8 תשובות
את צריכה אבחנה אצל פסיכיאטר
אנונימית
שואל השאלה:
אוף אבל אני לא רוצה שההורים ידעו.. אני באמת חייבת כדורים אני כבר לא יכולה להתמודד לבד
אוף אבל אני לא רוצה שההורים ידעו.. אני באמת חייבת כדורים אני כבר לא יכולה להתמודד לבד
אנונימית
כמובן ששווה להתחיל לטפל בזה עם ציפרלקס.
מה עדיף לסבול? או לקחת כדור שמאזן אותך?
לשאלתך: זה משפיע תוך שבוע.
אני לוקח כדור קצת יותר חזק שנקרא פבוקסיל ואריפלי
מה עדיף לסבול? או לקחת כדור שמאזן אותך?
לשאלתך: זה משפיע תוך שבוע.
אני לוקח כדור קצת יותר חזק שנקרא פבוקסיל ואריפלי
התאום שלי אותו דבר, לקח ציפרלקס זה לא עזר לו, לקח תחליף זה גם לא עזר לו.
זה לרוב בראש אל תצפי שתרופה תעזור
יש דברים שאם לא תפתרי מהשורש ולא תשני את החשיבה עליהם כלום לא יעזור, גם לי היה פעם אבל בצורה קיצונית, לא הלכתי לבית ספר שנה מרוב הלחצים והחרדות, פחדתי לנסוע באוטובוס, התביישתי מוות להיכנס לקנות בסופר/מכולת, ושום כדור או פסיכולוגית לא באמת עזרו
היום אני כבר לא באותו מצב בכלל
ההבדל ביני לבין התאום שלי זה שהוא מסרב להכיר בזה שזה בראש שלו ובחוסר ביטחון ושאם הוא לא ישנה גישה שום תחליף לא יעזור לו באמת ואני שיניתי מהשורש עם הרבה טיפים ועזרה.
ממה החרדות והלחצים? אולי הוכל לעזור.
זה לרוב בראש אל תצפי שתרופה תעזור
יש דברים שאם לא תפתרי מהשורש ולא תשני את החשיבה עליהם כלום לא יעזור, גם לי היה פעם אבל בצורה קיצונית, לא הלכתי לבית ספר שנה מרוב הלחצים והחרדות, פחדתי לנסוע באוטובוס, התביישתי מוות להיכנס לקנות בסופר/מכולת, ושום כדור או פסיכולוגית לא באמת עזרו
היום אני כבר לא באותו מצב בכלל
ההבדל ביני לבין התאום שלי זה שהוא מסרב להכיר בזה שזה בראש שלו ובחוסר ביטחון ושאם הוא לא ישנה גישה שום תחליף לא יעזור לו באמת ואני שיניתי מהשורש עם הרבה טיפים ועזרה.
ממה החרדות והלחצים? אולי הוכל לעזור.
^היי אני בדיוק חווה את מה שאת חווה וכרגע אני לוקחת כדורים שהם נגד חרדה (נרבין- בלי מרשם) ורציתי לדעת אם את יכולה לתת טיפים אולי?
אנונימית
אתן בכיף (: ^
חרדות באות מחוסר ביטחון
ובגדול כדי להיפתר מחוסר ביטחון משתמשים ב3 שלבים:
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאת רואה דברים, למשל "למה אני באמת חסרת ביטחון?" , "זה באמת כזה נורא?" "למה מה רע בי?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסרת ביטחון יש בי אחלה דברים" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושבת שהם או שאני צריכה יותר להשתחרר כי אני בתכלס גם לא שמה לב לשלהם?" , "עצם זה שאת בנאדם עוד מלפני שיודעים עלייך משהו מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , דברים שאחרים עושים שאני חוששת קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" , "תמיד יש יותר טובים ופחות בכל תחום אז להם יש את הדברים שלהם ולי יש את שלי זה לא הופך אף אחד מאיתנו ליותר טוב או פחות טוב מהשני אז כמו שהם מתנהגים בביטחון ולא כלכך חוששים גם אני ראויה לכך ויכולה בהחלט" , "למה מי הם שישפטו אותי?" , פשוט תגידי לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואת תגיעי לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך כל יום דברים שאת אוהבת בך זה יכול להיות כל יום לפני שאת הולכת לישון את יכולה לחשוב על אופי ויופי וכשרונות למשל תחשבי על 3 דברים שאת שמחה שיש לך באופי וששווים כמו לב טוב או חכמה או אם את מעניינת וביופי תלכי למראה ותסתכלי על דברים שיפים בך זה יכול להיות שיער או עיניים או ריסים או גבות לא משנה מה ותתמידי כל יום במשך תקופה לחשוב על הדברים ששווים בך ושאת אוהבת בך.
