17 תשובות
שואל השאלה:
- דיברנו על הלכה מסויימת, שמעט רבנים התירו, והרוב אסרו, ואמרתי להם שעל פי הרוב זה אסור.
- הסברתי לחבר על כפירה, ואמרתי לו למה זה לא טוב, ואז אמא שלי שמעה את זה ברקע ואמרה לי שאני קיצוני, ואז שאלתי אותו אם זה באמת קיצוני והוא אמר לי שכן.
אנונימי
תחייה לפי מה שנראה לך נכון
טוב זה לא נראה לי קיצוני במיוחד. פשוט תנסה לקחת את זה לאט ולהרגיל את הסביבה בהדרגתיות.
שמע ככה זה במשפחה גם אצלי, כשהתחלתי אמרו לי על כל דבר קיצונית, גם אם זה סתם לברך ברכת מזון, אל תיתן לאף אחד לערער לך את האמונה, אל תשכח שאתה אדם מאמין והם פחות בדת אז כל דבר אצלהם נראה ביג דיל, תמשיך בדיוק כמו שאתה ולאט לאט הם כבר יתרגלו
שואל השאלה:
אני מנסה.. אבל הלב מרגיש כל כך מחובר לזה גם לדברים הקשים וההתלהבות מקשה עלי מלראות איך הסביבה רואה את הדברים
אנונימי
תמיד הסביבה תגיד משהו ולא כולם מסכימים עם הכל בסופו של דבר לא יהיה להם הרבה ברירות
תעשה פשוט מה שאתה אוהב, אף אחד לא יכול לבחור בשבילך, הם בחרו את הדרך שלהם ועכשיו תורך לבחור את שלך
שואל השאלה:
אפילו כשאמרתי לחבר אחד מהחבורה שאני לא הולך יותר לים מעורב הוא עשה לי תחושה לא נעימה.. ועוד לא הספקתי לספר לשאר.
שלא נדבר על מועדונים, עוד לא בכלל דיברתי על זה.
אנונימי
כן אבל זה הקושי בלהיות סביבה שמחוץ לדת, זה מוזר להם והם חושבים שזה שטויות אבל אל תשכח שכל החזרה בתשובה זה כי יש לך תשובה, והם לא יודעים את מה שאתה יודע כי אף אחד לא הסביר להם או הראה להם את הצד הזה
להפך.

קח דברי החזון איש בקשר לקיצוניות עטרה לראשך:

"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות. הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא. הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות חלקו עם הזיפנים או עם חדלי תבונה. אם אין קיצוניות אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה. ההתחלה היא בקושיות ופרכות מתמידות, והתמימות היא התרצן החריף המכונן דבר דבור על אפנו ועל אמתתו. רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת, ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפטי, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות. כל יסודי האמונה י"ג העיקרים והמסתעפים המה תמיד בסתירה נמרצת על המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות תחת השמש, והכרתם הבהירה והמתורצת והמושיטה דוקנות יתירה באמונתם היא נועם הקיצוניות, ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס - מה הם מתיחסים אליה, והקיצונים לעמק נפשם בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם, והתהום המפסיק ביניהם כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללת בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא. הבינוניות שיש לה זכות הקיום היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצוניות ושואפים אליה בכל משאת נפשם ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות, אבל מה עלובה הבינוניות הסואנת בוז לקיצונות. חובת חינוכנו לקיצונות! הזיון של החינוך הוא לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצונות. אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים בפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה. אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו. אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים לא הצליחו בשביל הזיוף שיש באמצעות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף, החינוך שלהם נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו בהתעולל בה גם הוריו ומוריו."

(קובץ אגרות חזו"א,חלק ג, אגרת סא)
הכי חשוב זה שאתה יודע שאתה בדרך האמת ולאחל להם להגיע למקום שלך
אוישש מה אתה מקשיב לאנשים חילונים?! מבחינתם אמרת אסור אתה הקיצון שבקיצונים! אתה יודע כמה לי אומרים שאני קיצונית בדעותיי?! כי אני בן גביר סמוטריץ וביבי ולא עבודה ליברמן או בנט חחח מי מקשיב להם? אל תיפגע הם לא יודעים מה זה קיצוני אמיתי אז שימשיכו לשרוק!
מה לדוגמה עשית שגרם להם להגיד את זה?

- באופן כללי תמיד כדאי לקחת את השינויים בהדרגה ולא בבת אחת. שינוי שבא מהר ילך מהר, זה תהליך לא פשוט, לך איתו צעד צעד.
אם אתה צריך עזרה מוזמן לשלוח לי הודעה
היי בתור חוזרת בתשובה כבר שנה, תמיד יהיה לאנשים מה להגיד, זאת זכותך המלאה להיות מי שאתה, בגלל שהם לא במקום שלך הם לא מבינים את המשמעות של הדבר, תמשיך לעשות מה שאתה עושה אבל לא הכל בבת אחת, בע"ה שתצליח אשרייך
דבר ראשון על הכבוד לך
דבר שני הם חושבים שזה קיצוני כי הם כנראה לא רגילים לדתיים
זה ממש לא קיצוני וזה אפילו לגיטימי
גם לי היה איזה וויכוח עם אחותי לגבי איזה משהו והיא ואח שלי אמרו לי שאני קיצוני (למרות שזה היה "רק" דעת תורה)
אתה יודע כמה פעמים אמא שלי דפקה לי משפטים כאלה וזה עוד לפני שאמרתי במפורש שאני מתחזקת/חוזרת בתשובה
פשוט שרציתי לעשות כל מיני דברים
אני מתה מפחד להגיד את האמת בתכלס
אבל אין ברירה ואם הלב שלך שם אז אתה לא תוכל להתחמק ותמיד תחזור למה שאתה באמת רוצה וחוץ
מזה ויגידו מה שיגידו.
אבל קח הכל באמת לאט כי שעושים מהר והרבה הכל קורס כמו שהוא נבנה וזה לא יציב.
קח את החזרה בתשובה לאט, תרגיל את הסביבה שלך לאט למצב.

אני נגיד שנה וחצי כבר בהתחזקות רק בחודשיים האחרונים שמו לב שמשהו קורה אצלי
אולי זה קצת לאט מדי אפילו חחח, אבל פשוט אל תמהר ותן להם ולך להתרגל.
אנונימית