לא נפגשתי עם ידיד טוב שלי חודשים כי הוא עבר לעיר יותר רחוקה וזה וכבר שבוע הוא רוצה לבוא לראות אותי (כנסו המשך למטה)

לא נעים לי אני משקרת לו ומתרצת לו רק כי אני מרגישה מכוערת, מזעזעת סליחה, מכוערת זה לא מילה למצבי, ודמיינו פה עוד שלל ברכות:)
והוא סוף סוף קנה אוטו אז כבר כמה ימים מנסה לקבוע מת לבוא לראות אותי לא נעים באמת אני מחרטטת על ימין ועל שמאל ומתרצת לו רק כי אני מרגישה הזנחה פשוט הזנחה אין מילים מאוד הזנחתי את עצמי בזמן האחרון והסתגרתי בבית הוא היחיד שאני בקשר איתו ומתגעגעת אליו אבל נהפכתי לחסרת ביטחון אפילו מולו נגיד לפעמים הוא מבקש פייסטיים ולא לא לא אין סיכוי כפרה no way אני כבר לא מרגישה פתוחה ובנוח, היה לי משבר לפני חצי שנה ומרוב שהוא תמך בי עבר בי בלבול וחשבתי שאני בעניין שלו לא הייתי במיטבי בוא נגיד את זה ככה.. וגם סיפרתי לו את זה זה ייצר בהתחלה מצב לא נעים אבל עבר לו ואנחנו לא מתעסקים בזה אבל אצלי הלא נעים נמשך מבפנים אז אולי בגלל זה הסתגרתי בפניו אני לא יודעת כאילו ומצד ראשון הייתי רוצה לשבת איתו מצד שני שכחתי כבר איך להתלבש להתאפר להראות כמו שהייתי בחוץ בדרכ אני בטוחה שגם עם שפכטל מייקאפ אני אראה רע וגם הגוף שלי לא עובר ימים טובים אז שזה אומר שאין בי כוחות נפשיים ופיזיים שהיו לי פעם קשה לי להתאמץ ולצאת מהאזור נוחות שהוא המיטה שלי
עכשיו הוא שלח לי הודעה "היום אני רוצה לבוא אליך" "אפשר?"
מה לעשות? אני לא יודעת מה לעשות איתו לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי לכזה מצב הגעתי לתהום