אחרי שהתחלת תקופה לשאול את עצמך שאלות ולהגיע לתובנות ולדעת את השווי שלך מגיע השלב השלישי להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים ולשים עליהם פס, לא להיות חצופה או רעה אבל להיות בוסית להיות חזקה להיות בטוחה בעצמך לזכור שגם אם לפעמים את לא בטוחה בעצמך עצם זה שאת בנאדם את שווה ואיך שהם מסתכלים או רואים אחרים זאת בעיה שלהם ואומר עליהם הרבה יותר מאשר עלייך וגם לרוב אנשים לא ככה שופטים ולא שמים לב לכל דבר שאת אומרת או עושה ולרוב דווקא נחמדים וגם אם תיתקלי בשופטים? אז מה, למי מי הם? את כבר יודעת מספיק מי את כדי לדעת שהם לא משנים ושאת שמה פס.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שמרוב זה לא זזתי כמעט ליד אנשים, לא לקחתי אפילו אוכל מהקפיטריה, כל תזוזה הלחיצה אותי, היו כאלה שחשבו שאני לא יודעת לדבר ושאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.
לגבי חרדות באוטובוסים וזה אז תכלס באמת מי שלא יודע לאן הקו מגיע צריך לברר לפני זה נורמלי להילחץ מזה, הבעיה זה כשאת יודעת את המסלול ועדיין נלחצת מוות, להילחץ בקטנה לפספס את התחנה זה גם נורמלי אבל להילחץ בגדול זה לא משהו שאמור להיות, לפני שאת הולכת לאוטובוס למשל אז תבררי את המסלול ואת השם של התחנה שאת צריכה לרדת בה, תשתמשי בmoovit ככה שכל הזמן תוכלי לעקוב זה מזה נתן לי ביטחון בהתחלה, אחרכך גם אם תלכי לאיבוד נגיד או תפספסי את התחנה תסמכי על זה שאת יכולה גם להפעיל הרבה אפליקציות של כיוון וללכת לפי הפס שזה מראה לך אז אין כלכך מה להילחץ, ובמקרה הכי גרוע שבכלל תעלי על האוטובוס הלא נכון מה שמהתחלה תמנעי את תמיד יכולה להתקשר למישהו מהמשפחה שלך שיבוא להחזיר אותך או יכוון אותך למקום הנכון או יזמין לך מונית, אין גם אם תלכי לאיבוד תמיד יש איך לחזור ועוד שוב מהתחלה תבדקי קווים ואז זה הרבה פחות מלחיץ שאת יודעת שלא משנה מה גם במקרה הכי גרוע תחזרי והכל טוב.
לגבי הסופרים זה בדיוק המקום לקנות בו והם שמחים שיש יותר לקוחות, נכון התרגלנו ליחס רע בעבר אז זה לא נעים לקנות ושהקופאית עושה פרצוף חמוץ (לרוב לא בגללנו זה האופי שלה) אבל זאת העבודה שלה ותכלס בלי לקוחות היא תשתגע משעמום ולא כל הקופאיות כאלו, ואם יש לה בעיה ועושה פרצוף חמוץ אז שתקפוץ לך לשם כך נועדו הסופרים וככה כל חנות, תכנסי בלי לדפוק חשבון.
קשה לחיות ככה עם כל החרדות תשתחררו קצת, תסמכו על עצמכם, תנסו דברים חדשים זה גם יתן חתיכת בוסט לביטחון שלכם, בהצלחה! (:
חרדות באות מחוסר ביטחון
ובגדול כדי להיפתר מחוסר ביטחון משתמשים ב3 שלבים:
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאת רואה דברים, למשל "למה אני באמת חסרת ביטחון?" , "זה באמת כזה נורא?" "למה מה רע בי?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסרת ביטחון יש בי אחלה דברים" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושבת שהם או שאני צריכה יותר להשתחרר כי אני בתכלס גם לא שמה לב לשלהם?" , "עצם זה שאת בנאדם עוד מלפני שיודעים עלייך משהו מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , דברים שאחרים עושים שאני חוששת קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" , "תמיד יש יותר טובים ופחות בכל תחום אז להם יש את הדברים שלהם ולי יש את שלי זה לא הופך אף אחד מאיתנו ליותר טוב או פחות טוב מהשני אז כמו שהם מתנהגים בביטחון ולא כלכך חוששים גם אני ראויה לכך ויכולה בהחלט" , "למה מי הם שישפטו אותי?" , פשוט תגידי לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואת תגיעי לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך כל יום דברים שאת אוהבת בך זה יכול להיות כל יום לפני שאת הולכת לישון את יכולה לחשוב על אופי ויופי וכשרונות למשל תחשבי על 3 דברים שאת שמחה שיש לך באופי וששווים כמו לב טוב או חכמה או אם את מעניינת וביופי תלכי למראה ותסתכלי על דברים שיפים בך זה יכול להיות שיער או עיניים או ריסים או גבות לא משנה מה ותתמידי כל יום במשך תקופה לחשוב על הדברים ששווים בך ושאת אוהבת בך.
