא כזה נורא אבל שמעי לצאת מדיכאון לבד זה קשה מאוד.
אני ממליצה לך ללכת לאבחון ולפיסכולוג עם צריך. תרגישי טוב :)
אם את לא רוצה לספר לאמא שלך אז מי אני שאשכנע אותה אבל זה אולי יעזור ובסוף כנראה שהיא תגלה גם ככה.
שאלת אם זה מסוכן, תראי הרבה אומרים בהתחלה של דיכאון "אני לא אפגע בעצמי בחיים" ואז בסוף כן פוגעים.
מכיון שאת עדיין לא יודעת בעצמך שאת באמת בדיכאון אז אולי זה לא כזה נורא אבל שמעי לצאת מדיכאון לבד זה קשה מאוד.
אני ממליצה לך ללכת לאבחון ולפיסכולוג עם צריך. תרגישי טוב :)
בתור מישהו שהיה בדיכאון שלוש שנים אני יכול להגיד לך שהדרך הכי טובה לטפל בזה היא כמובן לקבל טיפול תרופתי וטיפול יועצי אחרת את יכולה לפג*ע בעצמך או אפילו לנסות לבצע התאב*ות. אני אישית יצאתי מהדיכאון שהייתי בו ואני כבר שנתיים נקי מזה אבל באמת שעכשיו אני מקבל את הטיפול שאני הייתי אמור לקבל בגיל מוקדם יותר וזה ממש מבאס וזה קשה להיזכר בכל מה שעברתי ולספר לאנשים. אני חושב שאם הייתי מקבל את הטיפול בגיל מוקדם יותר יכול להיות שהיום לא היו לי את הקשיים שיש לי כרגע בחיים. ואני יודע שזה מאוד קשה להיפתח להורים אבל אם יש לכם מערכת יחסים תקינה ובריאה אני חושב שהכי כדאי לספר להם ואני בטוח שהם יתמכו בך.
דבר ראשון אל תאבחני את עצמך,דבר שני את חייבת לספר לאמא שלך שאת רוצה ללכת לאבחון , במידה ואת סובלת מדיכאון יפנו אותך לפסיכולוג.
אני הייתי בדיכאון ויצאתי מזה בעצמי, רוב האנשים לא יכולים לצאת מזה בעצמם.
אני כן ממליץ ללכת לפסיכולוג, אם תרצי לצאת מזה בעצמך זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן (לי לקח יותר משנה)
אני כן ממליץ ללכת לפסיכולוג, אם תרצי לצאת מזה בעצמך זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן (לי לקח יותר משנה)
קודם כל את לא יכןלה לאבחן את עצמך,לגוגל אין שום הסמכה לתת לך אבחון,בדיוק כמו שאי אפשר לאבחן את עצמך עם סרטן רק בגלל שיש לך תסמינים.
את לא חייבת להגיד לאמא שלך למה את רוצה ללכת לפסיכולוג,פשוט תגידי שאת צריכה. אם את בכל מקרה לא רוצה תמיד טוב לשתף מבוגר כלשהו(למשל יועצת בית ספר) או חברים
כל עוד אין לך כוונות של לפגוע בעצמך לא יקרה לך כלום
את לא חייבת להגיד לאמא שלך למה את רוצה ללכת לפסיכולוג,פשוט תגידי שאת צריכה. אם את בכל מקרה לא רוצה תמיד טוב לשתף מבוגר כלשהו(למשל יועצת בית ספר) או חברים
כל עוד אין לך כוונות של לפגוע בעצמך לא יקרה לך כלום
היא יכולה לרדת במשקל והיא יכולה לאבד עוד הרבה דברים, בבקשה אל תענו אם אתם לא עברתם את זה. ואל תגידו לה לא לאבחן את עצמה. אני אבחנתי את עצמי בגוגל ואז התברר שכן סבלתי מאפיזודה דכאונית ולא מהמחלה עצמה.
שואל השאלה:
אני יסביר לכם למה אני לא מספרת לאמא לי.. זה מכיוון שתמיד שאני מספרת לה דברים היא צוחקת או יורדת עליי ואומרת לי שזה סתם מחשבה שעוברת לי בראש וזה לא אמיתי ואם אני לא שמחה אז זאת בעיה שלי כי זאת בחירה שלי אם להיות עצובה או שמחה אבל קשה לי להיות שמחה אני מנסה באמת אבל זה קשהה ואני לא רוצה לספר לאמא שלי היא אף פעם לא מאמינה ומבינה ואומרת לי זה רק גיל ההתבגרות.. אני לא מספרת לה כלום בגלל זה וכואב לי כל כך.. מה לעשות? (אין לי אבא..)
