איך אני מכניסה לעצמי לראש שאני סטודנטית אז אסור לי לכתוב סיפור??

תכתבי בזמנך הפנוי ..

אם שי :)

חח סיפור חיי.
לקח לי נצח עד שהחלטתי בכל זאת להוציא את הרעיון לפועל ולכתוב את הסיפור.
ועכשיו הוא תקוע כי אין לי זמן להמשיך אותו
תנסי לסדר לוז ולעשות לעצמך זמן פנוי

שואל השאלה:
האהבה שלי לכתיבה חזקה מדי :(

את לא חייבת לוותר על זה, תביני לפי הלו"ז שלך כמה זמן את יכולה להקדיש לזה בשבוע ותקבעי לעצמך ממש מתי זה קורה ותחליטי שאת לא חורגת מזה.

שואל השאלה:
עכשיו זה קורה כל יום

אז תחליטי נניח על שעתיים בשבוע שבהן את מתמקדת רק בזה ובשאר הזמן את שמה את זה בצד ומחכה לשעתיים האלה. את יכולה גם להחליט על יותר, לפי הלו"ז שלך מה שנראה לך ריאלי.

שואל השאלה:
אני מרגישה כאילו אני צריכה להרוג את האהבה שלי לכתיבה

את לא, זה לא שחור או לבן. אני יודעת שזה קשה ולא מה שהתרגלת עד עכשיו אבל הנה הזמן להתחיל לתרגל את המיומנות הזו של ניהול זמנים. זה יהיה קשה בהתחלה אבל עם הזמח את תדעי לנהל את זה זה באמת אפשרי.

שואל השאלה:
אבל אני כבר שנה ג
אני לא אמורה לאהוב לכתוב ולהיכנס לעומק של הדברים, אני אמורה לאהוב מסיבות
ואני אמורה להתעסק רק בלימודים ושלא יהיו לי תחביבים

את אמורה לעשות מה שכולם עושים כי לייצר עוד שכפול של תבנית מוזרה שהחליטו שהיא "בן אדם" יותר חשוב ממה שאת באמת רוצה ואשכרה גם יכולה לעשות? למה שתעשי את זה לעצמך?
ואגב, אם את שנה ג אז מה בעצם עשית עד עכשיו? איך התמודדת עם זה?

שואל השאלה:
שנה שעברה לא כתבתי סיפור מהתחלה, ערכתי סיפור שכבר קיים אצלי
אז היה קצת יותר קל כי לא היה על מה לחשוב הרבה.
הבעיה שלי זה רק שאני צריכה קצת זמן "להיכנס לסיפור" ואז אני יכולה גם לא לכתוב ארבע עמודים כל יום ואני עדיין אזכור איפה אני ומה אני רוצה לומר.

ומה דורשת ממך הכניסה לסיפור?

שואל השאלה:
להכיר מספיק פרטים, להגיע לנקודת שאני כבר באמצע הסיפור שלי

אולי יש לך מתישהו בקרוב איזושהי חופשת סמסטר שתוכלי לתת את הפוש הזה ואז משם תוכלי להשקיע קצת פחות?

שואל השאלה:
לא אין לי