אחרי שהתחלת תקופה לשאול את עצמך שאלות ולהגיע לתובנות ולדעת את השווי שלך מגיע השלב השלישי להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים ולשים עליהם פס, לא להיות חצופה או רעה אבל להיות בוסית להיות חזקה להיות בטוחה בעצמך לזכור שגם אם לפעמים את לא בטוחה בעצמך עצם זה שאת בנאדם את שווה ואיך שהם מסתכלים או רואים אחרים זאת בעיה שלהם ואומר עליהם הרבה יותר מאשר עלייך וגם לרוב אנשים לא ככה שופטים ולא שמים לב לכל דבר שאת אומרת או עושה ולרוב דווקא נחמדים וגם אם תיתקלי בשופטים? אז מה, למי מי הם? את כבר יודעת מספיק מי את כדי לדעת שהם לא משנים ושאת שמה פס.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שמרוב זה לא זזתי כמעט ליד אנשים, לא לקחתי אפילו אוכל מהקפיטריה, כל תזוזה הלחיצה אותי, היו כאלה שחשבו שאני לא יודעת לדבר ושאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.
לגבי חרדות באוטובוסים וזה אז תכלס באמת מי שלא יודע לאן הקו מגיע צריך לברר לפני זה נורמלי להילחץ מזה, הבעיה זה כשאת יודעת את המסלול ועדיין נלחצת מוות, להילחץ בקטנה לפספס את התחנה זה גם נורמלי אבל להילחץ בגדול זה לא משהו שאמור להיות, לפני שאת הולכת לאוטובוס למשל אז תבררי את המסלול ואת השם של התחנה שאת צריכה לרדת בה, תשתמשי בmoovit ככה שכל הזמן תוכלי לעקוב זה מזה נתן לי ביטחון בהתחלה, אחרכך גם אם תלכי לאיבוד נגיד או תפספסי את התחנה תסמכי על זה שאת יכולה גם להפעיל הרבה אפליקציות של כיוון וללכת לפי הפס שזה מראה לך אז אין כלכך מה להילחץ, ובמקרה הכי גרוע שבכלל תעלי על האוטובוס הלא נכון מה שמהתחלה תמנעי את תמיד יכולה להתקשר למישהו מהמשפחה שלך שיבוא להחזיר אותך או יכוון אותך למקום הנכון או יזמין לך מונית, אין גם אם תלכי לאיבוד תמיד יש איך לחזור ועוד שוב מהתחלה תבדקי קווים ואז זה הרבה פחות מלחיץ שאת יודעת שלא משנה מה גם במקרה הכי גרוע תחזרי והכל טוב.
לגבי הסופרים זה בדיוק המקום לקנות בו והם שמחים שיש יותר לקוחות, נכון התרגלנו ליחס רע בעבר אז זה לא נעים לקנות ושהקופאית עושה פרצוף חמוץ (לרוב לא בגללנו זה האופי שלה) אבל זאת העבודה שלה ותכלס בלי לקוחות היא תשתגע משעמום ולא כל הקופאיות כאלו, ואם יש לה בעיה ועושה פרצוף חמוץ אז שתקפוץ לך לשם כך נועדו הסופרים וככה כל חנות, תכנסי בלי לדפוק חשבון.
קשה לחיות ככה עם כל החרדות תשתחררו קצת, תסמכו על עצמכם, תנסו דברים חדשים זה גם יתן חתיכת בוסט לביטחון שלכם, בהצלחה! (:
הי, ראיתי את הפוסט שלך, טוב שאת מדברת על זה ולא נשארת עם זה לבד. אפשר לקבל טיפול תרופתי לאחר אבחון אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. חשוב להתאים את הטיפול למצב הרפואי שלך. בת כמה את? היית רוצה לשתף את היועצת בבית הספר שאת לומדת בו? למה את לא רוצה שההורים שלך ידעו?
אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי כאן, במייל או באינסטגרם. כמו כן את מוזמנת לצ'ט של עמותת עלם בכתובת: http://www.yelem.org.il/
אנה
מתנדבת בעלם דיגיטל - יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
מייל : [email protected]
אינסטגרם: nayedet.digital
אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי כאן, במייל או באינסטגרם. כמו כן את מוזמנת לצ'ט של עמותת עלם בכתובת: http://www.yelem.org.il/
אנה
מתנדבת בעלם דיגיטל - יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
מייל : [email protected]
אינסטגרם: nayedet.digital
רשמו פה שזה לא עוזר וזה לא נכון, יש אנשים שתרופות ספציפיות לא משפיעות עליהם אבל זה לא פוסל לגמרי. יש אנשים שזה הפחית הדרגתית את החרדות, אמנם לוקח זמן עד שיש השפעה אבל זה אמור לעזור בסופו של דבר, אני מסכימה עם זה שאפשר להתמודד לא רק בעזרת תרופות אבל אני כן בעד לנסות.. בכל מקרה אם את רוצה להתחיל אז תפני לפסיכיאטר אבל יכול להיות שהוא יתן לך טיפול תרופתי אחר שיותר יתאים וגם רק הוא יוכל לאבחן אם את סובלת מחרדות או לא, והציפרלקס יכול להשפיע גם אחרי חודש.