אני יסביר לכם למה אני לא מספרת לאמא לי.. זה מכיוון שתמיד שאני מספרת לה דברים היא צוחקת או יורדת עליי ואומרת לי שזה סתם מחשבה שעוברת לי בראש וזה לא אמיתי ואם אני לא שמחה אז זאת בעיה שלי כי זאת בחירה שלי אם להיות עצובה או שמחה אבל קשה לי להיות שמחה אני מנסה באמת אבל זה קשהה ואני לא רוצה לספר לאמא שלי היא אף פעם לא מאמינה ומבינה ואומרת לי זה רק גיל ההתבגרות.. אני לא מספרת לה כלום בגלל זה וכואב לי כל כך.. מה לעשות? (אין לי אבא..)
אנונימית
זה ככ טוקסיק מה שהיא אומרת לך-
היא בעצם שותלת בראש שלך את המחשבה שמה שאת מרגישה וחושבת לא משנה ולהרגיש "שמח" זאת ממש לא בחירה. דברי איתי בפרטי שואלת השאלה (אם בא לך כמובן)
היא בעצם שותלת בראש שלך את המחשבה שמה שאת מרגישה וחושבת לא משנה ולהרגיש "שמח" זאת ממש לא בחירה. דברי איתי בפרטי שואלת השאלה (אם בא לך כמובן)
תאמיני לי שעברתי את זה,אני מאובחנת בדיכאון עוד שהיית באיזה כיתה א
אין שום בעיה להגיד שהיא חושבת שיש לה דיכאון,אבל אי אפשר פשוט לבוא ולהציר שיש לה מחלה נפשית מבלי ששום אדם עם סמכות איבחן את זה. לא רק שזה מזלזל באנשים שבאמת סובלים מזה,לפעמים שאתה מתחיל לקרוא תסמינים על מחלה כלשהי וממש מאמין שיש לך,בסוף אתה באמת תסבול מזה,זה קורה.
לשואלת השאלה,אני ממש מבינה את זה,אמא שלי גם ככה. הם פשןט מדור ישן יותר שאז לא ככ התייחסו למחלות נפשיות בצורה רצינית אז היא לא קולטת שאת באמת סובלת
כמו שאמרתי את יכולה לנסות לדבר עם יועצת בית ספר או מחנכת ולבקש שתגיד לה שאת צריכה ללכת לפסיכולוג,את לא חייבת להגיד לה למה,היא כנראה תבין אחרי שתראה איבחון מאומת
אין שום בעיה להגיד שהיא חושבת שיש לה דיכאון,אבל אי אפשר פשוט לבוא ולהציר שיש לה מחלה נפשית מבלי ששום אדם עם סמכות איבחן את זה. לא רק שזה מזלזל באנשים שבאמת סובלים מזה,לפעמים שאתה מתחיל לקרוא תסמינים על מחלה כלשהי וממש מאמין שיש לך,בסוף אתה באמת תסבול מזה,זה קורה.
לשואלת השאלה,אני ממש מבינה את זה,אמא שלי גם ככה. הם פשןט מדור ישן יותר שאז לא ככ התייחסו למחלות נפשיות בצורה רצינית אז היא לא קולטת שאת באמת סובלת
כמו שאמרתי את יכולה לנסות לדבר עם יועצת בית ספר או מחנכת ולבקש שתגיד לה שאת צריכה ללכת לפסיכולוג,את לא חייבת להגיד לה למה,היא כנראה תבין אחרי שתראה איבחון מאומת
שואל השאלה:
אני כרגע עולה לתיכון אז זה יהיה ממש מוזר אם אני יפנה למורה משום מקום היי אישה זרה בואי תעזרי לי ואמא שלי לא מרשה לי לדבר עם יועצות היא אומרת לי שהם ממש נוראיות (אני לא חושבת ככה אבל בסדר..) והיא תכעס ממש אם אני ידבר עם יועצות קיצור אין לי כל כך הרבה אופציות ומה לעשות..
אני כרגע עולה לתיכון אז זה יהיה ממש מוזר אם אני יפנה למורה משום מקום היי אישה זרה בואי תעזרי לי ואמא שלי לא מרשה לי לדבר עם יועצות היא אומרת לי שהם ממש נוראיות (אני לא חושבת ככה אבל בסדר..) והיא תכעס ממש אם אני ידבר עם יועצות קיצור אין לי כל כך הרבה אופציות ומה לעשות..
אנונימית
אנונימית יקרה,
נשמע שאת עוברת תקופה קשה, נראה שאת מרגישה שמצבך מתדרדר ואת בוודאי מותשת מהתמודדות הקשה כשאין לך עם מי לשתף ולפרוק והתמיכה שאולי היית יכולה לקבל בבית לא קיימת לדעתך.
מתאר לעצמי שאת מרגישה שאת חסרת אונים למול ההרגשה הקשה והמחשבות שמטרידות אותך כל היום כאילו את נמצאת בבור עמוק וחשוך שאין קרן אור אחת שתראה לך אולי כיוון ומוצא. את כותבת שאת בטוחה שתוכלי לעזור לעצמך ולצאת מהמצב שכל כך מעיק עליך ואולי הפניה שלך בפוסט היא חלק מהדרך הקשה שאת צריכה לעבור. אני רוצה להמליץ לך להאזין לפודקאסט בנושא דיכאון שאולי יעזור לך להבין טוב יותר איך ומה כדאי לעשות https://sahar.org.il/depression/ .
יקרה,
חשוב שלא תישארי לבד במסע הקשה והמעיק הזה ואני רוצה לספר לך שאני מתנדב בסה"ר ואני יותר ממזמין אותך אלינו לצ'אט, לשיחה עם אחד המתנדבים, שם תוכלי לשתף ולפרוק ללא שיפוטיות את המחשבות והתחושות שמלוות אותך ואולי ביחד תצליחי להבין ולחשוב ואולי להתמודד טוב יותר עם מה שעובר עליך...
אנחנו ממתינים לך,
שלך
מתנדב עמותת סה"ר
נשמע שאת עוברת תקופה קשה, נראה שאת מרגישה שמצבך מתדרדר ואת בוודאי מותשת מהתמודדות הקשה כשאין לך עם מי לשתף ולפרוק והתמיכה שאולי היית יכולה לקבל בבית לא קיימת לדעתך.
מתאר לעצמי שאת מרגישה שאת חסרת אונים למול ההרגשה הקשה והמחשבות שמטרידות אותך כל היום כאילו את נמצאת בבור עמוק וחשוך שאין קרן אור אחת שתראה לך אולי כיוון ומוצא. את כותבת שאת בטוחה שתוכלי לעזור לעצמך ולצאת מהמצב שכל כך מעיק עליך ואולי הפניה שלך בפוסט היא חלק מהדרך הקשה שאת צריכה לעבור. אני רוצה להמליץ לך להאזין לפודקאסט בנושא דיכאון שאולי יעזור לך להבין טוב יותר איך ומה כדאי לעשות https://sahar.org.il/depression/ .
יקרה,
חשוב שלא תישארי לבד במסע הקשה והמעיק הזה ואני רוצה לספר לך שאני מתנדב בסה"ר ואני יותר ממזמין אותך אלינו לצ'אט, לשיחה עם אחד המתנדבים, שם תוכלי לשתף ולפרוק ללא שיפוטיות את המחשבות והתחושות שמלוות אותך ואולי ביחד תצליחי להבין ולחשוב ואולי להתמודד טוב יותר עם מה שעובר עליך...
אנחנו ממתינים לך,
שלך
מתנדב עמותת סה"ר
קישורים מצורפים:
את צודקת זה מזלזל ופוגע, אני מודע לזה, גם לי יש הפרעות נפשיות. אבל דיכאון לא אומר בהכרח מחלת נפש ואם את לא יודעת את זה אין לך זכות להגיד לה שהיא לא יכולה להגיד שהיא בדיכאון, זה כמו להגיד שמה שהיא מרגישה לא נכון. וגם אשמח שלא תעשי לי מיסג'נדר פעם הבאה תודה.
היי אנונימית,
אני קוראת את הפוסט שלך ונשמע שאת בתקופה לא פשוטה..
את משתפת על דיכאון וחרדות, איך זה בא לידי ביטוי?
כמה זמן את מרגישה ככה?
שמי טל, מתנדבת בעלם דיגיטל אשר מלווה צעירים/ות ברשתות החברתיות.
מזמינה אותך לשלוח לי הודעה פרטית, בה תוכלי להישאר אנונימית, נמשיך לדבר, ננסה להבין קצת יותר וביחד נחשוב מה אפשר לעשות ומה הכי יתאים לך. מה את חושבת על זה?
תוכלי לשלוח הודעה כאן באתר, באינסטגרם או בטיק טוק בפרופיל nayedet.digital או באימייל [email protected]
נשמע שיש לך שאלות ותהיות,
בואי נדבר,
מחכה לך,
טל
אני קוראת את הפוסט שלך ונשמע שאת בתקופה לא פשוטה..
את משתפת על דיכאון וחרדות, איך זה בא לידי ביטוי?
כמה זמן את מרגישה ככה?
שמי טל, מתנדבת בעלם דיגיטל אשר מלווה צעירים/ות ברשתות החברתיות.
מזמינה אותך לשלוח לי הודעה פרטית, בה תוכלי להישאר אנונימית, נמשיך לדבר, ננסה להבין קצת יותר וביחד נחשוב מה אפשר לעשות ומה הכי יתאים לך. מה את חושבת על זה?
תוכלי לשלוח הודעה כאן באתר, באינסטגרם או בטיק טוק בפרופיל nayedet.digital או באימייל [email protected]
נשמע שיש לך שאלות ותהיות,
בואי נדבר,
מחכה לך,
טל
באותו הנושא: