למה לרוב האנשים יש ביטחון עצמי וערך עצמי נמוך? גם לאלה שלא מעירים להם ומורידים להם - גם להם זה קורה

בגלל שאנשים טובים הם בעלי לב טוב אז הם יכולים לראות את זה כחולשה

כי היום לצערנו כל העולם משתמש בפוטושופ ופילטרים, זה נגיש לכל בן אדם ויש מלא אפליקציות לעיצוב ועריכות ואנשים חושבים שיש ככה אנשים במציאות, ושואלים את עצמם למה גם הם לא כאלו יפים.. זה לגבי יופי
לגבי אופי זה יכול להיות ממיליון סיבות, אחד מהסיבות יכולה להיות כי הם לא מרגישים שהם באמת מעניינים, יכול להיות שאותו בן אדם נמצא עם חבר ( שנחשב הכי טוב ) שמוריד לו את הביטחון מבלי לשים לב .
חוסר ביטחון רוכשים עם השנים כמו שגם צוברים . הכל זה בגלל החברה שהוא נמצא איתה ומה שהוא חווה.

יש דבר שמאפיין אותנו כבני אדם שאם לא עובדים עליו הוא נשאר ככה עד הסוף החיים, וזו הראייה השלילית, פעם איזה מרצה אחד באיזו אוניברסיטה בארה"ב תלה דף לבן עם נקודה שחורה על הלוח ושאל את הסטודנטים "למה שמתם לב בדף הזה?", כולם אמרו פה אחד "נקודה שחורה" המרצה אמר להם "טעות, זה דף לבן! שיש עליו נקודה שחורה, אבל הדף ברובו המוחלט הוא לבן!"
מה העיקר אצלינו? כשאנחנו נכנסים למקום מסויים, מה אנחנו ישר מחפשים? מה שטוב או מה שרע? אם לא עובדים על תשומת הלב שלנו לראות תמיד את החיובי ולהגדיל אותו אז באופן טבעי תמיד נסתכל השלילי והוא יהרוס לנו הכל, למרות שיש לא מעט חיובי.

זה קורה לרוב לבני נוער וזה חולף ועובר עם השנים, בני נוער רק מתחילים לגלות את העולם ואת עצמם בגילאים האלה ולכן הם מבולבלים ולא בטוחים בעצמם ויש להם בעיה עם הניראות שלהם והכל אצלם משתנה פיזית ושיכלית וריגשית כל זה גורם להם לחוסר ביטחון ירוד דיכאון חרדות וערך עצמי נמוך לכן גם הם עושים המון טעיות בגיל הזה אבל כשמגיעים ל20 ו20 פלוס זה נעלם כלא היה! לאנשים בוגרים פחות יש את זה אצלי בחברה כבר לאף אחד אין את זה.

האמת שאני מרגישה קצת רע שאני בטוחה בעצמי ואין לי ולא היה לי שום חוסר ביטחון למרות שאני הכי לא מתאימה למודל היופי כשלאנשים יותר טובים ממני יש חוסר ביטחון שהייתי מתה לקחת מהם

זה לא נכון, לי יש ביטחון עצמי ממש טוב אני תמיד מחמיא לעצמי ואומר על עצמי דברים טובים.
אבל אני חושב שאנשים שאין להם ביטחון עצמי זה בגלל שהם מקשיבים ומתייחסים למה שאנשים אחרים אומרים עליהם
על מה המינוסים? :(

mr. jim morrison
לשים פס על החברה זה רעיון רע. איך לדעתך נוצר הישראלי המכוער?
ואתה באמת מגזים. יש תקנים חברתיים אבל לא־מעט אנשים סולדים מהם, ועדיין לכולנו יש דעות משלנו.

כי אתה חי עם עצמך 24/7 ואתה שם לב לכל החסרונות בעצמך, והמשפט "אף אחד לא מושלם" תופס על כל העולם חוץ מעל עצמך.
קל לנו לראות את החסרונות בעצמנו, קל יותר לשנוא מאשר לאהוב.
אהבה עצמית באה תוך כדי תהליך שעוברים, ולא כולם מצליחים לאהוב את עצמם, לא כולם מצליחים לא לשפוט את עצמם על כל דבר שני שהם עושים.
שאדם מעביר ביקורת על האופי שלך זה מוריד ממך בצורה ענקית, הביטחון צונח.
אף אחד לא חי איתי 24/7, אני כן, אני עם המחשבות שלי, והדברים שאני עושה, ואני לא אוהבת את איך שאני.
יותר קל להקשיב לאדם שמוריד לך, מאשר לכמה אנשים שמעלים לך.
בעיקר שאתה לא אוהב את עצמך.
זה תהליך שצריך לעבור, והוא קשה, וגם אם תהיה מוקף באנשים שאוהבים אותך, זה עדיין קשה.

אני גם יש לי את הבעיה הזאת לא יודעת למה ..

כי אנחנו חיים בעולם שמעודד מצד אחד ענווה ומגנה את הגאווה, ולכן כשאתה רוצה להתייחס לעצמך כטוב, אתה פשוט מוריד לעצמך את הביטחון בצורה פשוט לא נכונה ומוריד גם מהערך העצמי.
לדעתי זה פשוט הבנה לא נכונה של הענווה- שאמורים פשוט לא להתגאות יותר מדי, אבל כן להיות שמחים מהדברים שאנחנו טובים בהם.

הם תמיד יודעים יותר ממך על עצמם

כי החברה מכתיבה לנו משהו אחד ללכת אחריו, כמו האובססיה לרזון או לשלמות .
אנחנו מחמירים עם עצמנו יותר משאנחנו מחמירים עם כל בן אדם אחר, אנחנו רואים את הדברים שאנחנו לא אוהבים בעצמנו גרועים הרבה יותר ממה שהם באמת.
העולם שלנו מעודד אותנו משהו אחד שכולם שואפים ללכת אחריו

או שדרכו עליהם פעם ופגעו להם בביטחון,
או שהם עשו לעצמם רע לנשמה.

אצלי זה פשוט עובד מהפחד שזה יהפוך לחולשה ולניצול, אני רגישה ודואגת לאנשים מסביבי- הם בחיים לא יהיו אכפתיים כמן שאני אכפתית אליהם (לא מקטע של התנשאות זה פשוט הוכח מניסיון אישי כמה וכמה פעמים) וזה פשוט ניצול שטני דואגת להם ואכפת לי ורובם וואלה זה אינטרסים או סתם חברים שלא דואגים

כי הם יודעים דברים על עצמם שאת לא יודעת עליהם