אני באמת לא יודעת כבר מה לעשות עם החיים שלי לפעמיים באלי לנשור מהלימודים להתחיל לעבוד ולעזוב תבית כמה שיותר מהר וצד שני

עם את ממש רוצה ללכת מהבית אז אולי עדיף שתעשי את זה מי יודע לאן החיים יקחו אותך חיחי

אני אישית נוכחתי לראות שכל אלה מסביבי "הילדיי רטלין נקרא להם" שלא עשו בגרויות הצליחו יותר מאלה עם הבגרויות ואייך כי היה להם מוטיבציה להצליח ורובם הפכו להיות עצמאיים עם פרנסה טובה.
אותם הילדים שהמורה אמרה שהם לא יוצלחים ולא יצא מהם כלום
ומנגד יוצא לי לראות הרבה חברים שסיימו בגרויות והלכול לאוניברסיטה והוציאו תארים ועד היום הם מחפשים את עצמם.
תשקיעי במה שאת אוהבת ובמה שאת רואה את עצמך עושה בחיים של אחריי הצבא אל תתני לכלום להפיל אותך

שואל השאלה:
הבעיה שאין לי כיוון אין לי שום דבר שאוהבת שטובה בו ובגלל זה אומרת חבל להפסיק בגרויות עכשיו וקשה לי להשאר בבית הזה

אוקיי עשית בגרויות יהיו לך יותר דלתות פתוחות לעולם מסויים יהיו לך הורים מרוצים ושמחים יכול להיות שבעתיד הרחוק זה יעזור לך ויכול להיות שלא.

ההמלצה שלי בגלל שאת לא סגורה על עצמך תעשי מה שההורים שלך מבקשים כי רק טוב הם רוצים בשבילך.
וכשתדעי בדיוק במה את רוצה להשקיע לכל החיים פשוט שם תתני את כול כולך

שואל השאלה:
חחח לא הבנתם אותי נכון.. אני מתה לעוף מהבית בגלל המשפחה שלי לא בגלל שככה באלי לגור לבד אף אחד לא רוצה בגיל 17 לעזוב את ההורים בלי שום סיבה באמת לא טוב לי בבית אני מרגישה שהמשפחה שלי יותר אויבים לי מאשר משפחה אמרתי אני אמשוך עד שאסיים לימודים אקח עבודה בידיים ואצא לחיים משל עצמי בנוגע לצבא אני לא מתגייסת..

אל תעלבי אבל נשמע שאת קצת מורדת ורוצה לחיות את החיים האישיים שלך מבלי שידאגו לך.
תאמיני לי שההורים שלך שרופים עלייך הם אוהבים אותך ורואים 5 צעדים קדימה את ההשלכות של מה שיכול לקרות לך בדרך
הם לא רוצים לרעתך הם פשוט מנוסים יותר ממך ודואגים לך.
אני מבין אותך אבל לא בהכרח הבחירות שלך נכונות

שואל השאלה:
שוב כנראה לא הבנת.. לא אני ממש לא רוצה לחיות חיים מבלי שידאגו לי.. ההורים שלי ממש לא שרופים עלי.. איפה הסקנת למסקנה הזאת בין מה שרשמתי? רשמתי שרוצה לעוף מהבית כי לא טוב לי בבית אז איך הורים דואגים אוהבים? מרגישה משפחה אויבת לא משפחה! מתה כלכך לצאת לעבוד ולגור לבד ולהתנתק מהמשפחה! אבל חוששת מהעתיד שלי ללא בגרות

היי אנונימית, קוראים לי טל ואני מתנדבת בעלם, תוכנית שמטרתה ללוות בני נוער ברשת
קראתי את הפוסט שלך אני מבינה מדברייך שאת חווה תחושות מאוד לא פשוטות, מה גורם לך להרגיש ככה?
יש מישהו קרוב שאת מרגישה בנוח לספר לו על כך?
אל תישארי לבד, אני מזמינה אותך להמשיך לשוחח איתי ולשתף אותי בתחושות שלך, אני פה כדי להקשיב לך , תרגישי בנוח לפנות אלי בהודעות פרטיות/ במייל שלנו [email protected]
או באינסטגרם / טיקטוק mayedet.digital

טל עלם דיגיטל

יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מבוגר שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.