6 תשובות
אולי פשוט תבקש ללכת לפסיכולוג ואז תצעק שם ופשוט תגיד להורים שלך שיש לך התקפי זעם ושאתה רוצה ללכת זה גם יעזור לך בעוד דברים ויוריד לחץ
מבינה אותך, פעם זה היה לי גרוע יותר אבל התחלתי להפחית בזה ברגע שהרגעתי את עצמי בעיסוקים (הליכות בערב וכו) ולחשוב כמה שניות לפני שאני פולטת משהו
אנונימית
שואל השאלה:
אני בן 16
אני בן 16
אנונימי
שואל השאלה:
זה פשוט שכל הכעס הזה מתמלא בפנים כי אני לא יכול להראות את זה ואז זה פשוט מתפוצץ ואני שונא את עצמי על זה
זה פשוט שכל הכעס הזה מתמלא בפנים כי אני לא יכול להראות את זה ואז זה פשוט מתפוצץ ואני שונא את עצמי על זה
אנונימי
שואל השאלה:
תודה אבל כאילו זה גם על כל מיני דברים שקוראים בבית ואני לא רוצה שידעו שאני ככה כי אחרי זה הם יתחילו להתנהג באגויסטיות וזה יהפוך ליותר גרוע
תודה אבל כאילו זה גם על כל מיני דברים שקוראים בבית ואני לא רוצה שידעו שאני ככה כי אחרי זה הם יתחילו להתנהג באגויסטיות וזה יהפוך ליותר גרוע
אנונימי
שמע, זה יכול להיות מהרבה סיבות. אמרת שיש כעס שמתמלא בפנים ומשהו שקשור לדברים שקורים בבית, אולי אני לא באמת יודעת אבל משתמע ממה שאתה מתאר שאתה לא כל כך משתף בזה אנשים או מדבר על זה אז ברור שהכעס יצטבר. מה שקורה לי הרבה פעמים בתקופות שאני מאוד עמוסה ולא משתפת כל כך במה שעובר עלי מסיבות כאלה ואחרות אז באמת נאגר ומצטבר הרבה כעס ואז בכל פעם שאני מתעצבנת על משהו אחר שיכול להיות אפילו ממש קטן אז כל הכעסים שיש לי על כל דבר אחר בעולם מצטרפים אליהם גם אם הם בכלל לא קשורים לסיטואציה ואני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. הדרך להתמודד עם זה היא למצוא את הזמן והמקום הנכונים להתמודד עם התחושות שלך ומה שעובר עלייך ולהצליח לבטא את זה ולדבר על זה, רצוי מאוד מאוד מול איש טיפול שגם יוכל לתת לך כלים מקצועיים בעניין. יש המון דרכי טיפול שיכולות להתאים- כמובן טיפול רגיל בשיחה אבל גם יש טיפולים דרך ספורט ודרך אומנות או תיאטרון או כתיבה או ריקוד.. מה שמתאים לך. (כאילו יכול להיות גם סתם חוג אבל אני מדברת על ממש אנשי טיפול שמטפלים דרך זה). אם קשה לך לדבר על זה עם ההורים אז אולי תנסה לדבר על זה עם אחד המורים שלך או היועצת של בית הספר, הם יוכלו לעזור לך בזה.
באותו הנושא: