אני מרגיש כל הזמן שאני מוותר על עצמי בשביל שיהיה לאחרים

פשוט אל תתן להם את זה. זה קשה אבל אתה מסוגל

זה מדהים אבל אתה חייב לשים לב שאתה לא יותר מידי נותן ומשקיע מעצמך

גם אני ככה נעצתי

לשאלתך אני מנסה בהדרגה

זה מצויין זה מראה שיש לך לב טוב
אבל לב טוב כולל להיות טוב גם לעצמך
אתה גם בן אדם

לוותר בשביל אחר זה דבר גדול אבל לא כל הזמן ולא בכל דבר
אם מישהו צריך משהו פי 8 יותר ממך גם אם זה קשה זה נכון לוותר אז גם לא להתאכזר
אבל
נגיד אם אני אגיד כן ואסכים לכל דבר שיציעו לי לא יהיה לי זמן לעצמי כל שניה עזרה כל שניה פגישות כל שניה זה וזה אני אאבד את עצמי וזה להיות אכזרית לעצמי
צריך לשים גבולות ולשמור על הבריאות הנפשית והפיזית שלך ועל הזמן שאתה צריך לנוח ולעיסוקים שלך
אתה גם צריך לחיות
ברור שצריך להישאר עם לב טוב, אלוקים מעריך את זה מאוד וזה דבר עצום, אבל באיזון גם ביהדות יש איזון לטוב, תרבה בטוב אבל לא יותר מידיי עד שזה יהרוס אותך ויחנוק אותך.
אני מאמינה שאתה מספיק חכם לדעת מתי לתת מעצמך ומתי דיי מספיק אתה גם צריך לעשות חסד עם עצמך וזה לא אנוכיות זה הכרחי
שוב להיות אדם טוב זה גם להיות טוב לעצמך
אפילו תגדיר לך זמנים לעצמך שבהם אתה לא עושה כלום חוץ מלדאוג לעצמך ואם מישהו צריך אותך דחוף אז לדחות את זה לשעה אחרת באותו היום אבל אם זה לא כלכך דחוף להגיד לו שעכשיו זה לא זמן מתאים או כל ניסוח אחר שלא יפגע

בהצלחה! (:

היי, אני יכולה לגמרי להבין אותך.
אני כלכך אותו הדבר. הרבה פעמים הרגשתי שאני "הפרייארית של כולם" כי אני פשוט הסכמתי לכל דבר רק שלא יהיו וויכוחים. לקח לי הרבה זמן להבין שקודם כל אני צריכה לעשות טוב לעצמי ורק אז לאחרים, אני עדיין בתהליך של זה אבל אני יכולה לייעץ לך שאתה יכול לנסות להתחיל לעסוק בתחביבים שלך, לעשות דברים שיעשו לך טוב וכשפונים אלייך ומבקשים משהו אל תסכים ישר.
תחשוב קודם כל על כצמך והאם אתה יכול ורוצה.