אתם חושבים שיש לנו שליטה מלאה ברגשות שלנו?

לא

לא

ממש לא

לא

לא אבל כן באיזשהו מקום אפשר לשלוט אם עובדים על זה

לא מלאה, אבל כן אפשר לשלוט ברמה מסוימת
נגיד פשוט קורה לפעמים שאני ממש עצובה ואז אני מכריחה את עצמי לחייך וזה נראה כאילו החיים וורודים קצת יותר ואני שמחה טיפ טיפה יותר, אז זאת שליטה מסוימת ברגשות נראה לי

אם זה היה נכון לא היה לי דיכאון לול

שואל השאלה:
אבל תחשבו רגע כמה ממה שאנחנו מרגישים מושפע מהסביבה שלנו ומהדרך בה גדלנו.
אם הייתם בדיוק אותו בן אדם, עם אותו dna והכל אבל הייתם גדלים במקום אחר ובסביבה שונה, אתם ככל הנראה הייתם מגיבים שונה לסיטואציות מסויימות שאתם חווים.

לא

לא

לא לגמרי

כן, מגיל 15 אני לפחות למדתי להישתלט על הרגשות שלי לפני לא ידעתי איך זה אפשרי בכלל, בכל מקרה יש אנשים שיודעים ולמדו ויש אנשים שלא יודעים אז זה תלוי בבן אדם.

לא. אני לא יכולה להחליט, "אוקיי, עכשיו אני כועסת עליו" או "טוב, אני כבר לא עצובה אלא שמחה ברמה הזויה".
אפשר להסתיר את זה, כן. אבל אי אפשר להרגיש איך שבא לנו.

אי אפשר לשלוט על מה שאנחנו מרגישים, אבל אפשר להחליט מה לעשות אם הרגשות האלה

ממש לא

לא

לא.

כן, מלבד חרדה.

^ שלא ממש רגש, אלא פשוט איתות של הגוף.

כמעט תמיד.
ברור שיש יוצא דופן, אבל בדרכ כן. מניסיון.

איך שאנחנו עכשיו לא אבל אם את תעבדי על זה ותלמדי את סוגי הרגשות ואיך לשלוט בהם אז תוכלי, יש 8 סוגי רגשות

לא, ואני אוהב שהמצב ככה

תשובה מורכבת,
לפעמים כן ולפעמים אין מה לעשות הם פשוט חזקים מאיתנו.
אני חושבת שזה טוב כי לפעמים זה קריטי להרגיש רגשות שהם פחות טובים, זה בריא לנו.

אהבה זה רגש.

עצם העובדה שלא בוחרים במי להתאהב כבר מראה שאין לנו שליטה.

לא, אני חושבת שיש לנו חוסר שליטה מלא ברגשות שלנו. מה שאנחנו כן יכולים לשלוט עליו (לא תמיד בקלות) זה איך אנחנו מגיבים ומתנהלים עם הרגשות שלנו

לא תמיד

לא

בּוּגָלֶה
אי אפשר לשלוט על הרגשות עצמם, אפשר לשלוט על הדרך שאנו מבטאים אותם אבל כאן זה נגמר.

כן. אבל זה לא קל

לא, אין שום שליטה.
אולי יש שליטה על מעשים שגורמים לרגשות, אבל לרגשות עצמם לא.

כן

ממש לא. לדוגמה לפעמים אתה מקבל התפרצות של כעס, אתה יכול לשלוט בתגובה שלך, אבל לא ברגש.

לרגשות שלנו אולי יש שליטה מלאה בנו. או לפחות בי.
פשוט אפשר להחזיק את זה בפנים כמו פיפי, אבל בסוף יהיה רגע שתצטרך להוציא את זה החוצה.
או שתנסה לחשוב בצורה אחרת ואז תבין את הסיטואציה ותהיה לך הרגשה אחרת.

אבל זה לא עובד ככה באהבה וזה ממש מבאס.

רגשות לא ניתנים לאילוף או לשליטה. האמת שאני מוצאת את השאלה הזאתי קצת לא ברורה אפילו, אי אפשר לשלוט במה שאתה מרגיש אני לא יכולה לשלוט ברגש הזה שאני רוצה להיות עם מישהו. שאני מתגעגעת ושאני אוהבת. או שאני עצובה.
אני יכולה להדחיק את זה, לנסות להתעלם מזה ולדחוף את זה לצד בזה שאתעסק בדברים אחרים אבל ההרגשה תמיד תשאר שם, בפנים, איפשהו.
הדרך שבה אגיב לרגש שלי זה משהו אחר.. רגש זה לא דבר שיכלו וזה לא משהו שיש לנו שליטה עליו. זה כמו התגובה שלי לאנשים, יש אנשים שאני אוהבת ויש כאלו שלא ואפשר כמובן להבין את זה עם השכל אבל לפעמים זה לא רק תלוי בשכל..

בקיצור, רגש זה דבר פראי. אני לא יודעת איך אפשר יהיה להשתלט על הדבר הזה שחיי בך. אפשר להסתיר את זה ולא להראות את זה. להחזיק דמעות ולאפק חיוך.. אבל אי אפשר לעצור את זה בפנים..
אם כולנו היינו יכולים לשלוט ב שאנחנו מרגישים היינו רובוטים. היינו מבצעים דברים מתוך הכרח, לא היינו אנושיים.
ורגשות יכולים להיות זבל של דבר אגב, לפעמים אני שונאת את משזה גורם לי לחוות ולהרגיש אבל מה נעשה? החיים ממש מתנה.

שוב פעם, כן אפר לשנות את התגובה שלך לדברים. את הפעולות שתעשה. אפשר לשנות את הראייה שלך על הסיטואציה בשביל לא לפעול באלימות. ובכלל לכאוס זה בסדר, אבל מה שקורה אחריי זה זה שונה אדם בוחר איך לפעול לדעתי. ואולי הוא לא בוחר והוא כלוא בתוך משהו שתרגל לעשות.. בשביל זה יש פסיכולוגים.

באופן עקיף כן, הרבה אנשים אמרו לי שזה אפשרי אבל זה לוקח זמן